מהי מאניה דפרסיה (הפרעה ביפולרית)?

מאניה דפרסיה, אשר מוכרת גם כהפרעה דו קוטבית או הפרעה בי פולארית, היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים משמעותיים ולפעמים גם קיצוניים במצב הרוח. אדם הסובל ממאניה דפרסיה נע בין קטבים של מצב רוח מרומם ופעילות יתר – הנקראים מאניה או היפומניה בשפה הרפואית – ובין תקופות של דיכאון המתבטא בירידה במצב הרוח, חוסר עניין והנאה מפעילויות והפרעה תפקודית ניכרת. משך תקופות הללו נע מכמה ימים ועד כמה חודשים. לעיתים תקופות אלו קצרות ומשתלבות בחייו של האדם והוא לא מודע שיש לו מאניה דפרסיה.

מאניה דפרסיה היא שינויים משמעותיים וחריגים במצב הרוח

בחיי היומיום וכתגובה למצבי חיים שונים, כל בני האדם מרגישים מגוון של מצבי רוח ותחושות שונות. תחושות אלו יכולות לכלול בין היתר תסכול, אושר, עצבות או כעס. בדרך כלל התחושות הללו חולפות בתוך מספר שעות עד מספר ימים. אצל אנשים הסובלים ממאניה דפרסיה, מצב הרוח יכול לנוע בין שבועות שלמים בהם הם מרגישים נפלא לשבועות בהם הם חשים עצבות וחוסר תקווה. בין התקופות הללו הם יכולים לחוש 'רגיל'. ניתן להבדיל בין מצבי רוח רגילים לבין מאניה דפרסיה בכך שבמאניה דפרסיה נגרמת בעיה תפקודית בחיי היומיום. האדם לא מסוגל לנהל קשרים בצורה תקינה ולפעמים יש לו פגיעה בבוחן המציאות (לדוגמא הוא יכול לחשוב שיש לו יכולות שאין לו באמת). במצבים היפומאניים בהם השינויים במצבי הרוח פחות קיצוניים מאלו של מאניה האדם יכול לתפקד טוב ואפילו להצטיין בתחומים שונים. אנשים מסוימים מדווחים "שחבל שאי אפשר להישאר כך כל הזמן". אך אחרי היפומאניה בא הדיכאון הכל כך לא רצוי.

מאניה דפרסיה היא הפרעה חוזרת, כלומר מעל 90% מאנשים שחווים אירוע של מאניה יסבלו מאירועים חוזרים, כאשר 70% בערך מהאפיזודות המאניות מופיעות לפני או אחרי אפיזודות דכאוניות. מטרת הטיפול אם כן היא לצמצם את הסבל הנובע מהדיכאון והמאניה ולהחזיר יציבות לחיים של האדם.

אנשים עם מאניה דפרסיה מתארים את החיים שלהם כמו רכבת הרים רגשית. המעבר בין שמחה לעצבות בצורה בלתי נשלטת מקשה על אנשים לנהל אורח חיים "נורמלי" ויציב. ידידים, בני משפחה וחברים לעבודה צריכים פעמים רבות להתמודד עם חוסר היציבות והשלכותיו על חיי החולה, אבל גם על ההשלכות על החיים שלהם.

הסובלים ממאניה דפרסיה מתקשים לשמור על אורח חיים רגיל: אפיזודות מאניות יכולות לגרום למשברים משפחתיים וכלכליים משמעותיים. בזמן אפיזודה מאנית, אנשים יכולים להיות אימפולסיביים או להתנהג בתוקפנות, להשתכר, לבזבז כסף או להתנהג בצורה מינית חסרת אחריות. במצבים דיכאוניים החולה יכול לעבור תקופות ממושכות בהן הוא לא מתפקד ולא מפרנס. לעיתים קרובות מצבים אלו מובילים לגירושים, איבוד מקורות פרנסה, התרחקות של חברים ועוד.

האבחון של מאניה דפרסיה יכול להתעכב זמן רב. לפעמים המצבים המאנים או ההיפומאנים מופיעים רק לאחר מספר גלים של דיכאון. לפעמים החולה אשר פונה לרופא במצב של דיכאון לא מדווח לרופא, והרופא לא בודק עם החולה האם היו קיימים בעבר גלים מאנים או היפו מאנים. כתוצאה החולה עשוי לקבל טיפול פחות מתאים למצבו האמיתי. לכן חשוב תמיד לבדוק עם החולה או מלוויו האם היו קיימים בעבר גלים של מצב רוח מרומם. כמו כן ידוע שלהפרעה ביפולארית נטייה משפחתית ברורה. לכן חשוב לחקור האם בני משפחה אחרים סבלו ממצבים דומים.

