תפסיקו לרגע להיות כל כך פרודוקטיביים

אחד הדברים שבולטים בתוך הרעש שמתקיים בהמולת הקורונה היא שכולם כל כך עסוקים כל הזמן. אנשים עסוקים בלשמור על סוג של נורמליות. גם אם אתם לא עובדים כי סגרו לכם את העסק או שאתם בחל"ת, כולם מצפים שתנצלו את הזמן של הסגר. תנקו, תסדרו, תעסקו בלמידה, בפיתוח ערוצים חדשים להכנסה אלטרנטיבית, תתנדבו. עצרו לרגע, זה לא נורמלי.

כולם מצפים ממכם לשמור על חזות 'נורמלית' כדי שנצא מזה מהר וכדי שנוכל לחזור למציאות ה'נורמלית' שאנחנו מכירים מהחודשים ינואר או פברואר. אבל התשובה האמיתית לשאלה מתי זה יחזור להיות כמו כמו שאנחנו רוצים שזה יהיה דווקא די פשוטה. אבל לא זו שאתם רוצים לשמוע. זה אף פעם לא יחזור להיות כמו פעם.

קטסטרופות עולמיות נוטות לשנות את העולם. קטסטרופות מקומיות מוצאות דרך להשאיר חותם גם לאחר שהן חולפות. בדיוק כמו שמלחמת וייטנאם ומלחמת יום הכיפורים השאירו צלקות שלא נמחקו כשהמלחמה חלפה, בדיוק כמו שהמשבר הכלכלי של 2008 השפיע על העולם עד למגיפת הקורונה, אי אפשר לצפות שנחזור לחשוב ולהתנהג באותה דרך שהתנהגנו בה לפני שפגשנו את המונח קורונה. 

אנשים מוצאים את עצמם עסוקים. כולנו רואים את זה בפייסבוק. מציעים לי להשתתף בסדנאות אונליין, וובינרים, לשמוע קורסים, להתארגן מחדש, לעסוק בפרוייקטים של 'עשה את זה בעצמך'. מי שלא מציע לי סדנה אונליין, נמצא בקבוצות של 'איך יוצרים סדנה', 'איך ללמוד באינטרנט', 'איך ליצור הורות מותאמת'. כולם שקועים בעשייה בלתי פוסקת. החלפנו את הטירוף של החיים בחוץ והמגע עם אנשים בטירוף של חיים בפנים ומגע עם האינטרנט. חס וחלילה שלא נפספס כלום. למלא כל רגע של שקט בעשייה ופעילות. שלא יהיה שקט. שלא נפגוש את האמת שמפחידה אותנו.

כי הפעילות האינטנסיבית הזו מאפשרת לנו להרגיש לרגע טוב עם עצמנו ולהתעסק בפרודוקטיביות, בתרומה לקהילה ובעשיה בבית. זה ביטוי להתכחשות למציאות ותקווה לחזור לעבר, בזמן שאנחנו שאנחנו צריכים להכין את עצמנו שהעולם השתנה לנצח. גם אני מתמודד וחושב איך להיערך לעתיד לא ברור. אבל אני לא מנקה כל יום חדר אחר בבית ולא התיישבתי באמצע הלילה לצלם קורס באינטרנט ואני ממשיך לכתוב כרגיל. בשבילי ובשבילכם. למזלי, אני הולך גם עכשיו לעבודה כדי לעזור לטפל באנשים כבר עכשיו ולהכין את המענה הנפשי לתקופה שבה נחזור לצאת. אבל בנתיים אני רואה את פרץ העשייה הזה וכבר מתחיל לזהות את הבקיעים בנפש של כולנו. אנשי המקצוע סביבי מתחילים לראות שהכוחות של אנשים שמנסים לשמר את הסטטוס-קוו מתחילים לאזול.

לכן אפשר לחשוב על התהליך שכולנו יכולים לעשות כדי להתכונן ליום שאחרי הקורונה. בעיקר כי לא יהיה יום כזה.

תשמרו על עצמכם

הדבר הראשון שאנחנו עושים בזמן משבר הוא לשמור עלינו ועל היקרים לנו. אנחנו נכנסים למצב הישרדות. מותר לנו להרגיש רע, להרגיש במתח, לסבול ממחשבות טורדניות על המצב. זה בסדר להתעסק בנקיון וקניות. זה בסדר לא להיות מרוכזים. זה בסדר לא להיות מסוגלים לישון טוב בלילות. זה בסדר להרגיש שאתם לא מסוגלים ללמוד עכשיו איך לעבוד אחרת ואיך לחשוב אחרת. זה נורמלי.

