סערת הטוויטר ששוטפת את העולם המקוון לא נרגעת ונראה שגם אני צריך להמשיך ולשפוך דלק על האש הזו. שמעתי הבוקר באחת מתוכניות הבוקר ברדיו את המנחים מקריאים טוויטים בסגנון "מה אכלתי לארוחת הבוקר", וצוחקים במבוכה וזלזול. כבר כתבתי על כך בפוסט הקודם, אבל לא צריך להתרגש, הרי ברור שמדובר בטריק פסיכולוגי שמטרתו לעורר מהומה ולהתחיל דיון.
חלק גדול מאלו שגולשים באינטרנט נחשפו בדרך כלשהי לתופעת twitter. למרות שבארץ יש ככל הנראה לא יותר משלושת אלפים מכורים קבועים, הם עושים רעש כמו שלוש מאות אלף. לברק אובמה יש 900000 עוקבים בטוויטר, לאשטון קוצ'ר יש יותר ממליון ולי יש רק עשרה. אבל אני חושב שהשאלה הגדולה ביותר, זו שכל אלו שעדיין לא התחברו שואלים את עצמם וזו שאלו שהתמכרו לא טרחו לשאול, היא למה אנשים משתמשים בטוויטר?
ביום ראשון האחרון הוזמנתי להרצות בכנס Com.Vention של עיתון דהמארקר על הפסיכולוגיה של האינטרנט. להרצות על הפסיכולוגיה של האינטרנט זה בערך כמו להרצות על פוליטיקה. לכל אחד יש דעה מגובשת והנושא כל כך רחב שאי אפשר לדעת מה התכוון מזמין ההרצאה כשהוא הזמין אותי. ביקשו ממני לצרף סיכום של ההרצאה, אז הנה התקציר, או הסיכום. אני מזכיר לכם שההרצאה עצמה כנראה יותר מעניינת ומהנה מהטקסט.
קראתי את הפוסט המשובח של דנה בויד על סיום פרשת לורי דרו והתאבדותה של מייגן מאייר (פרשנות) והתעוררו בי מחשבות נוספות על דפוסי ההתנהגות האנושית בסביבות דיגיטליות. תזכורת קצרה: מייגן מאייר ובתה של לורי דרו למדו באותו בית ספר והיו יריבות מושבעות. לורי דרו החליטה שהיא צריכה להתערב בסכסוך בין הילדות והחלה להתעלל במייגן מאייר באמצעות האינטרנט על ידי התחזות ברשת החברתית ששתיהן היו חברות בה. התוצאה היתה התאבדותה של מייגן מאייר.
זה היה צפוי. בסוף השבוע בחור בשם אברהם ביגס, בן 19 מפלורידה, השתמש בשירות LifeCasting בשם Justin.TV כדי לשדר בשידור חי את ה- DeathCasting שלו. הוא ניצל אפליקציית אינטרנט שמסוגלת לשדר אל מאות ואלפי צופים שידור וידאו מהמחשב האישי של כל אחד מאיתנו – והתאבד על ידי נטילת מנת יתר של כדורים לעיני עשרות גולשי האינטרנט.
בשבוע שעבר היה כנס פסיכולוגיה ברשת של איל"ב (לקריאת סיכום האירוע). מכיוון שהייתי בין המארגנים של הכנס, וגם הרצתי באחד המושבים אני לא יכול להעיד על ההצלחה/החסרונות שלו. למרות שיש לי כמה רעיונות לדברים שאפשר לשפר בפעם הבאה, אני רוצה לשתף בכמה מסקנות ותובנות שהגעתי אליהן בעקבות הכנס, הקשורות בקשר שבין פסיכולוגיה, פסיכולוגים וטכנולוגיה.