תרופות להפרעת קשב וריכוז. 9 דברים שכדאי לדעת.

טיפול בהפרעת קשב וריכוז הוא תהליך מורכב, שקשור במגוון נושאים ובין היתר קשור באיזון הטיפול התרופתי אשר יכול להיות ארוך ובעייתי. אחת הבעיות בטיפול התרופתי ל ADHD הוא שיש מעט מדי אנשים שמעמיקים בטיפול ובתהליכים הדרושים, אלא מעדיפים לרשום טיפול כזה או אחר ולשלוח את המטופל הביתה. מצד שני יש גם הרבה מטופלים שחושבים שטיפול תרופתי להפרעת קשב זה סוג של קסם, אשר מצליח או לא מצליח בתוך ימים לפתור את כל הבעיה.

כמובן שהמציאות מורכבת יותר. מרבית האנשים שעסקו עד השנים האחרונות בתחום עובדים במסגרות שמטפלות בילדים. יש מעט מדי פסיכיאטרים מומחים שעוסקים ביומיום שלהם בטיפול במבוגרים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז. יש אנשים שמטפלים במבוגרים עם הפרעת קשב במסגרת מרפאות מיוחדות, ויש כאלו שמייחדים זמן ללמוד לעומק את הטיפול בהפרעת קשב. בכל מקרה, כדאי לדעת שיש יותר מדי מידע שגוי שמתפרסם ברשת סביב הטיפול שיכול להביא לטעויות באסטרטגיית הטיפול.

הנה כמה טעויות נפוצות בנוגע לטיפול התרופתי בהפרעת קשב וריכוז:

1. "התרופה הטובה ביותר להפרעת קשב היא תרופה X "
מי שחושב שיש תרופה אולטימטיבית לטיפול בהפרעת קשב לא ראה מספיק אנשים עם ההפרעה. בעקרון, יש שני סוגים עיקריים של תרופות ממריצות, הקבוצה הראשונה כוללת סוגים שונים של מתילפנידט (החומר שבתוך ריטלין) כמו ריטלין או קונצרטה, והקבוצה השניה היא סוגים של אמפטמינים כמו אדרל (adderall) או ויואנס (Vyvanse). פרט לכך יש תרופות שמשפיעות יותר על נוראדרנלין כמו סטרטרה ואדרונקס. אחת מהן משפיעה יותר על אנשים שאובחנו כסובלים מ ADHD אבל תשפיע פחות על אחרים שגם הם אובחנו כסובלים מ ADHD. כך שאין תרופה אחת שמתאימה לכולם, ובוודאי שאי אפשר לדעת אם התרופות שאתם לוקחים הכי טובות בלי לשאול אם ניסיתם לבדוק את האחרות.

2. "מבוגר במשקל שלך צריך מינון Y".
אין מינון שמתאים למבוגרים במשקל מסויים. לכל אחד יש את המינון האופטימלי שלו. אצל ילדים יש עליה במינון עם ההתפתחות והעליה במשקל אבל החל משלב מסויים החישוב הזה משתבש.

3. "המינון ההתחלתי הממוצע הוא".
אין מינון התחלתי ממוצע. המינון תלוי במשתנים רבים, ביניהם ההשפעה שהיו לתרופות אחרות להפרעת קשב בעבר, חילוף החומרים של המטופל (חלקנו מפרקים תרופות מהר מאחרים), האם יש הפרעות נוספות כמו חרדה או דיכאון, חומרת הפרעת הקשב וריכוז ועוד.ADHD, ADD

4. "תתחיל במינון הזה ובכל שבוע תעלה עשרה מ"ג עד שתגיע לארבעים מ"ג ליום."
אף מומחה מקצועי לא יאמר לכם מראש לאיזה מינון להגיע כיוון שהוא לא יכול לחזות איך תגיבו לתרופה. לכן אתם צריכים להיות במעקב ולבצע פעולה שנקראת טיטרציה – עליה הדרגתית עד למציאת המינון האופטימלי, תוך כדי איזון בין יעילות הטיפול לבין תופעות לוואי.

5. "נו, אז איך התרופות עובדות?"
הבעיה היא שאין לאנשים סבלנות. רוב האנשים חושבים שהם יודעים איך התרופה משפיעה אחרי חמישה ימים, למרות שבחלק מהמקרים אנשים מגיעים לאיזון והתאמה תרופתית מלאה לאחר חודשים. בין לבין רצוי לראות את המטופל לפגישות קצרות, אבל משיקולים כלכליים (רוציםפ לחסוך כסך), משיקולים מעשיים (מה, אני אסע לרופא כל שבועיים?) ובגלל חוסר הבנה, המעקב הזה כמעט אף פעם לא מתבצע. רק על ידי מעקב הדוק אפשר באמת להבין את השפעת הטיפול.

