עוד שלושה מיתוסים על דכאון לאחר הלידה

לפני ארבע שנים כתבתי כאן רשימה על אמונות תפלות שקשורות לדיכאון אחרי לידה. האמת היא שבניגוד למה שיש כאלו שחושבים, דיכאון לידה הוא תופעה נפוצה וקשה, שמשפיעה על חיי היולדת, הילוד ושאר בני המשפחה. כמו תמיד, לא חשוב כמה תכתוב, יש עוד דברים ששווה לדעת.

אשה יכולה לחוות דיכאון סביב הריון תקין ולידה חלקה, אך גם בהקשר של הריון מרובה סיבוכים או לידה טראומטית. דיכאון לידה אינו אומר שאת לא אוהבת את הילד שלך או שאת לא שמחה שנולד ילד בריא. הדבר היחיד שזה אומר שאת כרגע סובלת מבעיה חמורה שדורשת טיפול מיידי.

דיכאון לאחר לידה זו בעיה שמשפיעה על נשים שונות בצורות שונות. חלק בוכות, חלק הופעות עצבניות, חלק מתקשות להתרכז ולתפקד. יש כאלו שמרגישות מוצפות בתחושת חוסר אונים או יאוש. חלק לא יכולות לצאת מהמיטה וסובלות מירידה במשקל. חלק מתמודדות עם תופעות גופניות כמו כאבי ראש או כאבי גב. חלק נראות שהן מתמודדות היטב אך מרגישות שהן שוקעות וטובעות.

לכן צירפתי עוד שלושה מיתוסים שמסתובבים סביב דיכאון לידה, ואת התשובות למיתוסים הללו

מיתוס: רק אמהות ביולוגיות סובלות מדיכאון לידה.

עובדה: מתברר שלא רק אמהות ביולוגיות שחוו הריון ולידה סובלות מדיכאון, אלא שגם בני זוג ונשים שאימצו או עברו תהליך פונדקאות סובלים מדיכאון סביב תהליך הלידה. ברור ששינויים הורמונלים ופיסיולוגים משפיעים על הופעת תסמינים דיכאוניים, אבל כך גם גורמים אחרים. הנוכחות של תינוק חדש בבית משפיעה על היחסים של האשה עם בן זוגה, על יחסים עם הסביבה ואפילו על תפיסת הזהות שלה. אמהות מאמצות כדוגמא, מתמודדות עם גורמי דחק דומים לאלו של אמהות ביולוגיות.

גם היסטוריה של קשיים להכנס להריון יכולים להשפיע על הסיכוי לסבול מדיכאון. התמודדות עם שנים של בעיות פריון ונסיונות להרות יכולים להשפיע מבחינה פיסיולוגית ופסיכולוגית על האישה גם לאחר תהליך האימוץ. אמהות מאמצות יכולות לחוות גם תסמינים בדיוק כמו אמהות ביולוגיות: מקשיי שינה דרך חרדה ועד תחושת חוסר אונים. אמהות מאמצות או אמהות שעברו תהליך של פונדקאות יכולות גם לסבול מרגשות אשמה או בושה על כך שהן לא מרגישות מאושרות כמו שהן חשבו שהן יהיו לאחר שהתינוק סופסוף הגיע.

גם הגברים כאמור יכולים חוות דיכאון לידה, כשגורמים שיכולים להשפיע הם חוויית לחץ מתמשך סביב ההריון והלידה, סביב חוסר שינה, לחץ כלכלי חדש, שינויים במערכת היחסים עם האשה. אצל גברים עם הסטוריה של דיכאון יש אפילו סיכון גדול יותר לדיכאון סביב הלידה. הגברים הללו יכולים בעצמם לחוות את כל תסמיני הדיכאון ולהזדקק לטיפול מתאים.

מיתוס: אי אפשר לקחת נוגדי דיכאון בתקופת הנקה

עובדה: דיכאון סביב לידה דורש טיפול מתאים. בלי טיפול הדיכאון רק מחמיר. כחלק מהטיפול בדיכאון יתכן והפסיכיאטר שלכם ימליץ על טיפול נוגד דיכאון, מלבד טיפול פסיכותרפויטי. רוב התרופות הנפוצות נחשבות בטוחות לשימוש, ויש כאלו שכמעט לא ניתן למצוא אותם בחלב האם כך שהם לא עוברים לתינוק יונק.

