אני לא יודע איך אבל יצא לי לראות את שני הפרקים הראשונים של “מדובר בתופעה“, התוכנית החדשה של אושרת קוטלר. התוכנית אתמול עסקה בנושא שקרוב לליבי – תרופות נוגדות חרדה ודכאון. בתוך שעה הצליחה אושרת קוטלר לדון בדיכאון ובחרדה, בהיסטוריה שלהם, לדון בתרופות וביעילותן, לראיין חולים וסליבריטאים שסבלו, לראיין רופאים ופסיכותרפיסטים על טכניקות ריפוי שונות, לדון בחברות התרופות, בהבטים הכלכליים של תרופות, ביחסי הציבור של התרופות, בתרופות אלטרנטיביות, בשיטות טיפול אלטרנטיביות ואפילו לטייל בפאריז. בסוף אפילו הצליחו לסכם את כל הנושא בהמלצה לציבור לשקול היטב את מעשיו.

לפני שמתחילים בכלל בדיון על התוכן של המשדר, כולנו צריכים לזכור שמדובר בערוץ מסחרי שהמטרה העיקרית שלו היא להרוויח כסף. הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא לעשות משדרים שמעניינים אוכלוסיה רבה ככל האפשר. מדובר בתופעה היא תוכנית שאפילו לא מתיימרת להסתיר את זה. קוראים לזה “אקטואליה שמציבה במרכז סוגיות של איכות חיים.” או בשפה פחות יחצנית “נעשה תוכנית שמדברת על נושאים שמעניינים לפחות 75% מהאוכלוסיה, ולכן מראש מנקבל הרבה רייטינג”. כדי לעשות משהו כזה, צריך להכנס לנושאים גדולים במיוחד, אשר מעניינים את כולם. מכיוון שיש לנו הרבה חומר לכסות, ורק שעה (כולל פרסומות), נספיק לתת רק טעימה קטנה מכל דבר ולא נתעמק בשום דבר. ההימור שלי הוא שבין התוכניות הבאות ידברו על “דיאטות ועודף משקל” ועל “עיצוב הבית”. אתם מכירים מישהו שלא מכיר מישהו שעשה או עושה דיאטה? או מישהו שלא רוצה שהבית שלו ייראה טוב יותר?

מה שהפריע לי בתוכנית זו התחושה הכללית שריחפה כל הזמן בשידור וזה שמנסים להעביר לנו מסר שלא כדאי להשתמש בתרופות נגד דכאון וחרדה. אז נכון שרבע השעה הראשונה עסקה בתוצאות החיוביות של טיפול אנטי דכאוני, ואפילו הראו כמה מפורסמים שהתרופה עזרה להם מאד. כולנו יודעים עד כמה המלצה של מישהו מפורסם יכולה לעזור למכירות של מוצר מסחרי. אבל מייד אחרי זה קיבלנו את “האבל הגדול”. הכדורים טובים אבל יש להם תופעות לוואי, כלההפסיכיאטרים שקבעו את ההגדרות של התרופות מומנו על ידי חברות תרופות, אשר משתמשות במניפולציות על מנת לקדם את המכירות שלהם, ובכלל לא סיפרו לכם על האופציות האחרות.

הדבר שהכי עיצבן אותי זה השימוש במונח “כדורי אושר“. אני לא עוסק בפסיכיאטריה עשרות שנים, אבל כבר הספקתי להכיר כמה אלפי מטופלים ואני יכול לומר לכם שאף אחד לא לוקח תרופות נגד דכאון כדי להיות מאושר. אף אחד לא לוקח כדורים נגד חרדה כי זה ממלא אותם בשמחה עילאית. אנשים משתמשים בתרופות האלו כי הם סובלים, והן מסייעות לסבל שלהם להעלם. המונח ‘כדורי אושר’ הוא מונח פופוליסטי שמכיל בתוכו הנחה שגויה ומטעה. אני חושב שההנחה שמתחבאת מאחורי התוכנית היא היא שדכאון זה לא מחלה אמיתית.

