אחד הגורמים החשובים שמשפיעים על פניה או המנעות בפניה לטיפול רפואי בכלל, ובפסיכיאטריה בפרט הוא תחום תופעות הלוואי. כידוע לכל מי שלקח תרופות, יכולות להיות לטיפול התרופתי תופעות לוואי. בחלק מהמקרים מדובר בתופעות קלות וחולפות ובמקרים אחרים מדובר בתופעות לוואי קשות יותר ואף קבועות ובלתי חולפות. אם אתם פותחים את העלון המצורף לתרופות תמיד תופיע רשימה ארוכה ומרשימה של תופעות לוואי אפשריות. כלומר, יש סיבה טובה לדיון בנושא לפני שאנחנו פונים לטיפול.
לפעמים יוצא לי לצאת מוקדם יחסית מהעבודה. כנהוג במדינתנו, את הזמן שאני מרוויח מהשעה המוקדמת שבה אני יוצא מהעבודה אני מבזבז בישיבה בפקקים של גוש דן. אתמול, בזמן שהשתרכתי לאיטי בפקקים, הקשבתי לתוכנית ברשת ב' של קול ישראל לפני השעה ארבע. בשעה הזו משודרת תוכנית די חביבה ומעניינת העוסקת בדיווחים על אירועים ברחבי העולם ואני מוצא שתמיד מעניין לשמוע על אירועים כאלו ולהתרחק קצת מגבולות ארצנו הקטנטונת. עד ששמעתי את המומחה של רשת ב' לענייני איראן.
נשאלתי לא מזמן על ידי אחת הקוראות באתר מה דעתי על חוות דעת פסיכיאטרית שניה. ובצדק, אחת השאלות החשובות ביותר שבהן נתקל אדם שסובל מבעיה בריאותית כלשהי היא מתי והאם לפנות לחוות דעת שניה. הסיבה העיקרית להתלבטות היא שחוות דעת כזו היא פעולה שיש לה השלכות רבות על הטיפול, הרבה מעבר לעצם הפניה לאדם נוסף כדי לשמוע את דעתו. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו כדי לומר כמה דברים בנושא.
חודש אחד בלבד עבר כאן באתר מאז ששאלתי אם התרופות לדכאון לא עובדות (וגם עניתי) וכבר העיתונות העולמית רוגשת בגלל מאמר חדש שפורסם ב PLOS Medicine הטוען שתרופות ממשפחת SSRI כמו פרוזאק, לוסטרל, ציפרלקס, פבוקסיל או סרוקסט המשמשות לטיפול בדכאון לא מסייעות לטיפול בדכאון קל. הפתעה! אבל לא ממש.
אחרי שנשאלתי שוב ושוב, פה בבלוג וגם בפורום פסיכיאטריה באתר ynet שאני בין מנהליו, החלטתי לנסות לעשות קצת סדר ולהסביר מושגים שונים הקשורים בדיכאון. בפוסט הקודם דיברנו על סוגים שונים של דיכאון ובפוסט הזה נדון בגורמים, טיפולים ותרופות.
עקרונות מעשיים לטיפול תרופתי בהפרעת דיכאונית, תמונת מצב עדכנית המבוססת על מחקרים והמלצות מקובלות