איך נראית מאניה דפרסיה?

ישנם מספר מצבים נפוצים הקשורים במאניה דפרסיה:

במצב של דיכאון, הסובל מדווח על מצב רוח מדוכא, על חוסר עניין והנאה, יתכנו שינויים בתיאבון ובמשקל, חלק יתקשו לישון ואחרים ישנו יותר מדי. כמו כן עייפות וחוסר אנרגיה מלווים באי שקט או בחוסר תנועתיות. רבים יסבלו מתחושת חוסר-ערך או אשמה, בעיות בריכוז, תחום נפוץ אך לא הכרחי הוא מחשבות חוזרות על מוות וחוסר טעם בחיים, על התאבדות, ולפעמים גם ניסיונות התאבדות ואף אובדנות "מוצלחת".

באפיזודה מאנית יתכנו מצב הרוח מרומם או רגזני, תחושת ערך עצמי מוגזמת, העדר צורך בשינה, לפעמים הדיבור יהיה מהיר ורב מהרגיל. המחשבות ירוצו בצורה לא מאורגנת והריכוז ייפגם. יתכנו אי שקט ועיסוק רב (ומוגזם) בפעילויות עיסקיות, לימודיות או מיניות ובכלל זה התנהגות אשר מתעלמת מההשלכות של הפעולות הללו (הימורים, יחסי מין לא מוגנים ועוד). במאניה יבלוט גם חוסר שיפוט עד כדי מצב אבדן קשר עם המציאות. חולים מאניים עשויים לנהוג במהירות מופרזת ולסכן את עצמם או את הסביבה.

מאניה מדורגת לפי חומרתה. אפיזודות מתונות יחסית, ללא סימפטומים פסיכוטיים או כאלה המהווים סכנה קרויות היפומאניה. התסמונת הכוללת אפיזודות דיכאוניות לצד אפיזודות היפומאניות נקרא הפרעה דו-קוטבית מסוג 2, לעומת תסמונת הכוללת גם אפיזודות מאניות מלאות הקרויה הפרעה דו-קוטבית מסוג 1. לרוב הפרעה מסוג 1 סוערת יותר כיוון שבאפיזודות מאניות האדם יכול לאבד את השליטה על התנהגותו ואפילו להגיע לאשפוז, לעומת אפיזודות היפומאניות שהן לרוב נשלטות. הדיכאונות בשני סוגי ההפרעה יכולים להיות דומים בעצמתם.

ישנם גם מצבים בהם במהלך התקף של הפרעה דו-קוטבית סובל החולה לעתים ממצבים מעורבים (מיקס), שבהם יפקדו אותו לסירוגין סימפטומים של מאניה וסימפטומים דיכאוניים.

מי יכול לסבול ממאניה דפרסיה?

מאניה דפרסיה היא הפרעה יותר נפוצה משנדמה. המחקרים מראים שעד 1% מהאוכלוסיה סובלים ממאניה דפרסיה מסוג I , ועוד 2-3% סובלים ממאניה דפרסיה מסוג II. גיל החציון של מועד פרוץ המחלה נע סביב גיל 17, כאשר אצל מעל 60% היא פורצת לפני גיל 18. כלומר מאניה דפרסיה פורצת מוקדם, אבל מאובחנת מאוחר.

לגברים ונשים יש סיכוי דומה לחלות במאניה דפרסיה, אולם אצל גברים האפיזודה הראשונה נוטה להיות מאנית בעוד אצל נשים לרוב מדובר באפיזודה של דיכאון. יש מרכיב גנטי ברור להפרעה הביפולרית, כמו במרבית ההפרעות של מצב הרוח. אם יש לכם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל, כך גם הסיכוי שלכם להופעת הפרעה דו קוטבית גבוה פי 10 מבאוכלוסיה הכללית (כלומר מעל 10%). גם גורמי לחץ סביבתיים ואישיים יכולים להשפיע על פרוץ המחלה ועל הופעת אפיזודות נוספות. למעשה, רבים מהסובלים ממאניה דפרסיה מדווחים על אירועי טראומה ואבדן בשלבים שונים של הילדות ויתכן כי אירועים אלו מאיצים את הופעת ההפרעה. גורמים ביולוגים שונים זוהו כקשורים בהפרעה הביולוגית כמו שינויים הורמונלים, שינויים בדפוסי השינה ושינויים באיזון חומרים שונים במוח, אולם אף אחד לא מובהק מספיק כדי לאפשר לנו בדיקה חד משמעית לאבחון ההפרעה. בשנים האחרונות אנו מודעים יותר להשפעה השלילית של שימוש בסמים על המחלה המאני דפרסיבית. השימוש בסמים , כולל גראס, חשיש או קנאביס יכול לגרום להחמרה בגלים של המחלה.

