רק בשבוע שעבר כתבתי לתומי רשימה על שימוש בתרופות פסיכיאטריות לשיפור ביצועים על ידי אנשים שלא סובלים מכל בעיה והיום כבר נחשפתי למשהו גרוע בהרבה. גלשתי ב ynet ומצאתי כתבה על מישהי אשר החליטה על דעת עצמה לקחת ריטלין וסבלה מכל תופעת לוואי אפשרית, כולל כאלו שלא קשורות לכלום. מתברר שהריטלין גם רצח את ארלוזרוב.
רגע לפני, מהי באמת הפרעת קשב וריכוז?
הפרעת קשב וריכוז או בשמות הפופולרים יותר ADD או ADHD היא הפרעה אשר מופיעה בשנים הראשונות לחיים ומתבטאת בשלל סימפטומים המחולקים לשלוש קטגוריות עיקריות:
יש כמה דברים שחשוב להבין כאן: ראשית, לרוב האנשים שיש כרגע הפרעות בריכוז או אי שקט אין בכלל הפרעת קשב וריכוז. יש הרבה מאד גורמים להפרעות ריכוז, ולכן יש צורך באבחון מסודר על ידי פסיכיאטר לפני שמחליטים במה מדובר. שנית, משהו שצריך להבין על ריטלין. ריטלין יכול לשפר את הריכוז גם אצל אנשים שלא סובלים מהפרעת קשב וריכוז, אבל השיפור יהיה זניח. אצל אנשים עם הפרעת קשב וריכוז הוא יכול להפוך לחלוטין את החיים. מאדם שנכשל בכל המשימות בחיים הם יכולים להפוך למצטייני דיקאן.
למה מדובר במניפולציה תקשורתית?
פשוט מאד. ריטלין הוא נושא חם שקשור בתחום הפסיכיאטריה שיושב על כל מני סטיגמות חברתיות. הוא קשור בפחד שלנו שאנחנו לא עושים מספיק בשביל הילדים שלנו. ריטלין קשור בלחץ החברתי להצליח בלימודים. ריטלין קשור במלחמה של הסיינטולוגיה מול הפסיכיאטריה. בקיצור, כל כתבה בנושא ריטלין או הפרעת קשב וריכוז תמשוך אש ולכן היא נושא מצויין לכתבות.
החברה שלנו בכלל והעיתונות בפרט (הם בבואה של החברה בעיני) נוטים לעשות עבודה שטחית, להקשיב לשמועות ולפעול כמו עדר. לוקחים אשה שאין לה בעיה ונותנים לה תרופה שהיא לא צריכה, ואומרים לה לעשות כתבה. אז ברור שהיו לה תופעות לוואי, וברור שהיא לא מבינה מה שהיא עושה כי היא עושה את זה בניגוד להמלצות של אנשים שמבינים, וברור שכל הסיפור הזה נועד לצרכי רייטינג ויחסי ציבור (רק תראו כמה פעמים הפנים שלה מופיעות בכתבה). ואז מוסיפים כל מני משפטים פרובוקטיבים והופה – יש לנו 600 תגובות ומלחמות טוקבקים.
אז מה אם כל אדם שלוקח כל חומר ביקום חשוף לתופעות לוואי? גם מים יכולים לסכן חיים – אם שותים מעט מדי מתייבשים ואם שותים הרבה מדי מקבלים הרעלת מים ואלו שני מצבים שגורמים למוות. טיפול הוא סוג של ניהול סיכונים. היתרונות והחסרונות של טיפול מסויים לעומת היתרונות והחסרונות של טיפול אחר. התפקיד של הפסיכיאטר המטפל הוא לידע את האדם שסובל מהפרעת קשב וריכוז על אותם יתרונות ותופעות לוואי ולהציג לו את הטיפול, האלטרנטיבות ולנהל את הטיפול כך שיהיו כמה שפחות תופעות לוואי. זה מה שמקבל מי שהולך לפסיכיאטר.
