כל מי שמתעניין באינטרנט יודע שהדבר החם עכשיו הוא שירותים שמאפשרים עדכוני סטטוס. הכוונה היא לאתרים ושירותים שמאפשרים לכם לכתוב במשפט או חצי משפט על דברים שאתם עושים עכשיו, שחשבתם עליהם עכשיו או קישורים לדברים מעניינים. אתרי חדשות רציניים כמו הניו יורק טיימס מפרסמים כתבות על השירותים האלו בתדירות יומית, אופרה ווינפרי ממליצה להשתמש בזה וגם מי שהצליח לא לשמוע חדשות בכלל בחודשיים האחרונים קיבל לינק ממישהו אחר שאמר לו שהוא מוכרח, אבל פשוט מוכרח לפתוח חשבון.
ברור למה חשוב לבחור את המטפל הנכון, בין אם מדובר בפסיכיאטר או בפסיכולוג. מצד שני, קשה לעשות את זה אם מסתכלים רק בדפי זהב (או באתרי אינטרנט). תעודות או תארים הם דברים חשובים, אבל הם לא בהכרח נותנים את התמונה המלאה ולעומת זאת המלצה ממישהו שאתה מכיר יכולה להיות הרבה יותר יעילה.
כולם יודעים מה זה לחץ (ובעברית תקינה דחק), במיוחד בימים שגראדים עפים באוויר ושמקרנות הפנסיה שלנו התאדו להם עשרים וחמישה אחוזים מהערך. בדרך כלל חוסר ודאות הוא אחד הגורמים העיקריים המחמירים תחושת לחץ, ולמרות שיש בחיים הרבה דברים מלחיצים אנחנו מקשרים לחץ עם נושאים של עבודה וכסף ולאחר מכן עם נושאים של בריאות וילדים.
הטיפול התרופתי לדיכאון, חרדה או הפרעת קשב, עשוי להיות מלווה בתופעות לוואי מציקות. כמה דברים שניתן לעשות כדי להקל, כמובן – בעצה אחת עם הפסיכיאטר המטפל.
יש לי מטופל שאומר בחצי צחוק שלפעמים הוא לא יודע מה גרוע יותר: הדיכאון והחרדה או תופעות הלוואי שיכולות מהתרופות שאמורות לאזן ולשלוט בדיכאון והחרדה.
הוא לוקח תרופות כי התשובה ברורה לו, אבל זה לא אומר שתופעות הלוואי משמחות אותו.
למעשה, כל פסיכיאטר יוכל לספר לכם שאחת הסיבות העיקריות שבגללן אנשים מפסיקים לקחת את התרופות הפסיכיאטריות היא לא שהן לא עזרו, אלא שהם לא מוכנים לסבול את תופעות הלוואי.
רק בשבוע שעבר כתבתי לתומי רשימה על שימוש בתרופות פסיכיאטריות לשיפור ביצועים על ידי אנשים שלא סובלים מכל בעיה והיום כבר נחשפתי למשהו גרוע בהרבה. גלשתי ב ynet ומצאתי כתבה על מישהי אשר החליטה על דעת עצמה לקחת ריטלין וסבלה מכל תופעת לוואי אפשרית, כולל כאלו שלא קשורות לכלום. מתברר שהריטלין גם רצח את ארלוזרוב.