מה אפשר ללמוד ממדריכים לעזרה עצמית?

באחד ממוספי המקומונים של סוף השבוע, ראיתי פרסומת של מישהו שמציע ספר וסדנה בת כמה ימים אשר מבטיחה 'לשנות את החיים שלכם בפחות מארבעה ימים'. בעצם, בפחות מארבעה ימים אתם יכולים ללמוד טכניקות מהירות אך גם ארוכות טווח שיכולות לשנות לכם את החיים ולאפשר לכם להשאיר מאחוריכם רגשות מטרידים, לשפר בצורה משמעותית את הביטחון העצמי, לעקוף מכשולים מעברכם, לתת פתח ליצירתיות שלכם, ולהפוך לכל מה שרציתם תמיד להיות.

אם באמת הסדנה הזו מצליחה לעשות את כל מה שהיא מבטיחה, זו באמת הצלחה מדהימה ששווה כל גרוש. בתור מישהו שמנסה להתמודד יחד עם המטופלים שלי עם הנושאים האלו ברמה היומיומית, היכולת לשנות לאדם את החיים באופן בלתי הפיך בפחות משבוע זה משהו שקשור לניסים או קסמים. דברים כאלו גורמים לי לשאול אם תעשיית העזרה העצמית באמת מצליחה לעזור לאנשים או שהיא מציעה פתרונות פשטניים מאד לבעיות אישיות וחברתיות מורכבות יותר?

אי אפשר להתעלם מתעשיית ה'עזרה עצמית'. בכל מקום אפשר לקרוא על ספרים חדשניים שמגלים לנו איך להצליח ביחסים עם נשים ואיך להתקדם בעבודה, איך להיות עשירים ואיך להיות מאושרים. האינפלציה הזו גם לא מפתיעה – במקום שבו התסכול גדול, המרמור רק מתרחב ואלו שאין להם רכוש רב או 'תחושת השגיות' נחשבים לכשלונות, אז המדריכים להצלחה בחיים נראים כדרך טובה ומהירה לפתור את הבעיות שלנו.

אם נחשוב על מדריכי העזרה העצמית בראיה מעט פילוסופית או סוציולוגית, הרי שהתעשייה הזו היא מצד אחד תוצאה של האינדיבידואליזם של החברה המערבית, ומצד שני הם גם מזינים את אותו אינדיבידואליזם. במקום לפתור את המצוקה והגורמים החסביבתיים והחברתיים שמעיקים על בני האדם וגורמים להם להזדקק לעזרה, המדריכים האלו אומרים בעצם: 'לך יש בעיה, היא בעיה שלך וככה אפשר לפתור אותה'. אם אתה שוקע בצרה כלכלית בגלל מה שקורה בשוק העולמי, האם הפתרון הנכון הוא לומר למישהו לקנות ספר על 'פרארי'. הטענה שאדם צריך 'למצות את הפוטנציאל שלו' היא שוות ערך לטענה שלאדם יש בעצם רק 'ערך כלכלי' שהוא צריך למצות. בעצם אנחנו טוענים ש'עזרה עצמית' מטרתה לעזור לאדם להיות צעד אחד לפני כולם כדי שהוא לא ייקבר תחת המציאות האכזרית.

יצא לי לקרוא כמה ספרים של 'עזרה עצמית' ונראה לפעמים שרובם מתבססים על אותם עקרונות – אריזה חדשה של הגיון אנושי פשוט משולב עם סיסמאות טובות בצורה אטרקטיבית. האריזה החדשה חשובה כדי שתהיה לנו סיבה לקנות עוד ספר על איך להסתדר עם בן הזוג שלנו, ולא להסתפק בספר הקודם, שהכיל עקרונות דומים שאנחנו מכירים מסיטואציות אחרות. לפעמים אנחנו צריכים לקרוא את הספר רק כדי שנוכל לומר לעצמנו שאנחנו נמצאים באותה סיטואציה עם אנשים אחרים. אני צריך להדגיש שמדריכים לעזרה עצמית יכולים לתת מושג כללי, או בסיס רעיוני למגוון של התמודדויות בחיים. אבל מכאן ועד לפתור בעיות?