עבור אמהות רבות חוסר היכולת להנות מהזמן שלהם עם התינוק יכול להיות יותר גרוע מאשר נטילת תרופה או אפילו הפסקת ההנקה. במקרים של דיכאון לאחר לידה חמור במיוחד, לפעמים אין בכלל ברירה אחרת. צריך לזכור שהמטרה היא לא לשרוד את הדיכאון אלא לעבור אותו. אם לא תטפלו בעצמכן כמו שצריך, אתן רק מאריכות את הסבל.

לקיחת תרופות זו החלטה מאד אישית, וצריך לקבל את ההחלטה לאחר שיחה מעמיקה עם הפסיכיאטר שלכן. השיחה הזו צריכה לכלול התייחסות ליעילות הטיפול ומשך הטיפול התרופתי, התייחסות לתופעו לוואי אפשריות ואיך מבצעים מעקב מסודר.

מיתוס: מחשבות מפחידות מסמנות שאתן הולכות להשתגע

עובדה: לאמהות רבות יש מחשבות מטרידות ולא רצויות בזמן הדיכאון שלהן. הנפוצות ביותר הן בסגנון של 'אני אפיל את התינוק שלי' או 'התינוק יכול לטבוע בזמן שאני עושה לו מקלחת'. ראשית צריך לדעת שמחשבות כאלו מופיעות גם לפעמים אצל אמהות שאינן סובלות מדיכאון, אבל בדרך כלל אלו מחשבות שקשורות במוח שסובל מחרדה, מחוסר בשינה ומדאגה לשלומם של הילדים שלנו. המחשבות החודרניות האלו בעצם אומרות שאותן נשים לא השתגעו אלא שעצם המחשבה מפחידה את האישה כי היא דואגת לשלומו של התינוק שלה.

כמובן שברגע שהמחשבה מופיעה היא מפחידה מאד והאינסטינקט הבסיסי הוא להתחמק מהמחשבה.  אין סיבה להתמודד עם המחשבות האלו בשקט. אם משהו מרגיש לכן לא מתאים כנראה שהוא לא מתאים. מותר לדבר על מחשבות מפחידות כי זו הדרך הנכונה להתמודד איתן. ורצוי להגיע למקום שיאפשר לכן להתמודד עם המחשבות האלו עם הטיפול המתאים.

סיכום: דיכאון לאחר לידה הוא בעיה אמיתית שיש לה פתרונות משמעותיים וטובים. אם את או מישהי שאתם מכירים סובלת מדיכאון לאחר לידה, פני בהקדם לאיש מקצוע, פסיכיאטר או פסיכולוג לטיפול.

הפוסט הקודם בנושא: 3 אמונות טפלות על דיכאון לאחר לידה. 

 

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

פלונית: יש לי גיסה שנכנסה לדיכאון לאחר הלידה של הבת שלה ובייחוד לאחר שקיבלה איבחון על כך שהיא על הרצף האוטיסטי (הבת). ...

יעקוביאן חנוך: אני סובל שנים מכאבים כרוניים קשים בפלג גוף תחתון במיוחד ברגליים יש פריצות דיסק נירולג קבע פגיע עיצבית קשה...

יעל: שלום רציתי לדעת האם וולבוטרין גורם להשמנה? התחלתי לקחת לפני שבועיים, מיד שיפור במצב רוח, שיחסית יותר טוב, אך...

אני: מערכת החינוך בעיקר מתעלמת מהפרעת קשב, אלא אם במקרה דרך הביטוי שלה היא קושי במקצועות רבי מלל. ע"ע "לקות ללמידה"...

גראס: יש אנשים עם נטיה לפתח פסיכוזה, ברגע שישתמשו בגראס זה יעורר את הנטיה, מקרוב ראיתי את הקשר הישיר בין עישון גראס...

יצחק ויסברג: שלוםוברכה אני חושב שהקושי האמיתי שלי זה הפרעת קשב והפסיכולוג והפסיכטאר אומרים שזה אובססייה וא סי די מה אתה...

ליליטה: איך ניתן להיגמל מוולבוטרין בצורה הדרגתית אם אסור לחלק את הכדור?

נעמה: תודה על המאמר המרתק! כמה פרפקציוניסטי זה מצידי שמצאתי 2 מילים עם טעויות סופר במאמר ‍♀️ הן לא מפריעות לרצף...

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.