הערת בריאות או: פרוזאק לא עוזר לדכאון?
חודש אחד בלבד עבר כאן באתר מאז ששאלתי אם התרופות לדכאון לא עובדות (וגם עניתי) וכבר העיתונות העולמית רוגשת בגלל מאמר חדש שפורסם ב PLOS Medicine הטוען שתרופות ממשפחת SSRI כמו פרוזאק, לוסטרל, ציפרלקס, פבוקסיל או סרוקסט המשמשות לטיפול בדכאון לא מסייעות לטיפול בדכאון קל. הפתעה! אבל לא ממש.
איך זה יכול להיות?
יש כמה סיבות. ראשית, המאמר הזה לא מציג מידע חדש. מי שעוקב אחרי הספרות המקצועית יודע שהמידע הזה פורסם כבר בעבר, ואפילו על ידי אותם חוקרים (כאן, וכאן). בפעם הקודמת דיברתי קצת על משהו שנקרא Publication Bias, שבו אין לאנשים מוטיבציה לפרסם מאמרים עם ממצאים שליליים כיוון שאף אחד לא אוהב לקרוא אותם. התוצאה היא שמתפרסמים בעיקר מאמרים שמראים תוצאות חיוביות של תרופות כך שנוצר רושם ליעילות רבה יותר של התרופות. הבעיה נחשפה לאחר פרשת ה Vioxx, תרופת הפלא נגד כאבים שנמצאה כמגבירה את הסיכוי לאירועים לבביים. אבל על הבעיה הזו התגברו כבר באופן יחסי על ידי כך שכל מחקר שמכבד את עצמו צריך להרשם מראש עוד לפני שהוא מתחיל במאגר מידע ציבורי של ה NIH, ולהציג מידע על אוכלוסיית המחקר, מדדי התוצאות והתוצאות עצמן גם אם הוא לא מפורסם בסופו של דבר. טכניקה זו אמורה למנוע מצב שבו מידע שלילי על טיפולים לא מפורסם.
ומה בעניין הפרוזאק?
כמו שאמרתי, ידוע מזמן שטיפול תרופתי בדכאון קל איננו אפקטיבי מבחינה סטטיסטית. מבחינה סטטיסטית. המשמעות היא שבמקרים רבים כאשר אנו מדברים על דכאון קל הטיפול המומלץ אינו טיפול תרופתי אלא מגוון אפשרויות אחרות ובכלל זה פעילות גופנית וטיפול פסיכולוגי מתאים. צריך לזכור שמרבית האנשים שסובלים מדכאון קל לא הגיעו ולא יגיעו אף פעם לטיפול אצל פסיכיאטר. הרופא הראשון שהם יפגשו בעניין יהיה רופא המשפחה והוא יתחיל (על פי הנחיות קופות החולים) טיפול בלא אחרת מאשר תרופה ממשפחת SSRI כמו פרוזאק. מדוע? מפני הקופות יודעות היטב מה העלות הכלכלית עבורן של אדם שסובל מדכאון קשה (רמז: המון) והן יעשו ככל שביכולתן למנוע התדרדרות של דכאון קל לדכאון בינוני וקשה. והפתרון הזמין, המהיר והזול הוא טיפול תרופתי.
מעבר לכך, מכיוון שאנחנו מדברים על מחקרים סטטיסטיים, הרי שיש אנשים שטיפול תרופתי בדכאון קל דווקא יעזור להם מאד (ויש אנשים שלא). כך שעצם השימוש בתרופות אינו פסול כל עוד מבינים ומודעים למגבלות שלו.
רוב הפסיכיאטרים לא ימליצו על טיפול תרופתי במקרים של דכאון קל. לעומת זאת, (ואת זה המאמר לא מדגיש כל כך) במקרים של דכאון בינוני-קשה היעילות של טיפול תרופתי אנטי-דכאוני לא מוטלת בספק ואילו המנעות מטיפול תרופתי מעלה את הסיכונים להתמשכות המחלה ולאבדנות.
אז מה למדנו כאן? שמידע רפואי צריך ואפשר לבדוק, ושכדאי לפנות ולהתייעץ עם האנשים שמתמחים בתחום המסויים שבו יש לנו בעיה. ואת זה הרי כולנו יודעים כבר…
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
4 תגובות לרשימה ”הערת בריאות או: פרוזאק לא עוזר לדכאון?“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
שבת, 01 במרץ 2008 בשעה 13:19
[…] בהמשך למה שכתבתי השבוע, האקונומיסט סוקר את הדיון, וטוען שבסופו של דבר התשובה […]
יום רביעי, 02 באפריל 2008 בשעה 11:50
לפני כשנה אושפזתי במחלקת נוער בשלוותה…
האבחנות שלי היו בפרעת חרדה קשה ודיכאון מינורי…
התחילו לתת לי טיפול תרופתי של קלונקס לחרדה ופריזמה לדיכאון…
הפריזמה באמת לא עבד עלי בשום מצב…כך שלדעתי הגיע הזמן להוציא אותו מרשימת התרופות כי יש אנשים שיכולים להגיע למצבים אובדניים בזמן השימוש בפריזמה \פרוזק וכו'…
אני למזלי קיבלתי עוד כמה סוגים שונים של נוגדי דיכאון אך כל אלה היו לאחר חודשיים של פריזמה שלא השפיע עלי בכלל…
הדבר היחיד שהוא עש לי זה סתם לי את התאבון…
יום ראשון, 11 במאי 2008 בשעה 10:56
הייתי שמח אם היית כותב קצת על דעתך על סמים קלים, ואסיד ופטריות, כעוזרים בתראפיה.
יום חמישי, 15 במאי 2008 בשעה 22:50
אני מטופלת בציפרלקס כבר שנתיים. בהתחלה זה היה האור הגדול של חיי, סוף סוף קצת סדר בכאוס ובעצבים. לאחרונה זה הפסיק לעבוד כמעט. האם ידוע על שינוי השפעה אם לוקחים בבוקר או בערב?