בשבועיים האחרונים אפשר כל יום לקרוא כתבות בנושא פייסבוק, שמירה על הפרטיות ואבדן הפרטיות. רוב האנשים לא יודעים בכלל על מה המהומה ומדלגים על הכתבות כי זה רק עניין של מובילי טכנולוגיה מול עורכי דין למיניהם. והאמת, אולי יש בזה משהו. פרטיות היא עניינם של אנשים שיש להם משהו להסתיר.
על העובדה שהרשת מהווה חלק אינטגרלי בחיים שלנו כבר אין ויכוח. גם המציאות שבה מטופלים בודקים את המטפלים שלהם באינטרנט כבר נפוצה ומוכרת לכולם. אבל אחד הדברים שלא מתייחסים אליהם מספיק הוא הנתון שכמו שהרשת היא חלק מהחיים של המטופלים שלנו, היא גם מהווה חלק מהחיים של הפסיכיאטרים והפסיכולוגים. היא נמצאת שם לשימושנו, זמינה ומפתה.
מדי פעם אני מתכוון לפרסם כאן רשימות אורח ואם אתם מעוניינים לפרסם רשימה שכזו אנא פנו אליי במייל. היום אני מפרסם רשימת אורח בנושא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מאת ד"ר ארנון רולניק. מדובר ברשימה שפונה לאוכלוסיה מעט יותר מקצועית.
אחת השאלות שאנשים שואלים את עצמם, לא רק אבל בעיקר בהקשר של בריאות הנפש היא השאלה 'האם אני נורמלי?'. יש הרבה מאד הגדרות למהי נורמה ומי בדיוק נורמלי (לא שאפשר להגיע להגדרה מדוייקת, אבל נניח). בהקשר של ביקור אצל פסיכיאטר יש לנורמה משמעות שונה מאשר בביקור אצל המורה של הילד.
הצעה למקצוע רפואי עתידי: אוצרות מידע רפואי.
אחד הדברים הנפוצים שעולים בתגובות לרשימות שלי הוא נושא תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי. לאחד הקוראים יש שאלות בנוגע לטיפול התרופתי, הוא מרגיש שהתרופה לא עובדת כמו שצריך, שיש תופעות לוואי קשות מדי ואו שהפסיכיאטר שלו לא נתן לו תשובה מספקת אם הוא שאל אותו בעניין או שהוא מרגיש שהפסיכיאטר שלו לא מבין אותו.