מהלך החיים של הסובלים ממאניה דפרסיה.

לאחר האפיזודה הראשונה, בין אם היא דיכאונית או מאנית, יכולים לעבור שבועות, חודשים או שנים עד לאפיזודה שנייה. תדירות האפיזודות משתנה מאדם לאדם. בעבר חשבו שבין אפיזודה לאפיזודה האנשים חווים חיי יום-יום רגילים לחלוטין ונטולי קשיים, אולם בניגוד למה שחשבו בעבר, רק 30% מהסובלים ממאניה דפרסיה חווים הפוגה מלאה (לפחות שנתיים עם שני סימפטומים או פחות). למרבית הסובלים אין ממש תקופות ארוכות נטולות סימפטומים לחלוטין וגם בתקופות שהם לא בדיכאון או מאניה, הם סובלים מרגישות ותנודות רבות במצבם.

אמנם שכיחות מאניה דפרסיה נופלת בהרבה משכיחותו של דיכאון רגיל, אך היא בעלת השלכות הרסניות יותר על יכולתו של החולה לתפקד במסגרות חייו, בעיקר בשלב המאני של ההתקף. ישנם אנשים אשר יעברו ברצף בין דיכאון לבין מאניה בלי הפוגה באמצע, אפילו מספר פעמים בשנה. מצב זה קרוי "Rapid Cycling" –מחזוריות מהירה, ויש כאלו שאף יעברו מספר מצבים במהלך יממה אחת. ברור שמצבים אלו פחות נפוצים אך קשים יותר לטיפול.

מרבית האנשים יסבלו מאפיזודות של מאניה או דיכאון ולאחריהן הפוגה מלאה או חלקית בסימפטומים, במהלכה הם ישתדלו לתפקד ולארגן מחדש את החיים שלהם. הטיפול באפיזודות יכול לקצר בצורה משמעותית את אורך האפיזודה ולהקל להתמודד עם המחלה. גם בזמן ההפוגות בין האפיזודות האדם יכול לסבול מסימפטומים חלקיים שיכולים להשפיע על התפקוד ולכן גם בזמן ההפוגות כדאי להמשיך בטיפול מתאים.

אחת הבעיות הנפוצות היא ההבנה של אנשים בצורך לשמור על עצמם לאורך כל החיים. בשלב המאני אנשים חווים את עצמם כבריאים עקב מצב רוחם המרומם וההנאה שהם מפיקים מדברים ולא מבינים את מצבם ובעקבות כך מפסיקים טיפול. אולם גם כאשר אין דיכאון ומאניה אנשים רבים שוכחים שהם נמצאים בסיכון ומעדיפים להפסיק טיפול ולנהוג בצורה שמסכנת את עצמם (לדוגמא לא להקפיד על שינה או לצרוך סמים קלים). דפוסי התנהגות אלו מעלים בצורה משמעותית את הסיכון לאפיזודה נוספת.

מלבד המצוקה בזמן דיכאון או לאחר מאניה, הקושי העיקרי הוא להתמודד עם ההשפעה של המחלה על החיים גם בתקופה שבה אין מחלה פעילה. יש צורך בטיפול רציף והתמודדות רציפה ועקבית על מנת לשמור על איכות החיים. בנוסף לכך יש מקום לעסוק בשיקום המטופל, כיוון שלפעמים תקופות של מאניה או דיכאון גורמות לפגיעה במקורות תעסוקה, ביחסים עם הסביבה והמשפחה וצריך לשקם את כל הבטי החיים של האדם.

