מריחואנה רפואית היא טיפול שהופך יותר ויותר מקובל בישראל למגוון של התוויות. יותר ויותר פעמים אני נשאל אם אני יכול לרשום למישהו המלצה לקבלת מריחואנה.
אחת הטענות הנפוצות ביותר בנושא הפרעות נפשיות היא הטענה שמדובר באבחנות 'לא מדעיות' שמבוססות על חלוקה מלאכותית של תסמינים.
אנחנו אוהבים הגדרות. הם שמאלנים ואנחנו ימנים. הם אשכנזים ואנחנו ספרדים. הם מקובלים, מגניבים ואנחנו עוד יותר. לתיוג יש תפקיד חברתי חשוב. התיוג עוזר לנו להסתדר במרחב. להרגיש שייכים למשהו, לבדל את עצמנו ממשהו אחר ולהרגיש בטוחים.
יש הרבה אנשים שמרגישים שהפרפקציוניזם שלהם מהווה את אחד היתרונות המשמעותיים שלהם בהתנהלות היומיומית, שהפרפקציוניזם נותן להם יתרון על אנשים אחרים בזכות הקפדה על פרטים, ארגון וסדר, יכולת הבנה של התמונה הכללית ומוטיבציה לגרום לכולם להפיק מעצמם את המקסימום האפשרי. אבל לפרפקציוניזם יש גם חסרונות.
אחת הבעיות הקשות סביב הפרעות נפשיות היא שרבים (ואפילו חלק מאנשי המקצוע) מתקשים לתאר לעצמם מה עובר על אדם שסובל מהפרעה נפשית. בין אם מדובר בדיכאון , בסכיזופרניה או בהפרעת חרדה, קשה לאנשים לתאר לעצמם באמת במה מדובר ועוד יותר קשה להם להסביר את זה לאחרים.
בין ההתנהגויות האנושיות יש מגוון תופעות כפייתיות כאשר הידועה שביניהן היא טריכוטילומניה. אבל לטריכוטילומניה יש בת דודה שפחות מוכרת בציבור אבל היא מציקה לא פחות שנקראת דרמטילומניה ואפילו אנשים מתחום הפסיכיאטריה לא תמיד מכירים את התופעה.