6. "מרגישים את השיפור באופן מיידי".
לא ממש. בחלק מהתרופות (כמו ממריצים) באמת אפשר להרגיש השפעה מיידית כמעט ביום שלוקחים את הכדור, אבל מכיוון שכולנו לא חיים בתנאי מעבדה ורוב הסובלים מהפרעות קשב גם מתמודדים עם עבודה, משפחה ופעמים רבות עם הבטים נפשיים של החיים ההשפעה המלאה לא תבוא לידי ביטוי בתוך ימים. למעשה, לוקח זמן לשים לב על ההשפעה המלאה של התרופה על יכולות השיחה, הזוגיות, העבודה ועוד. סימפטומים יכולים להגיב בתוך שבועות, ההתנהגות שלכם תשתנה בתוך חודשים ודפוסי התנהגות יכולים להתארגן מחדש בתוך שנים.

7. "אפשר לשלב קפה ומשקאות אנרגיה עם ריטלין".
אנשים באופן כללי שותים קפה או משקאות אנרגיה בכדי לשפר את התפקוד והריכוז. אבל אותם חומרים גם יכולים להשפיע על התרופות הממריצות, להוסיף תופעות לוואי ולא תוכלו לדעת אם זה בגלל הקפה או הריטלין אם תשלבו את השניים. לכן מומלץ שלא לשלב ובוודאי לא בשלב שבו אתם מנסים למצוא את ההשפעה המיטבית על הפרעת הקשב שלכם.

 8. "אם יש יתר לחץ דם אסור לקחת ריטלין". 
כמובן שלא מומלץ לקחת תרופה שיכולה להעלות לחץ דם אם יש לכם כבר יתר לחץ דם. אבל אם מטפלים קודם בלחץ הדם ומאזנים אותו באמצעות תרופה, אפשר גם לאחר מכן לאזן את הפרעת הקשב באמצעות ריטלין, תוך כדי מעקב מתאים.

9. "אם את חושבת שהריטלין הפסיק לעבוד אחרי שנתיים, תחליפי לתרופה אחרת"
בדרך כלל תרופה שעוזרת לא מפסיקה פתאום לעבוד אחרי שנתיים. סיבה אפשרית אחת היא שהתרגלתם למצב החדש ונראה לכם שהכדור לא עובד, אבל אם תבדקו מה היה קודם תגלו שאתם במצב אחר לגמרי מאיפה שהתחלתם והתרופה לא "הפסיקה לעבוד". התופעה של חיפוש ריגושים בולטת במיוחד אצל הסובלים מהפרעת קשב כחלק מה ADD, וברגע שהתרגלתם למצב החדש, אז נראה לכם שהכדור כבר לא עובד. מצד שני, כדאי לשים לב אם יש התדרדרות פתאומית או תופעת לוואי משמעותית ולהתייחס אליה בהתאם.

אני מזמין אתכם להוסיף טיפים מנסיונכם.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

  • תגובות

    51 תגובות לרשימה ”תרופות להפרעת קשב וריכוז. 9 דברים שכדאי לדעת.“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

    1. מאת הדסה:

      שלום ד"ר,
      אני בת 19 ומאובחנת עם ADD מגיל קטן.
      באמצע השנה התחלתי לקחת פנידין לADD בהמלצת נויירולוג, בנוסף במשך השנה חוויתי דיכאון ארוך שלא אישרתי מקצועית,
      קיבלתי מינון גבוה יותר של הקונצרטה בערך כל 3 שבועות בתלונה שהרגשתי שהתרופה לא משפיעה יותר ורק גורמת לגוש אנרגייה כואב, זרמים בגוף ויובש בפה.
      לאחר מכן הפסקתי קצת עם הפנידין וקיבלתי מרשם ללורוויון שהרגשתי שהיווה טריגר ליציאה מהדיכאון אך לא כ"כ עזר לימודית.
      בזמן זה הנויירולוג טוען שאולי הבעייה זה הדיכאון שאני טוענת שהיה לי והפנה אותי לפסיכולוג ומבחן נוסף לADD, האם יש לי למה לגשת לפסיכולוג כשהסיבה עברה? בנוסף חזרתי לקחת פנידין שנשאר לי ומרגישה שוב בהירות ויכולת ריכוז, האם לגשת לפסיכולוג ולמבחן? האם ההרגשה שהייתה לי לפני כן הייתה יכולה לנבוע מהדיכאון או תרופה לא מתאימה? מה כדאי לעשות בצעדים הבאים?
      תודה רבה.

    הוספת תגובה






    דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

    על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
    אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.