לי לפחות ברור שהמטרה היחידה כאן היא לא לחשוף אנשים לתופעות לוואי פוטנציאליות של התרופה, אלא להשמיץ אותה. הציבור, זה שאמור לקחת את הטיפול, נחשף לכתבה מגמתית מדי, ואם יש לו הפרעת קשב וריכוז אמיתית הוא יחשוש לקחת טיפול שיכול לשפר את החיים שלו בצורה מאד משמעותית. הכל בגלל שכתבים כותבים דברים בלי לחשוב על ההשלכות של המעשים שלהם.
העיקר שנקבל טוקבקים.
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה, להרשם לטוויטר שלי, או להכנס לאתר של מרכז רזולוציה.
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
19 תגובות לרשימה ”ריטלין, מניפולציה תקשורתית וטימטום.“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
שבת, 16 במאי 2009 בשעה 22:12
באמת שאלתי את עצמי מה תחשוב על הכתבה הזו. אני מכירה מבוגרים שהריטלין הציל אותם. שאלה: האם לדעתך ריטלין היא תרופה מתאימה להתגברות על דחף הרסני לקניות?
שבת, 16 במאי 2009 בשעה 23:05
יופי של פוסט. ופוסט חשוב, כי זה די ברור שיש הרבה אנשים שריטלין יכול לעזור להם ולא לוקחים אותו כי הם נרתעים מהדימוי השלילי שהתקשורת יצרה לו.
ירדן, מה דעתך על זה שנדרש מרשם מיוחד בשביל ריטלין? האם היא מסווגת כתרופה נרקוטית כי היא באמת ממכרת יותר מתרופות מרשם רגילות, או שזה הכל עניין של יחסי ציבור? זה תקף גם לריטלין LA, שלדעתי אין בכלל אפשרות להתמסטל ממנו.
שבת, 16 במאי 2009 בשעה 23:39
סוקרטס היה זקוק לריטאלין ובטעות (טעות במרשם) רשמו לו ציאניד
ירדן כותב 3 מאפיינים של "טעוני ריטאלין" (כמו טעוני טיפוח)
אשר מתבטאת בבעיות בריכוז לטווח ארוך. כל גירוי חיצוני אחר מסב את תשומת ליבם מהנושא ולכן יש גם קושי באירגון.
פעילות יתר (Motor Restlessness) אשר מתבטאת בהפרעה בלתי פוסקת לסביבה עקב קושי לבצע מטלות מונוטוניות.
אימפולסיביות (Impulsivity) המתבטאת בקושי לשלוט בדחפים. מבוגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז נכנסים לוויכוחים ומקבלים החלטות בלי לחשוב קודם.
1. סוקרטס היה מתגרה מכל שיחה בשוק אתונה
2. סוקרטס לא יכול היה לבצע פעילות מונוטונית (רק עבדים מודרניים, שכלואים בכלובים של כיתות בית ספר ובחדרי הרצאות, שמשננים כל היום דברים לא רלבנטיים לכלום, אלא רק למבחן, מסוגלים לבצע עבודה מונוטנונית
3. סוקרטס היה אימפולסיבי
4. מסקנה: סוקרטס היה היפר-קטיבי והיה זקוק לריטאלין
יום ראשון, 17 במאי 2009 בשעה 0:06
התייחסות נכונה ומעניינת לכתבה הטיפשית הזאת שפורסמה ב- YNET.
ירדן, האם אתה או אחד מחברי הצוות של "רזולוציה" מתמחה בתחום ההפרעות קשב וריכוז, וניתן לפנות אליכם בנושא?
במידה ולא, האם יש לך המלצה לגבי מומחים בתחום?
יום ראשון, 17 במאי 2009 בשעה 9:08
הסיווג של ריטלין כתרופה נרקוטית, אפילו שהיא נלקחת על ידי אלפי אנשים, גרם לכמה מהחוויות היותר משפילות שחוויתי בבתי-מרקחת – מרוקחות ששואלות אותי אם אני מוכרת אותה, מטיפות לי להפסיק לקחת כי מדובר בסמים ממכרים קשים, הטענה המטומטמת שריטלין לא משפיע מעל גיל 18, או סתם מעבירות אותי שבעת מדורי גהנום לפני שהן מועילות בטובן למכור לי אותה. חוקים דרקוניים לגבי התרופה הזאת נחקקים בערך פעם בשנתיים, הפער המחשבתי ביחס לתרופה הזאת בין רופאים ובין הבירוקרטיה הרפואית הוא אחת הפארסות היותר גדולות של הרפואה בישראל…
יום ראשון, 17 במאי 2009 בשעה 10:59
@סילבי. ריטלין לא מסייע לטיפול בהפרעות של שליטה בדחפים כמו קניות. לצורך כך יש תרופות אחרות וטיפולים פסיכולוגים.