תתעלמו מכל האנשים שמספרים לכם איך הם מנצלים את הזמן הפנוי שנוצר להם בצורה אולטימטיבית. איך הם עושים ביזנס, איך הם למדו לתפור מסיכות או מפתחים מוצרים. תתעלמו מכל העצות שמופיעות בפיד שלכם בפייסבוק או קיבלתם בוואטסאפ. אלו העצות שהם היו רוצים ליעץ לעצמם – לא לכם. תפחיתו את הרעש. אל תתעסקו במה שאומרים לכם שאתם 'אמורים' לעשות, אלא תתעסקו במה שאתם 'יכולים' לעשות עכשיו. תחשבו עם המשפחה והאנשים הקרובים לכם איך אתם שומרים על עצמכם ועליהם. זה הדבר הראשון שצריך לעשות. איך אתם לא נדבקים. איך אתם לא חושפים את הקרובים שלכם לסיכונים מיותרים. תדברו איתם. תדברו עם משפחה וחברים. קירוב חברתי. רק אחרי שהקרובים לכם יהיו בטוחים תוכלו להתקדם הלאה.

בינינו, גם אם אתם מצליחים להיות פרודוקטיבים, אתם לא צריכים כל הזמן לדווח על זה בפייסבוק ולהציע לאחרים דברים לעשות. כבר עבר חודש. תנוחו. 

לשנות את החשיבה

רק כשאנחנו מרגישים בטוחים אנחנו יכולים באמת להפסיק להתעסק בהווה ולהתחיל לחשוב על העתיד. כשאנחנו מפחדים אנחנו לא יכולים ללמוד דברים חדשים או לתכנן תוכניות. אבל בהדרגה, ככל שנראה שאנחנו והמשפחה בטוחים, המוח יתפנה להתעסק בדברים מורכבים יותר. המוח יוכל להתחיל לתכנן ולארגן את העתיד. צריך לזכור ששינוי אמיתי לא מתרחש ברגע. לא הפכנו בשניה ממורה שמלמד בכיתה למרצה שמומחה בלימוד דרך האינטרנט. אנחנו לא יכולים בתוך יומיים וגם לא בתוך שבועיים להפוך למומחים בעבודה מרחוק או גאונים במכירה עסקית בלי שאנחנו פוגשים את הלקוחות פנים אל פנים. זה דורש שינוי ופניות לשינוי. חלק מאיתנו יהיו איטיים יותר. חלקנו נהיה זריזים. תהיו איטיים לרגע ותחשבו מה אתם באמת מחפשים ומה אתם באמת צריכים. אין סיבה לרוץ אחרי כל מני הבטחות לשינוי כמו שלא רצתם גם בעבר. הקטסטרופה הזו היא גם הזדמנות להתבוננות פנימית שתאפשר לנו צמיחה. אם רק נתבונן בה לרגע, בשקט.

העולם החדש

לקבל את העולם החדש

בצד השני של המגיפה מחכה לנו עולם חדש, עם חוקים ישנים והתנהגות שונה. עם כללים שנעצב כולנו יחד. כשנהיה מוכנים לכך נפשית, נתארגן בהתאם למצב החדש שיהיה. נצא עם מסכות ועם כללי ריחוק פיזי. נסגל לעצמנו כללי התנהגות שמתאימים לעבודה מהבית, נקבל רפואה מהרחוק ונפגוש אנשים מקרוב. יהיו לכם רעיונות חדשים שיבואו כשהמוח שלכם יבין שהעולם הישן לא יחזור באותה צורה בדיוק. זה יראה לכם טבעי להתנהל בצורה שונה, כי זה יהיה 'הנורמלי החדש'. זה יראה לכם הגיוני. תוכלו לחזור לעשות יוגה או להרדם בקלות בלילה, כי המצב לא יהיה כל כך מוזר עבורכם. 

רק אם נבין שמדובר במירוץ למרחקים ארוכים נוכל לשרוד את השינוי שצפוי לנו. אם נרוץ ספרינט נתעייף מהר מדי ונקרוס. כולנו צריכים להתכונן למצב משברי שיארך חודשים, וגם אם אחרי הפסח נתחיל לצאת מהבידוד, אחרים ישארו שם לעוד חודשים. כל מה שאנחנו מכירים עובר שינוי, אבל השינוי לא יעצר עכשיו. לכן אנחנו יכולים להיות מלאי תקווה. אנחנו יכולים להאמין בעצמנו ובמשפחה שלנו שנדע להסתגל לעולם החדש. יהיו לנו שיטות לימוד שאנחנו לא יכולים בכלל לדמיין, יהיו לנו מקומות עבודה חדשים ושגרות חדשות, מעורבבות במה שאנחנו מכירים מהעבר.

לא משנה מה יקרה, אנחנו נוכל להתמודד עם האתגרים האלו. 

 

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

עינב חדד: הפסקתי את הויפאקס 75 XR לפני 5 ימים לאחר הרבה שנים שלקחתי את הכדור וגם הרופא אמר לי להפסיק בבת אחת זה לא מסוכן?

s.p: אחד הדברים שאני ממש מוטרדת מהם בנוגע להפרעת קשב, זה שנוירולוגים ופסיכיאטרים (שהם רופאים!) לא מפנים לבדיקות דם...