בעיני, הבעיה העיקרית עם ספרים או סדנאות של 'עזרה עצמית' דומה לצערי גם למקרים קיצוניים של טיפול פסיכולוגי או טיפול פסיכיאטרי. לפעמים יש נטייה להבטיח דברים שאי אפשר לקיים, והמוטיבציה הכלכלית שקיימת יכולה לפעמים לגרום גם לנזק ולא להביא תועלת. המציאות היא שהחיים לא מתבססים על פתרונות קסם. כמו שבדרך כלל צריך לעבור תהליך פסיכולוגי שאורך שבועות במינימום על מנת לגרום לשינוי מהותי בחיים, גם טיפול פסיכיאטרי תרופתי לא גורם לאדם דיכאוני להפוך בתוך שבוע לאדם מאושר, אלא מאפשר לו להתחיל את התהליך שיפסיק את הסבל. לכן אני תמיד נזכר במשפט שקראתי פעם, שהדרך היחידה להתעשר מספר על 'איך להתעשר', היא לכתוב את הספר בעצמך.

אם נזכור את זה, אז נבין מדוע טיפול אצל פסיכיאטר או פסיכולוג טוב לא יכול להציע פתרון בזק, מדוע קורס בן 4 ימים על השקעות בשוק ההון לא יחליף נסיון וקור רוח ולמה 'איך לשנות את החיים בארבעה ימים' שינה בעיקר את מצב חשבון הבנק שלכם.

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה, להרשם לטוויטר שלי, או להכנס לאתר של מרכז רזולוציה.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

עינב חדד: הפסקתי את הויפאקס 75 XR לפני 5 ימים לאחר הרבה שנים שלקחתי את הכדור וגם הרופא אמר לי להפסיק בבת אחת זה לא מסוכן?

s.p: אחד הדברים שאני ממש מוטרדת מהם בנוגע להפרעת קשב, זה שנוירולוגים ופסיכיאטרים (שהם רופאים!) לא מפנים לבדיקות דם...

פלונית: יש לי גיסה שנכנסה לדיכאון לאחר הלידה של הבת שלה ובייחוד לאחר שקיבלה איבחון על כך שהיא על הרצף האוטיסטי (הבת). ...

יעקוביאן חנוך: אני סובל שנים מכאבים כרוניים קשים בפלג גוף תחתון במיוחד ברגליים יש פריצות דיסק נירולג קבע פגיע עיצבית קשה...

יעל: שלום רציתי לדעת האם וולבוטרין גורם להשמנה? התחלתי לקחת לפני שבועיים, מיד שיפור במצב רוח, שיחסית יותר טוב, אך...

אני: מערכת החינוך בעיקר מתעלמת מהפרעת קשב, אלא אם במקרה דרך הביטוי שלה היא קושי במקצועות רבי מלל. ע"ע "לקות ללמידה"...

גראס: יש אנשים עם נטיה לפתח פסיכוזה, ברגע שישתמשו בגראס זה יעורר את הנטיה, מקרוב ראיתי את הקשר הישיר בין עישון גראס...

יצחק ויסברג: שלוםוברכה אני חושב שהקושי האמיתי שלי זה הפרעת קשב והפסיכולוג והפסיכטאר אומרים שזה אובססייה וא סי די מה אתה...

תגובות

10 תגובות לרשימה ”מה אפשר ללמוד ממדריכים לעזרה עצמית?“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת מאיה:

    זה כמובן נכון בצורתו הקיצונית. אבל אני רוצה לסייג – לדעתי יש דברים שכן אפשר להיעזר בהם בספרים/קורסים/סדנאות לעזרה עצמית. בתנאי שאין בהם הבטחה מוגזמת ולא סובלים מבעיות אקוטיות שאז זה כמו לנסות לכבות שרפה עם כוס מים.
    לדוגמה – השתתפתי בויפסנה ובהחלט יצאתי משם עם תובנות וחוויות שאני מרגישה שתורמות לי בחיי היום יום, גם אם קשה לי לכמת אותן. זה היה לפני מספר שנים. לא ציפיתי לשינוי חיים ואישיות דרסטי, אבל זה בהחלט היתה חוויה משמעותית. כך גם סדנאות מודעות שאני משתתפת בהן מדי פעם, ספר אימון למיקוד שרכשתי, ספרים מקצועיים לניהול עסק קטן (אני עצמאית) וכו'. אני חושבת שהכל שאלה מאיפה מגיעים למקומות האלו.
    מצד שני – הייתי בטיפול במשך שנה והשתתפתי בקבוצה דינמית להתפתחות אישית במשך 4 שנים, אז אפשר להגיד שהשקעתי בעבודת תשתית. בעצם אני לא סותרת אותך, השיפור המשמעותי היה הפניה וההתחייבות לטיפול ואחריו המשכתי בעבודה עצמית. טוב נו, העיקר ששיתפתי.

