חרדה חברתית

אנשים שסובלים מחרדה חברתית מפחדים שאחרים ישפטו אותם, יחשבו שהם חלשים, משוגעים או טיפשים. לעיתים קרובות הם יתקשו לדבר במקום ציבורי או בישיבות צוות בעבודה, יסבלו מפחד קהל. הם מפחדים שיראו אותם לחוצים, שישימו לב לשינויים בקול שלהם או לרעד בידיים. אבל יש טיפול.

אנשים שסובלים מחרדה חברתית סובלים בעצם מפחד להיות מובכים בסיטואציות חברתיות ובאופן מיוחד הם מפחדים ממצב שבו הם עצמם יביכו את עצמם. באופן סצפיפי, הם חרדים שלא יתפקדו בצורה טובה בזמן שהם מדברים, אוכלים או בכל סוג של אינטראקציה עם אנשים אחרים.

מהי חרדה חברתית?

במצבים אלו אותם אנשים מפחדים שאחרים ישפטו אותם, יחשבו שהם חרדתיים, חלשים, משוגעים או טיפשים. אנשים עם חרדה חברתית יכולים לפחד מלדבר במקום ציבורי, לדבר בישיבות צוות וכמובן פחד קהל מלתת הרצאות. הם מפחדים שיראו אותם לחוצים, שישימו לב לשינויים בקול שלהם או רעד בידיים. לפעמים הם גם יחושו בחרדה מלדבר עם אנשים כי הם חושבים שאנשים ישימו לב שהם מגמגמים, בולעים מילים או לא מדברים לעניין.

אנשים שסובלים מחרדה חברתית נמנעים לפעמים מלאכול, לשתות או אפילו לכתוב בפומבי כדי לא להביך את עצמם. ברוב הסיטואציות האלו הם ירגישו סימפטומים של התקפי חרדה כמו דופק מואץ, הזעה, פה יבש, מיחושים בקיבה, סומק בפנים, ואפילו בלבול, זאת כאשר הם לא סובלים מהתקף חרדה מלא.

החשש מכך שהסימפטומים החרדתיים יחשפו אותם, גורם לכך שהם נמנעים מלהגיע לסיטואציות האלו, או שהם נמנעים מלהציע את עצמם לתפקידים שבהם יש סיכוי שישימו לב אליהם. החרדה לפעמים מתחילה שעות ואפילו ימים לפני אירוע מעורר חרדה. לדוגמא מישהו עם חרדה חברתית שאמור להעביר הרצאה יכול להרגיש סימפטומים של חרדה שעות ואפילו ימים לפני ההרצאה (בהנחה שלא התחמק מלהרצות מלכתחילה). רוב האנשים שסובלים מחרדה חברתית מבינים שהחרדה לא במקומה ושהיא מוגזמת, אבל הם מתקשים להמנע מכך.

כדאי לדעת שחרדה חברתית היא תופעה נפוצה, ויש המחקרים שמראים שבין 5 ל-13 אחוז מהאוכלוסיה יסבלו מחרדה חברתית במהלך החיים. יותר נשים סובלות מגברים אבל דווקא גברים פונים יותר לטיפול. מרבית האנשים מפתחים חרדה חברתית במהלך גילאי העשרה, ורובם סובלים בשקט במשך שנים רבות עד שהם פונים לטיפול, לרוב כשהם מגיעים למשבר חיים משמעותי והם מרגישים שאין להם ברירה אחרת.

סוגים של חרדה חברתית

יש החושבים שאפשר לחלק אנשים הסובלים מחרדה חברתית לכמה תתי סוגים. אני לא בטוח שהחלוקה הזו קריטית מבחינת אסטרטגיית הטיפול המתאימה. בכל מקרה, ישנן כמה קטגוריות שונות:

  • חרדת קהל מתייחסת לאנשים שפוחדים מסיטואציות שבהן הם הופכים למרכז תשומת הלב בגלל שהם צריכים להתבלט כמו להרצות בפני קהל או להיות מנהלים שצריכים לדבר בפני העובדים שלהם.
  • חרדת תקשורת – אנשים שחרדים ממצבים שבהם הם צריכים לדבר עם אנשים אחרים או אנשים חדשים, אפילו בשיחות מסדרון הם יכולים להרגיש חרדה חברתית.
  • חרדה חברתית כללית מתייחסת לאנשים שבכל סיטואציה בה הם בחברת אנשים הם מרגישים את הסימפטומים של החרדה.

CBTצריך לזכור שסימפטומים של חרדה חברתית יכולים להופיע גם אצל אנשים שסובלים מבעיות אחרות כמו לדוגמא פרקינסון, השמנת יתר או אנשים שהמראה החיצוני שלהם עבר שינוי משמעותי לרעה בעקבות תאונה.

טיפול בהפרעת חרדה חברתית

במהלך השנים נערכו מחקרים רבים בסוגים שונים של טיפול. גם פסיכותרפיה וגם טיפול תרופתי הוכחו כיעילים בטיפול בהפרעות החרדה בכלל ובחרדה חברתית בפרט, אבל השילוב של שניהם נמצא כיעיל ביותר וכמהיר ביותר לטיפול בסימפטומים. למרות שרוב האנשים נעזרים חלקית בטכניקות עזרה עצמית ובספרים שונים, רובם יאלצו לפנות לעזרה מקצועית על מנת להתגבר באמת על הסימפטומים.

פסיכותרפיה לחרדה חברתית.

