בשבוע שעבר העברתי הרצאה על הפרעת קשב וריכוז במבוגרים במסגרת הכנס השנתי של 'קווים ומחשבות' העמותה הישראלית להפרעת קשב, שהיה הפעם בדגש על מבוגרים. בדרך כלל כאשר מדברים על הפרעת קשב, כולם חושבים על התלמיד בכיתה. אבל הפרעת קשב היא הפרעה שמתמשכת לאורך שנים, והתלמידים בבית הספר הופכים למבוגרים.
רוב האנשים חושבים שהפרעת קשב היא הפרעה של קשב או העדר קשב, אבל מדובר בהפרעה מורכבת הרבה יותר: הקשב הוא רק חלק מהבעיה.
אחד הטיפולים שמדברים עליהם כפתרון לדיכאון עמיד לטיפולים אחרים הוא טיפול בקטמין. בארצות הברית כבר יש רופאים שמשתמשים בקטמין לטפל באנשים שלא הגיבו לטיפולים אחרים. אבל האם לא התלהבנו קצת יותר מדי מהר?
אם אתם עובדים במקום כלשהו ומתמודדים עם עובד שיש לו התנהגויות בלתי הגיוניות אבל עקביות, יכול להיות שיש לו הפרעת קשב וריכוז (או כמובן משהו אחר). חלק מהעובדים האלו מאד מוכשרים אבל קשה לנהל אותם, כי התפוקה שלהם לא עקבית.
כמו כולם, גם אני נחרדתי לשמוע על התרסקות המטוס בהרי האלפים ועל מאה וחמישים הנוסעים שמצאו את מותם בהתרסקות. עוד יותר נחרדתי לשמוע שיתכן ומדובר היה בהתרסקות מכוונת של טייס המשנה. אבל למרות שאף אחד לא יודע את כל העובדות ויתכן שלעולם לא נדע את כל העובדות, עצוב לראות שהדיווחים בעיתונות העולמית קושרים את המעשה הנוראי למחלת הדיכאון שממנה לכאורה סבל הטייס בצורה יותר מדי פשטנית.
כמו שאתם בוודאי יודעים, אנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז סובלים מקשיים בתפקודים ניהוליים, ולכן גם מתמודדים עם בעיות בהתארגנות, בתיעדוף ובהתנהלות יומיומית.