  2. מאת יואב מ.:

    דוקא לי יש נסיון טוב מאד עם סדנאות עזה עצמית שכאלה. בגיל 20 (לא אומר לפני כמה זמן זה היה…) הייתי בסדנת Iam (ליתר דיוק הייתי ב-4 סדנאות, ש-2 מהן הן המשמעותיות וסה"כ הזמן שלהן הוא שבוע) ובעקבותיה חל מהפך גדול בחיים שלי. אני חושב שמה שהסדנא עשתה הוא לטלטל אותי מספיק שאקח אחריות על החיים שלי ולהראות לי שאני יכול לעשות דברים שתמיד אמרתי שאני לא יכול. הצורה שבה היא הראתה את זה היא על-ידי אינטראקציות קצרות (של עד שעה) שבהם כל המשתתפים תרגלו התנהגות שונה ממה שהם רגילים אליה. לדעתי יש משמעות לכזה סוג של התנסות – זה די דומה לצורה שבה בטיפול בפוביות השיא הוא הפגשת המטופל עם הגורם לפוביה. כשבתרבות שלנו מוטמעים פחדים משותפים (הפחד מלהנטש, הפחד מלהראות מטופש, הפחד מלהסתכן) יש משמעות בהתנסויות שאחריהן האדם לא יכול שלא לומר לעצמו "אני יכול" – הי, הוא באמת עשה דברים אחרת.
    אבל זה לא קסם ולא נס, ורוב האנשים שאני מכיר שעשו את הסדנא לא קיבלו ממנה יותר מדי. יכול להיות שאני באופן אישי פשוט הייתי צריך טלטול שכזה ולכן אימצתי את הסדנא כטריגר.

  3. מאת אשר עידן:

    אולי עברנו מתוכן ריכוזי של מדיית ההמונים (טלוויזייה, תורת החוג הסגור והפראנואידי של פרויד, עיתון), לתוכן מבוזר ושקוף של משתמשים של מדיה חברתית (www.PatientsLikeMe, ויקי-תירפיה, פסיכיאטריה 2.0, תורת לאקאן)?
    אולי כמו שיש תוכן משתמשים, נוצרת עכשיו "תירפיית משתמשים"???

  4. מאת ירדן לוינסקי:

    @מאיה @ יואב, כתבתי כאמור שאני חושב שיש למדריכים וסדנאות ערך, והם יכולים להוות טריגר, אבל יש בעיה שמוכרים לאנשים אשליה שבסדנה קצרה או במדריכים אפשר בצ'יק צ'אק לפתור בעיות משמעותיות וממושכות. אכן קריאת ספר יכולה להביא אותך להבנה שיש בעיה ואתה צריך לשנות, וכאן יכול להיות החשיבות של הדברים האלו, אבל בין זה ובין לפתור בעיות מהותיות יש מרחק גדול.

  5. מאת שרה כהן:

    אני מאוד מסכימה איתך ,ירדן.
    אין פיתרונות קסם . סדנאות או ספרים שמבטיחים לשנות את החיים – מאוד חשודים בעיני …
    כמו שאמרת זה אולי טריגר .
    אני בחיים לא אקנה ספר שקוראים לו:"איך תתעשר ברגע" , "איך למצוא חתן" , "איך להיות פופולרי בשניה ורבע"…
    לא מאמינה בזה …

  6. מאת יואב:

    אהבתי את ההגדרה של "אריזה חדשה של הגיון אנושי פשוט". לפעמים אמנם ההגדרה המחודשת הזו פשוט מזכירה לנו דברים ידועים, ולפעמים היא לא יותר מאשר ניסיון להרוויח מהבעיות שלנו.

    אפשר אולי לכתוב ספר שיעשה את ההיפך. "איך להיות אומללים" או משהו כזה. דרך עצות איך לחרב לעצמך את החיים אפשר להראות אולי עד כמה ה"עצות הנכונות" הן בעצם דברים שכולנו יודעים ובוחרים לשכוח, להתעלם מהם או להתעצל לעשות.