פסיכותרפיה נמצאה כיעילה מאד בטיפול בחרדה חברתית. ספציפית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא יעיל ביותר. טיפול CBT שכולל הבניה קוגניטיבית, חשיפה ומניעת תגובה וכן הקניית כישורים חברתיים נמצא כיעיל ביותר וכמהיר ביותר בטיפול בחרדה החברתית. רוב הפרוטוקולים לטיפול CBT מדברים על סדרה של עד 16 מפגשים כאשר בסוף התהליך המטופל מרגיש הרבה יותר טוב ולעיתים ללא סימפטומים כלל.

הטכניקה הבסיסית של הטיפול כוללת הבניה קוגניטיבית שמאפשרת לאדם להבין את חוסר ההגיון בדפוסי החשיבה שלו, טכניקות הרפיה פשוטות וכן תהליך הדרגתי של חשיפה לסיטואציה שמעוררת חרדה. החשיפה תתבצע בתחילה במסגרת מוגנת ובטוחה, ובהדרגה ככל שיכולת השליטה של האדם משתפרת הוא מצליח להגיע לסיטואציות אחרות ומורכבות יותר.

טיפול תרופתי לחרדה חברתית.

הטיפול התרופתי כולל תרופות נוגדות חרדה, כאשר הנפוצות ביותר הן תרופות ממשפחת ה-SSRI אשר מעלות את ריכוז הסרוטונין במרווח הבין סינפטי. במקור תרופות אלו נוצרו לטיפול בדיכאון אך עם השנים התברר כי הן יעילות לטיפול במגוון רחב יותר של הפרעות. תרופות נפוצות בקבוצה זו הן לוסטרל, ציפרלקס, פרוזאק, סרוקסט ועוד. בנוסף גם תרופות ממשפחות אחרות כגון אפקסור או סימבלטה יכולות לסייע בטיפול בהפרעת חרדה חברתית. לתרופות אלו לוקח לרוב 3-6 שבועות עד שהן מגיעות לשיא ההשפעה ולמרות שזה די מתסכל, אין ברירה אלא להמתין את תקופת ההמתנה הנדרשת. במידה ולאחר 6 שבועות אין מספיק השפעה הפסיכיאטר יכול לשנות את המינון או לשקול להחליף תרופה.

בנוסף לעיתים אנשים נוטלים תרופות שמשפיעות באופן קצר טווח בזמן התקף חרדתי או לקראת אירוע מעורר חרדה כמו הרצאה. תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים כמו ואבן או קלונקס יכולות להרגיע את החרדה לאחר שכבר הופיעה, ותרופות ממשפחת חוסמי הביטא יכולות להוריד את עצמת הסימפטומים הגופניים של חרדה. למרות זאת, התרופות קצרות הטווח לא מומלצות לטיפול ארוך טווח.

לסיכום, חרדה חברתית היא תופעה נפוצה יחסית שניתנת לטיפול. אם אתם סובלים ממנה פנו בהקדם לאיש מקצוע כדי לחסוך מכם סבל מיותר.

5-13 אחוז מהאוכלוסיה יסבלו מחרדה חברתית במהלך החיים. רוב האנשים סובלים בשקט שנים רבות עד שהם פונים לטיפול

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

אסתי: האם ניתן ליטול אטנט לבעיות קשב וריכוז כשנוטלים קלונקס, האם יש להפסיק את הקלונקס לפני תודה

סני גורדון בר: מבקשת לדעת עבור בת משפחה בחו"ל האם אפשר לקבל קשר לפסיכיאטר ישראלי או דובר עברית בברלין שיכול לתת טיפול...

אור: המטפל מביא את עצמו לטיפול . את החוויות שלו , את הרגישות, החכמת חיים, הנסיון ועוד, לבינה אין את זה . פשוט אין . ...

טולידו רות: ברצוני להפסיק לקחת מירו 30 ופובוקסיל 50. האם הפסקה הדרגתית כלומר לרדת אחרי שש,בועיים לחצי כדור ולאחר מכן לרבע...

אור: לאור מה שאתה כותב, כמטופלת לשעבר אצל פסיכולוגית מדהימה, וכאחת שמשתמשת בAI ליישומים שונים , אני לא חושבת...

נעמה: אנחנו לא "לפעמים" מכירים את הגוף שלנו טוב יותר מכל אחד אחר - אנחנו תמיד מכירים את הגוף שלנו הכי טוב. וחולים לא...

חיים: מאמר מחכים, תודה

אדוה: היי ירדן, האם אתה יכול לתת דוגמאות לאסטרטגיות התמודדות?

תגובות

3 תגובות לרשימה ”חרדה חברתית“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת מורין:

    אני בטיפול CBT לבעיות אחרות, אך כשבועיים לקראת הרצאה שהייתי אמורה להעביר, היו לי תופעות די קיצוניות (נדודי שינה, לחץ, מחשבות טורדניות וכד') והפסיכולוג הציע ועשה לי EMDR. אני לא יודעת כמה זה עזר לתמיד אבל עד ההרצאה ממש נרגעתי וגם החמיאו לי שבהרצאה ממש ממש השתפרתי.

  2. מאת חרדה חברתית - קבוצת עזרה עצמית:

    למי שמעוניין, קיימות קבוצות עזרה עצמית לחרדה חברתית בהן מקיימים תרגילי חשיפה באווירה תומכת. פרטים נוספים באתר "חרדה חברתית – קבוצת עזרה עצמית"

    י.

  3. מאת מיכל:

    אני סובלת מחרדות קשות ומחפשת קבוצת תמיכה מאזור רחובות
    אודה לכם על העזרה
    מיכל

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.