אנשים שותים אלכוהול ממגוון סיבות. כפי שנאמר בתהילים "יין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים", ואכן אנשים אוהבים לשתות סוגים שונים של אלכוהול כשהם מבלים, חוגגים, או אוכלים. יש אנשים שאוהבים לסגור את היום בכוסית קטנה של משהו. מטבע הדברים, גם אנשים שמתמודדים עם חרדה ודכאון ואולי נוטלים תרופות הם חלק מאותם אנשים ששותים אלכוהול.

"אני אוהב לבלות עם החברים שלי ביום שישי ולשתות כמה כוסות בירה". אמר לי מטופל שעובד כמתכנת בסטרטאפ והוא מתמודד עם דכאון. הוא נמצא כבר כמה זמן בטיפול פסיכולוגי והגיע כדי להתייעץ בנושא טיפול תרופתי לדיכאון שלו. מה שמטריד אותו, זה שהוא יוכל להמשיך את הפגישה השבועית שלו עם החברים, או שעצם השימוש בתרופות מונע ממנו להמשיך לשתות. "אני לא אלכוהוליסט, אז זו לא צריכה להיות בעיה, נכון?"

אלכוהול הוא כנראה החומר הפסיכואקטיבי ללא מרשם הכי נפוץ בעולם. אולי חוץ מקפה. בארצות הבאית, סביב 54% מדווחים שהם שתו בחודש האחרון, וכמעט 70% דיווחו שהם שתו בשנה האחרונה. השימוש באלכוהול יכול לנוע בין שתיה מזדמנת באירועים חברתיים, לשתיה כבדה (3-4 פעמים ביום) ועד התמכרות לאלכוהול (Alcohol Use DIsorder), בה האדם מאבד שליטה על דפוסי השתיה וסובל מהשלכות שליליות ומשמעותיות כתוצאה מהשימוש. ההתמכרות הזו נפוצה הרבה יותר ממה שאנחנו רוצים להאמין.

נוגדי דכאון הם סוג התרופות הכי נפוץ בפסיכיאטריה. בארצות שונות, אחוז האנשים שנוטלים תרופות אלו נע בין 8%-15%, ובגילאים מסויימים, כמו בין 20-40 אלו התרופות שהכי נרשמות למטופלים. אם נסתכל על המספרים של שתי קבוצות האוכלוסיה, אין ספק שיש גם חפיפה משמעותית בין שתי הקבוצות. האם להמשיך לשתות אלכוהול כשאתה נוטל נוגדי דכאון? זו השאלה.

איך אלכוהול משפיע על מצב הרוח

ההשפעה קצרת הטווח של שתיית אלכוהול היא ברוב המקרים מהנה ומרגיעה, אבל ההשפעה הפרמקולוגית של אלכוהול על המוח הוא היא לגרום לדיכוי של הפעילות המוחית. זה נשמע מפתיע כשאנחנו חושבים על זה שאלכוהול גורם לדיסאינהיביציה (עיכוב) של מנגנוני ויסות התנהגויות ולכיף. ההשפעה המדכאת לא בולטת בתחילת השימוש, ולכן אנשים לא שמים לב להשפעה המלאה שיש לאלכוהול על מצב הרוח.

לאלכוהול יש גם השפעה סדטיבית (מרדימה) שפוגעת באיכות השינה, וגם היא מחריפה הפרעות מצב רוח. בנוסף, אם אתה שותה כשברקע יש דכאון, הסיכוי שתפתח התמכרות לאלכוהול עולה משמעותית. יש מחקרים שמדברים על השפעה הדדית בין שימוש באלכוהול לדיכאון, בה שימוש גובר באלכוהול מוביל לעליה בסיכון לפתח דכאון משמעותי, ומהכיוון השני דיכאון גורם לך להיות בסיכון גבוה יותר לפתח תלות באלכוהול. 

זו רק אחת הסיבות שכאשר פסיכיאטר מנסה להעריך את הדיכאון שלכם הוא שואל גם על שימוש בחומרים נוספים שיכולים לגרום או להחמיר את הדיכאון שלכם. אז נכון שאם יש לכם דיכאון ואתם שותים קצת אלכוהול זה משפר את מצב הרוח, אבל מצד שני זה יכול להחמיר את הדיכאון.

איך אלכוהול משפיע על תרופות נוגדות דיכאון

בגוף שלנו, אלכוהול וחלק מנוגדי הדיכאון מתחרים על משאבי הפעילות של אותן מערכות בגוף. כלומר, גם אלכוהול וגם תרופות נוגדות דיכאון מתפרקים ויוצאים מהגוף בעזרת אותם מנגנונים בכבד שלנו. לכן, אם אנחנו גם שותים וגם לוקחים תרופות, הריכוז בגוף שלנו יכול להיות יותר גבוה ממצב שבו היינו עושים רק אחד מהם. לכן, תופעות לוואי פוטנציאליות של האלכוהול או של התרופות יכולות להיות מוחמרות – מהשפעה על ריכוז, קבלת החלטות ועד טשטוש ונפילות. שימוש משולב יכול גם לגרום לכבד לפרק מהר יותר את חלק מנוגדי הדכאון, וכתוצאה הם יהיו פחות יעילים עבורכם.

זו גם אחת הסיבות שעל כל התרופות רשום שאסור לשתות אלכוהול כאשר נוטלים אותן. כי אם אתם לוקחים תרופה, ואז שותים אלכוהול, אתם יכולים להשתכר יותר בקלות וזה ישפיע על קבלת ההחלטות שלכם. אם תנהגו ברכב במצב כזה, הסיכון שלכם לעבור תאונת דרכים עולה. וזה כבר באמת לא נעים.

לסיכום

בהתחשב בשלל גורמי הסיכון שציינתי, רוב הפסיכיאטרים ימליצו לכם לצמצם או להפסיק לחלוטין שימוש באלכוהול. אם אתם סובלים מדיכאון או חרדה, שימוש באלכוהול הוא פשוט עוד מכשול שאנחנו מעמידים בפנינו בזמן שאנחנו מנסים להתמודד עם אותם דיכאון או חרדה. זה נכון עבורכם לנסות להמנע ככל האפשר בזמן שאתם נוטלים תרופות נוגדות דיכאון אבל גם בזמן שאתם מנסים להתאושש מדיכאון בכלל. 

אם אתם מנסים לצמצם שימוש או להפסיק שימוש באלכוהול ולא מצליחים, זה דבר שכדאי לדבר עליו עם המטפלים שלכם, כי אז זה כבר מגיע לטריטוריה של שימוש כבד או התמכרות לאלכוהול. במקרים אלו, ההשפעה של האלכוהול על הדיכאון אף חמורה עוד יותר וצריך להתמודד עם זה במסגרת הטיפול שאתם מקבלים.