—————————————

זהו הפרק הראשון מתוך "חיים עם מאניה דיפרסיה – המדריך המלא". המדריך שכתבתי ביחד עם פרופ' לאון גרינהאוס ושנועד לתת מידע מעשי לכל אדם שסובל מהפרעה ביפולרית או שמכיר מישהו שמתמודד עם מאניה דיפרסיה. להורדת המדריך המלא ופרטים נוספים. המדריך נכתב עבור חברת לונדבק.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

כ.ד.ז: מגיע הרגע שאין ברירה אי אפשר לבד תודה על החיזוק

מזל ר.: נושא מעניין. אני לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי במצב כזה. אבל אני מכירה הרבה מתמודדי נפש שההתמודדות שלהם...

אסתי: האם ניתן ליטול אטנט לבעיות קשב וריכוז כשנוטלים קלונקס, האם יש להפסיק את הקלונקס לפני תודה

סני גורדון בר: מבקשת לדעת עבור בת משפחה בחו"ל האם אפשר לקבל קשר לפסיכיאטר ישראלי או דובר עברית בברלין שיכול לתת טיפול...

אור: המטפל מביא את עצמו לטיפול . את החוויות שלו , את הרגישות, החכמת חיים, הנסיון ועוד, לבינה אין את זה . פשוט אין . ...

טולידו רות: ברצוני להפסיק לקחת מירו 30 ופובוקסיל 50. האם הפסקה הדרגתית כלומר לרדת אחרי שש,בועיים לחצי כדור ולאחר מכן לרבע...

אור: לאור מה שאתה כותב, כמטופלת לשעבר אצל פסיכולוגית מדהימה, וכאחת שמשתמשת בAI ליישומים שונים , אני לא חושבת...

נעמה: אנחנו לא "לפעמים" מכירים את הגוף שלנו טוב יותר מכל אחד אחר - אנחנו תמיד מכירים את הגוף שלנו הכי טוב. וחולים לא...

תגובות

9 תגובות לרשימה ”מהי מאניה דפרסיה (הפרעה ביפולרית)?“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת שקד חרוזי:

    שלום לכם, חבר שלי לפני כמה ימים ועד היום חווה חלק מהדברים שרשמתם אם לא הכל.
    הוא היה במאניה מטורפת הוא לא ישן יומיים לא הפסיק לדבר לא ישב לרגע ודיבר מלא על תובנות וכסף. כרגע הוא נרגע אבל עדיין לא מדבר לעניין מתרגז מכל דבר וסתם מתעצבן עלינו החברים ללא כל סיבה .
    אמא שלו לא תומכת בזה וחושבת שהוא בסדר גמור (רע מאוד) בעוד שאנחנו שישה חברים ואישתו אומרים שהוא לא בסדר .
    הוא לא מוכן ללכת לרופא כמה שלא ננסה לשכנע אותו .
    איך ממשיכים הלאה ?

  2. מאת בטי:

    היי
    הבן שלי ניתק קשר אם המשפחה בשנתיים האחרונות וכמה שנים לפני זה היה קשר לא רציב אחרי שנתיים שהוא לא עונה לא לטלפון ולא להודעות שאני שולחת מדי חודש
    פתאום אתמול עונה לי שהוא במצב לא כל כך טוב – בטיפול פסכיאטרי – כי יש לא דפרסיה – מטופל בכדורים ולא רוצה לראות אף אחד

    השע
    אלה היא – איך אני אמורה להגיב?? זה נראה יותר כצעקה לעזרא!!! אבל ללכת עלין אפילו שהוא אמר שלא רוצה לראות אף אחד?? לכתוב לו שוב??
    פשוט לא יודעת מה לעשות

  3. מאת פלוני_אלמונית:

    בטי.
    זו יותר מקריאה לעזרה.
    אינני יודעת מה היו נסיבות. ניתוק הקשר אך בחור ללא רשת תמיכה שצבר כעסים על משפחתו עד כדי ניתוק לא פלא שמטופל אצל פסיכיאטר.

    כדורים יטפלו בסימפומים אולי אך מערכת היחסים הרקובה שהביאה לניתוק חיה ובועטת והתפרצה בצורה של מחלה נפשית.