@שוקי, מנסיוני ריטלין יגרום לדפוסי התמכרות אצל אנשים שיש להם נטיה גם ככה להתמכר לחומרים שונים. הדוגמא הקיצונית והידועה היא הוידאו של אסי דיין שמשתמש בשמונים כדורי ריטלין ביום. אחרי קוקאין ודברים אחרים הוא פשוט עושה שימוש לרעה גם בריטלין. רוב האנשים לא יגיעו לעולם למינונים כאלו. לדעתי כאן מדובר במניפולציה, כיוון שיש יותר אנשים שמשתמשים לרעה בבנזודיאזפינים, או כדורים נגד כאבים מכאלו שיעשו זאת עם ריטלין
יום ראשון, 17 במאי 2009 בשעה 12:11
@דני, יש אצלנו כמה אנשים שמטפלים בהפרעות קשב וריכוז. בנוסף, הטיפול בהפרעת קשב וריכוז אסור שיהיה תרופתי בלבד, כיוון שיש כאן הבטים של הרגלי חיים לא בריאים שהתגבשו במשך שנים, בשילוב עם קשיים פסיכולוגים וחברתיים שנגרמו בגלל הפרעת קשב וריכוז. טיפול פסיכיאטרי הוא רק פוקוס אחד.
@ענת. לצערי פניה לבית מרקחת בנושא ריטלין היא עניין לא נעים. יש לי מטופלים שהיו להם מקרים שמשפילים את מי שמביא מרשם – וזה רוקחים עושים. הבורות בחברה היא לא נחלתם של שכבות מסויימותם.
יום ראשון, 17 במאי 2009 בשעה 12:26
@אשר: השאלה היא אם היה לוקח ריטלין, האם לא היה מגיע להישגים אליהם הגיע, האם היה מגיע לאותם הישגים פחות או יותר, או אולי היה מגיע להישגים מרשימים יותר? (וזה בלי לשאול האם היה סובל פחות)
או במילים אחרות, האם ריטלין פוגע ביצירתיות ובחופש המחשבה?
יום ראשון, 17 במאי 2009 בשעה 12:33
ירדן, תודה לגבי המידע על הטיפול הפסיכיאטרי.
לגבי הטיפול הפסיכולוגי / התנהגותי שלדעתך צריך להתבצע במקביל, אני מסכים איתך, כי יש דברים כמו דחיינות (תוצר לוואי מטריד מאד) שתרופה לא יכולה לסלק, אני מניח. יש לך המלצות לגבי מטפלים מתאימים בתחום?
יום ראשון, 17 במאי 2009 בשעה 12:42
הנה כתבת עומק בווי.נט על ריטלין וחינוך
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3714581,00.html
יום ראשון, 17 במאי 2009 בשעה 14:25
כמה בורות ויהירות ואוויליות ומה לא..אוףףףף
ככה, ככה זה מרגיש – http://www.notes.co.il/chelli/22677.asp
יום ראשון, 17 במאי 2009 בשעה 14:37
[…] This post was Twitted by dafnatalmon – Real-url.org […]
יום שלישי, 19 במאי 2009 בשעה 7:20
[…] לא הולמת בלוגרים. הגרשיים האלה מעליבים. וכל כך אהבתי את הפוסט שלך על הריטלין ועל זה ששמטת את הקרקע מתחת לבחורה הזו שלקחה את התרופה […]
יום שלישי, 19 במאי 2009 בשעה 13:56
לא רק שירלי העיתונאית בחרה לנסות ריטלין…עיתון המדע המכובד/המוביל NATURE הצהיר שזה לגיטימי
http://www.notes.co.il/dina/50578.asp
לאן הגענו…ולאן עוד נגיע?
