אנשים שרוצים להתחיל טיפול פסיכולוגי בדרך כלל יודעים לשאול את השאלות הנכונות, ואם הם לא יודעים אז הם קוראים באינטרנט ולאחר מכן שואלים את השאלות הנכונות. מכיוון שטיפול פסיכולוגי במהותו כולל מערכת יחסים בין המטפל למטופל כך גם סיום מערכת יחסים היא תהליך מורכב ובעל משמעות. אנשי מקצוע לומדים לזהות מתי הזמן הנכון לסיים טיפול אבל גם הפסיכולוג הכי מוכשר יכול לפעמים להתקשות בזיהוי המועד הנכון לסיום הטיפול הפסיכולוגי. מטרת הרשימה הזו היא לתת לכם כלים לזהות את המועד הנכון.
נתחיל בשאלה: האם אפשר להתמכר לטיפול פסיכולוגי? תשובה: כמו כל דבר שעושה טוב לאנשים, יש אנשים שיכולים להתמכר לטיפול פסיכולוגי. ישנן פעילויות רבות בחיים כמו אכילה, צפייה בטלויזיה, פעילות מינית, ניתוחים פלסטיים ועוד שעושים לנו טוב ולכן אנחנו ממשיכים לעשות אותם. לפעמים אנחנו ממשיכים לעשות גם דברים שעושים לנו רע.
רשימת אורח של עו"ד יהונתן קלינגר על המעמד המשפטי של כתיבת ביקורות בעד ונגד הרופא או הפסיכולוג המטפל שלך באתרים ופורומים שונים ברשת.
בתחילת החודש התפרסמה בניו יורק טיימס כתבה המתארת את חייו של פסיכיאטר אמריקאי מבוגר, אשר מתלונן על כך שהעבודה שלו כוללת בעיקר מעקב תרופתי ופגישות קצרות של 15 דקות עם מטופלים לצורך כתיבת מרשמים.
הפסיכיאטר מתלונן על כך שהוא נהנה פחות ופחות מהמקצוע שלו. אותי זה לא מפתיע בהתחשב בכך שמדובר במגמה כלל עולמית.
חברת המחקר הבינלאומית גרטנר פרסמה לא מזמן דו"ח על דפוסי אימוץ של טכנולוגיה בעולם. הם קראו לזה מעגל ההייפ הטכנולוגי. לא מדובר במודל מדעי ולמעשה גם לא מדובר במעגל (אם תסתכלו על האיור תבינו במה מדובר). אבל האיור הזה מסביר בצורה די ברורה על התהליכים החברתיים שמתרחשים וקורים סביב טכנולוגיות חדשות.
זה קורה לי יותר ויותר פעמים: בקשות ליעוץ רפואי שמגיעות באימייל, דרך פייסבוק או כתגובות לא קשורות לפוסטים בבלוגים. ככל שאני עושה יותר דברים אני פוגש יותר אנשים, וככל שאני פוגש יותר אנשים הרשת החברתית שלי מתרחבת ויותר חברים של חברים שומעים על תחומי העיסוק שלי.