שלפוחית ביישנית היא סוג של חרדה חברתית בה מעורבת מערכת השתן, ומתאפיינת בקושי עד חוסר יכולת להשתין במקומות ציבוריים. הגורם העיקרי להפרעה הוא פסיכולוגי לחלוטין אולם במצבים מסויימים יכולה לגם להתפתח בעיה פיסיולוגית עקב כך שאדם לא יצליח לעשות את צרכיו במקום ציבורי.
על הפרעות קשב וריכוז, על שימוש בריטלין וקונצרטה אצל סטודנטים ועל המשמעות ארוכת הטווח של נטילת ריטלין אצל מבוגרים.
הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) היא הפרעה פופולרית בתרבות שלנו. יש תוכניות טלויזיה וסרטי קולנוע אשר עוסקים בהפרעה (הטובים בהם הם "הטייס" עם לאונרדו דיקפריו ו"הכי טוב שיש" עם ג'ק ניקולסון. יש עשרות ספרים שבהם מתוארים אנשים עם סימפטומים אובססיבים או קומפולסיות.
אנחנו משתמשים בביטויים הקשורים בהפרעה גם במהלך שיחות יומיומיות כמו "אל תהייה אובססיבי" וההפרעה תמיד משאירה אותנו במצב של סקרנות בנוגע אליה.
אנשים שסובלים מחרדה חברתית מפחדים שאחרים ישפטו אותם, יחשבו שהם חלשים, משוגעים או טיפשים. לעיתים קרובות הם יתקשו לדבר במקום ציבורי או בישיבות צוות בעבודה, יסבלו מפחד קהל. הם מפחדים שיראו אותם לחוצים, שישימו לב לשינויים בקול שלהם או לרעד בידיים. אבל יש טיפול.
אנשים שסובלים מחרדה חברתית סובלים בעצם מפחד להיות מובכים בסיטואציות חברתיות ובאופן מיוחד הם מפחדים ממצב שבו הם עצמם יביכו את עצמם. באופן סצפיפי, הם חרדים שלא יתפקדו בצורה טובה בזמן שהם מדברים, אוכלים או בכל סוג של אינטראקציה עם אנשים אחרים.
טיפול בהפרעת קשב וריכוז הוא תהליך מורכב, שקשור במגוון נושאים ובין היתר קשור באיזון הטיפול התרופתי אשר יכול להיות מורכב ובעייתי. אחת הבעיות בטיפול התרופתי ל ADHD הוא שיש מעט מדי אנשים שמעמיקים בטיפול ובתהליכים הדרושים, אלא מעדיפים לרשום טיפול כזה או אחר ולשלוח את המטופל הביתה.
הייתי היום בכינוס Mood של החברה לפסיכיאטריה ביולוגית. מטרת הכינוס היתה להעשיר את הפסיכיאטרים בידע האחרון שהצטבר בשנים האחרונות בנושאים שונים בתחום הפרעות במצב הרוח והתמקד היום בתחום של הפרעה ביפולרית.