יום שלישי, 19 במאי 2009 בשעה 18:33
הי ירדן ,
איזה פוסט חשוב וכמה אתה צודק .
אני מכירה שני בחורים צעירים ומקסימים שהיו הכי מופרעים בכתה ולא נתנו למורה ללמד – ומהשניה שהם קיבלו ריטלין , הם הפכו לתלמידים ממש טובים!
סיפור אמיתי לגמרי .
יום רביעי, 20 במאי 2009 בשעה 17:09
אני אחות לאח מקסים שנוטל ריטלין ורואה את ההשפעה המדהימה שיש לכדור הזה עליו: מילד שלא יכול לשבת שנייה אחת מול טקסט הוא הפך לשקדן בלימודים. מצד שני אני חייבת להעיר משהו, בתור חברה של אותה כותבת שעל האייטם שלה הגבת: לא מדובר בכתבה שמטרתה ליחצן את האישה. מדובר בעיתונאית עם קצת קוצים בתחת אבל מאוד חמודה שלא מתיימרת להיות פסיכיאטרית בכלל.
כאב לי לקרוא את הכתבה שלה בתור אחות לילד נוטל ריטלין וחברה לבחורה שגם היא זוכה לקסמי הכדור הזה (לאחר פגיעת ראש) אבל אין לי ספק שכוונתה לא הייתה רעה. האמת שברגעים הראשונים שאלתי את עצמי "מה עבר לה בראש? איך היא נוטלת כדור שכזה ללא השגחה?" אבל הזכרתי לעצמי שמדובר בבחורה טובה שברור לי שבבסיס המעשה לא נמצאת כוונה רעה. זהו ז'אנר כתבות שנקרא "כתב כוכב" ובו הכתב מתנסה בכל מיני דברים ומדווח על כך בעצמו ולא מראיין אחרים. אז נכון, פה קצת הלכו רחוק מידי ואני לא מסכימה עם מה שהיא כתבה אבל הפנים שלה מופיעות באייטם כי היא מושא הכתבה.
גם להגיד על עיתונות שהיא שיטחית זה להכליל. כעיתונאית וחברה של שירלי אני יכולה להעיד עלינו: לא אני ולא שירלי ולא עוד כמה מהקולגות שלי לא מפרסמים שום דבר ללא תחקיר מקיף. אני לפחות לא מפרסמת שום דבר ללא עין של עו"ד שעוברת על האייטם שלי וללא תחקיר טוב, גם אם הוא מה שנקרא "מפגש רקע" שלא מפורסם בכתבה אלא נותן לי ידע כדי שאדע על מה אני כותבת ולא אצא מטומטמת. ברור שיש גם כתבים מסוג אחר ומפני שכשהם מפשלים זה עושה רעש- נדמה כאילו כולם כאלה אבל לא כך הדבר.
שירלי היא בחורה עם קצת קוצים בתחת אבל ללא כוונה רעה (עובדה- אח של חברה שלה נוטל את הכדור והיא עדיין חברה שלי :)), פניה מופיעות בכתבה לא מתוך יח"צ אלא כחלק מהאייטם ותהייה בטוח שיש עוד הרבה אנשים בתחום שחושבים שריטלין הוא כדור יעיל וטוב.
יום רביעי, 20 במאי 2009 בשעה 17:17
ועוד משהו- אין לי ספק שאף עורך לא "הפיל" עליה את הכתבה ושהיא יזמה את הרעיון לבד כי היא רצתה להתנסות. נכון, זהו רעיון מטומטם ולא מתאים לה לעשות משהו בסגנון אבל לכל אחד, בכל תחום, יש "פלטות". אז זו הטעות שלה. אני בטוחה שלאחר שלל התגובות השליליות שקיבלה היא לא תעשה זאת עוד… אבל מפה ועד להכפיש את כל אנשי המקצוע- האמת? לקחתי אישית…
יום רביעי, 16 באוקטובר 2013 בשעה 8:29
אני מבקש לשאול האם ריטלין יכול לעזור לדחיינות קשה?
יום שלישי, 19 בנובמבר 2013 בשעה 11:01
@יוסים, במידה חלקית כן, בהנחה שהיא חלק מהפרעת קשב וריכוז ולא בעיה אחרת