למה אני אומר את זה? כי אם קוטלר היתה עושה תוכנית על מחלות לב והסיכונים שבהם, אף אחד לא היה שואל למה צריך לקחת כדורים כדי לאזן את הסוכר, או למנוע יתר לחץ דם. אם היינו עושים תוכנית על סרטן השד, אף אחד לא היה שואל מדוע להשקיע באדם בודד תרופות בעלות של מאתיים אלף שקל בחודש, למרות שלא בטוח שהן עוזרות לו. אבל אם אדם רוצה לקחת תרופה שעולה 100 שקל בחודש כדי להפסיק לסבול מדכאון שגורם לו להרגיש שכל יום הוא נטל, שכל שעה דומה למסע אלונקות באמצע הקיץ, אז זה כבר “לחפש את האושר”, זה כבר “לרמות”. כי כידוע, דכאון זו לא מחלה אמיתית. חרדה זה לאנשים חלשים.

ואז נורא קל להטביע את ההמונים במספרים וטיעונים רגשיים. קחו לדוגמא שתי נקודות שהוצגו בשידור: רק 75% מגיבים לתרופות נגד דכאון, ושיש לתרופות תופעות לוואי משמעותיות. נשמע נורא נכון?

אבל מישהו בדק מה היעילות של תרופות להורדת לחץ דם? או תרופות נגד סרטן? אין הרבה תרופות ששלושת רבעים מהנוטלים אותם מגיבים לטיפול. רוב התרופות נעות סביב מספרים נמוכים יותר. חלק גדול מהאנשים שסובלים מיתר לחץ דם או מסוכרת נאלצים להשתמש בשילובים של שתיים ולפעמים ארבע תרופות. ותופעות הלוואי הפוטנציאליות? קראתם פעם את החוברת המצורפת לאקמול או לאנטיביוטיקה? אם כולם היו מקבלים רק חצי מתופעות הלוואי שמופיעות שם אז הממשלה היתה אוסרת את השיווק שלהם.

היתה לי מטופלת בת 30, בוגרת תואר שני, עצמאית, שנכנסה להריון. בחודש הרביעי להריון שלה היא התחילה לסבול מחרדות שהיא לא תסדר עם התינוק. התקפי החרדה שלה הופיעו בכל שעות היממה, כל שעות היממה, והיא נאלצה להפסיק לעבוד, חזרה לגור עם ההורים ורק בשביל ללכת לרופא הנשים שלה אבא שלה היה צריך ללוות אותה, כי ברגע שהיא יצאה מהבית היא נתקפה בחרדה שממש מנעה ממנה לעמוד. האשה הזו לא באה לפסיכיאטר בשביל להיות מאושרת. היא באה לפסיכיאטר בשביל שהיא תוכל לצאת מהבית ליותר מחמש דקות בלי להתחיל לבכות. נסו לדמיין את עצמכם נזקקים בגיל 30 לאבא כדי שייקח אתכם לרופא. התרופות שקיימות היום בשוק יכולות לעזור לאנשים, וכך גם טיפולים התנהגותיים, דינמיים, אלטרנטיביים ואחרים. רופא טוב יודע מתי להפנות מטופל לטיפול תרופתי, ומתי להציע משהו אחר.

חמישה שבועות לאחר התחלת טיפול בתרופה ממשפחת SSRI, כל הסימפטומים החרדתיים חלפו. בביקורת שגרתית במרפאה, שבעה חודשים לאחר לידת הבן שלה, היא הראתה לי את התמונות האחרונות. הייתם צריכים לראות עד כמה היא הייתה מאושרת. זה לא היה בגלל התרופות.

ניתן לקבל עדכונים על רשימות חדשות באתר על ידי הרשמה לרשימת התפוצה.