    מציעה לכל המשפחה לעשות הכל בכדי לעטוף אותו בחום ואהבה אם אינך רוצה לאבד אותו לגמרי

  4. מאת דודי:

    גילוי נאות אני לא רופא ולא בא לתת פה חוות דעת למתמודדים.
    אני מתמודד מהסוג הקשה כלומר אחרי כמה נסיונות אובדנות אחרי אשפוזים, ועם הסטוריה משפחתית של המחלה הזו ומחלות נפש אחרות, אני ניסיתי סוגים שונים של כדורים וזריקות הרגשתי כמו עכבר מעבדה, עברתי סבל בלתי רגיל עם הכדורים והזריקות, והיותר מזה ניסיתי להתאבד עם הכדורים!!!
    באחד האשפוזים התראומטים שלי אנחנו המאושפזים יושבים בפינת העישון ואז אני רואה שהם מעבירים בניהם פייסל אני עד אז לא נגעתי בדברים האלה, אבל אמרתי לעצמי אני גם ככה מלא בסמים רעים אולי זה אפי' יפיג את טעם הלוואי של הכדורים, מאז עברו 6 שנים והחלפתי את כל התרופות בקאנביס ללא אשפוז וללא נסיון התאבדות, אני אבא ל5 ילדים חמודים נשוי לאשה החמודה בעולם לא רוצה למות, רוצה להמשיך לחיות והדבר הזה מציל לי את החיים פעם אחר פעם, מאחר ופסיכאטר לא יתן לי אישור, כי יש פה אינטרסים מנוגדים, אני נאלץ לקנות בשוק השחור את זה, אני לוקח בזמן מאניה את האנדיקה ובזמן דיפרסיה את הסטיבה, אני מתפלל שיום אחד יקבלו את זה לתרופה במחלה שלי, ואם יש חוקר שרואה את מה שכתבתי אני מוכן לתרום את עצמי למחקר יחד עם פיקוח רפואי ועם כל התנאים על מנת שתראו בעיניכם עד כמה זה מועיל לי .
    תודה רבה

  5. מאת טל:

    שלום, אני מעוניינת לדעת אם המחלה היא מחלה גנטית?

  6. מאת ירדן לוינסקי:

    @טל שלום. להפרעה ביפולרית יש תאחיזה גנטית, כלומר לילדים של אנשים חולים יש סיכוי גבוה יותר משאר האוכלוסיה לסבול מהמחלה.

  7. מאת אני:

    האם אדם שאובחן בעבר כחולה במאניה דיפרסיה ונוטל כדורים באופן קבוע עשרות שנים עשוי לסבול מן התופעות?

    האם יתכן שהסביבה והרופאים של חולה כזה לעיתים נוטים לאבחן אותו יותר מידיי בהתאם לאבחנות שלו ולא להתייחס לטענות שלו גופן??

  8. מאת ירדן לוינסקי:

    הכל יתכן. צריך להתייחס להסטוריה הרפואית של האדם, וכמובן גם למצבו הנוכחי.

  9. מאת נולי:

    שלום דוקטור תוכל בבקשה להרחיב בתיאור של מצב דו קוטבי מעורב?
    כאילו שהייתי ילדה אבחנו אצלי הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות אחר כך כשהייתי נערה היו בעיות בבית אלימות והזנחה והייתי בפנימיות וסבלתי מטראומות וניסתי להתאבד, פה ושם הייתי גם באשפוזים קצרים לרוב לא קיבלתי תרופות, והייתי גם פוצעת את עצמי, כל פעם אבחנו לי משהו אחר פעם מאניה דיפרסיה, פעם הפרעת אישיות גבולית, פעם ציקלותמיה, הבנתי שיש חלק דברים משותפים ולכן אולי קשה לאבחן. {האם יש מצב שיש שתי הפרעות יחד?} עכשיו לאחר כל ההקדמה הזו הנה העיקר: גם כשהייתי בדיכאון ואיפלו בולעת כדורים להתאבד זה היה נדיר מאד שהייתי סתם שוכבת במיטה ובוכה לרוב הייתי גם פעילה מאד והיו לי רעיונות וחלומות וגם התקפי זעם ואולי זה נשמע מוזר לרצות למות ובו זמנית לצאת לבלות לדבר בלי הפסקה לתכנן תוכניות, ותמיד שהייתי קוראת על דיכאון חשבתי שזה מוזר שאצלי זה אחרת ממה שכתוב, לפעמים יכולים לא לראות עלי היו ולחשוב שהניסיון אובדני הוא אימפולסיבי אבל הוא לא פשוט לא ראו עלי את הדיכאון , אני חשבתי תמיד שאולי הדיכאון שלי כזה עם אי שקט ופעילות ולא במיטה כי אני היפראקטיבית אולי? כי עכשיו שאני קוראת שיש דבר כזה מצב דו קוטבי מעורב אני תוהה לעצמי אולי זה זה?

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.