  7. מאת סוף סוף:

    קודם כל, טיפולים גם לא משנים את האדם באופן הפיך במשך יותר משבוע. ולא פורים את הגורמים הסביבתיים והחברתיים שמעיקים וגורמים להזדקק לעזרה. סדנאות נותנות לפחות כלים מעשיים להתמודדות . קשה להתעלפ מתעשיית ה-פסיכולוגים ועם הפיכת הפסיכיאטרים לחלק מהממסד הרפואי ועם סמכויות על, ושניהם למעשה עלולים לקבור את האדם תחת מציאות אכזרית. בולט העדר מתן כלים למי שצריך כשי להיות צעד אחד לפני כולם ולא להקבר תחת המציאות האכזרית.

  8. מאת ירדן לוינסקי:

    @סוף סוף. טיפול לפחות לא מתיימר לעשות את זה במהלך שבוע. אני מסכים איתך שכל טיפול טוב צריך להתייחס גם לאותם גורמים סביבתיים וחברתיים אשר משפיעים על האדם ולסייע לו להתמודד גם איתם, הן על ידי הבנת התהליכים והן על ידי מתן כלים.
    אצלי בקליניקה, אנו מתייחסים ישירות לסביבה של המטופל כחלק מהטיפול:
    http://www.resolution.co.il/focus_on_environment.php

    בטקסט התייחסתי לכך שכל טיפול (כולל פסיכולוגי או פסיכיאטרי) יכולים ללקות בכך שהם מבטיחים יותר מדי ומקיימים פחות מדי, וכל מטפל מכל אסכולה צריך להזהר במה שהוא מבטיח למטופליו

  9. מאת עידן:

    אני חושב שתמצא עניין בספר אינטימיות קרה של אוה אילוז שמנתח את ספרות העזרה העצמית בכלים סוציולגיים.אני בתחילתו

  10. מאת ליאור:

    אני לגמרי נגד הסקפטיות, והחשדנות שכותבי הספרים חושבים רק על הכיס שלהם. אני אולי תמימה אבל אני חושבת (לפחות על כל ספרי העזרה העצמית שאני קראתי – כולם רבי מכר) שכותביהם באמת ובתמים רצו לשתף את העולם בנסיונם במטרה לעזור לאחרים.
    אני חסידה גדולה של ספרי עזרה עצמית וזה סוג הספרים היחיד שאני קוראת ובקביעות.
    עם זאת אני חושבת, ומזהה זאת עלי, שספר יכול לעזור רק לאדם שרוצה ומוכן להשקיע את כל כולו ביישום הרעיון שהספר מעביר. זה מאוד תלוי בפתיחות, ובאמונה שיש בספר חוכמה אמיתית ששווה ללמוד. אדם סקפטי לעולם לא ילמד כלום מספרים כאלה (אני נשואה לאחד).
    ואוסיף שעם השנים נהייתי פתוחה יותר. ובשלוש השנים האחרונות קראתי 4 ספרים ששינו את חיי (ב-4 תחומים שונים). ואני לגמרי זוקפת זאת לפתיחות שלי לקבל וליישם רעיונות חדשים. ולצערי לי לוקח קצת יותר משבוע לקרוא ספר, לכן לא אוכל להגיד שהתוצאות תוך שבוע. אבל את כל הספרים האלו כבר רצתי ליישם ולתרגל עוד לפני שסיימתי לקרוא אותם. והתוצאות הן די מיידיות!
    ולא אכפת לי איך קוראים לספר ותחת איזו כותרת המחבר חשב שהכי יעיל למכור את הספר. הסליזיות של שמו לא מוריד מערכו בעיני. אני אף פעם לא שופטת ספר לפי החיצוניות שלו. אלא לפי הביקורות החיוביות עליו.
    לסיכום: אם אתם סקפטיים, אל תקראו ספרי עזרה עצמית. אבל לדעתי שווה להפתח ולהאמין שבאמת יש אנשים שגילו שיטות יעילות יותר (לפחות עבורם) לפתור בעיות ידועות. גם אם כבר ניסיתם הכל, יכול להיות שכשיעטפו לכם את אותו רעיון בצורה טיפה שונה, הוא כן יגע בכם הפעם מהכיוון הזה דווקא.

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.