פלונית: יש לי גיסה שנכנסה לדיכאון לאחר הלידה של הבת שלה ובייחוד לאחר שקיבלה איבחון על כך שהיא על הרצף האוטיסטי (הבת). ...

יעקוביאן חנוך: אני סובל שנים מכאבים כרוניים קשים בפלג גוף תחתון במיוחד ברגליים יש פריצות דיסק נירולג קבע פגיע עיצבית קשה...

יעל: שלום רציתי לדעת האם וולבוטרין גורם להשמנה? התחלתי לקחת לפני שבועיים, מיד שיפור במצב רוח, שיחסית יותר טוב, אך...

אני: מערכת החינוך בעיקר מתעלמת מהפרעת קשב, אלא אם במקרה דרך הביטוי שלה היא קושי במקצועות רבי מלל. ע"ע "לקות ללמידה"...

גראס: יש אנשים עם נטיה לפתח פסיכוזה, ברגע שישתמשו בגראס זה יעורר את הנטיה, מקרוב ראיתי את הקשר הישיר בין עישון גראס...

יצחק ויסברג: שלוםוברכה אני חושב שהקושי האמיתי שלי זה הפרעת קשב והפסיכולוג והפסיכטאר אומרים שזה אובססייה וא סי די מה אתה...

תגובות

5 תגובות לרשימה ”תפסיקו לרגע להיות כל כך פרודוקטיביים“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת אני:

    אולי פיספסתי משהו…אבל זה נשמע כמו קטסטרופה….

    אנחנו לא בסוף העולם… ( אני מקווה לפחות ), בארץ מספר המתים לא גדול ממספרהמתים בחודשים רגילים מתאונות דרכים אני מניחה….כל השינוי הוא בהתכנסות פנימה….בשל עבודתי מהבית גם זה לא מאוד שונה…

    מי שרגיל להיות עסוק כל הזמן ( אני ), אין שום סיבה מדוע לא יעשה דברים אחרים שפתאום מוצא להם זמן…..מה גם שנשים שמחזיקות בתים ממילא עסוקות רוב הזמן….לשבת ולהתאבל ? לחשוב כמה רע? מעדיפה לחשוב על כמה טוב שכל המשפחה יחד שעות….על מה שהקב"ה בירך אותנו….זה מה שיצא לי מהמשבר האישי ומהגיהנום האישי שעברתי – ללמוד להעריך, לשמוח על מה שיש….או כמו שהמשפט אומר :

    בכיתי כשלא היו לי נעליים, נרגעתי כשראיתי מישהו שאין לו רגליים….

    האמונה בקב" ה מחזקת, מי שעבר דברים קשים באמת יכול לשרוד להשאר בבית עם המשפחה הגרעינית וגם ירידה בהכנסות…
    לא….זה לא מצב נורמלי אבל גם הנורמלי שחיינו בו לטעמי לא נורמלי….כל הריצה המטורפת…כל היציאה מהבתים….גם זה לא נורמלי….מעדיפה לחשוב שיש מישהו טוב וחכם למעלה שעושה פה מהלך לטובת האנושות כולה , אצלי קוראים לו אלוקים.
    לא הכל אנחנו מבינים אבל בלי האמונה שלכל דבר סיבה טובה גם אם לא רואים את המהלך כולו לא הייתי שורדת דברים באמת קשים….לא להשאר בבית עם המשפחה האהובה שלי….

  2. מאת Baruch:

    תודה על הדברים!
    באמת הפריע לי הלחץ הזה ולא ידעתי איך לבטא אותו.
    בסוף טענתי שאנשים עוד ייתבאסו וייצאו עם תחושת פספוס כשתיגמר הקורונה..

  3. מאת Blue:

    העולם לא יחזור למה שהיה, לפחות עד שימצא חיסון או תרופה.
    אם ימצא פתרון רפואי לבעיה, לדעתי הרוב יחזור לקדמותו די מהר.
    מה שקורה בימים אלה הוא קטסטרופלי בהמון מובנים ואני לא מסוגל ולא רוצה לדמיין את זה נמשך עם הגבלות חמורות מעבר לשבועות ואולי חודשים בודדים.
    כלכלית המצב לא יכול להמשך יותר מדי זמן. ברור שזו התרסקות והליכה לשפל כלכלי ולכן אני מאמין שימצאו הפתרונות להחלץ מהצרה הזאת.
    אני אופטימי ומאמין שנחזור לימים היפים. אולי לא במהרה אבל בפסח הבא הכל יראה אחרת.

  4. מאת סופי:

    השינויים שהעולם עובר לגמרי טבעיים , המציאות בסך הכל מכשירה את העולם הגדול בשינויים שהרבה אנשים חווים כבר מס' שנים והמציאות העכשווית בסך הכל פותחת דלת לקהל הרחב . הניסיון להפוך את זה לקטסטרופה מפספס משהו במציאות שנוצרה להמונים זה אומנם קרה בעקבות משבר הקורונה לכאורה אבל היא פה איתנו בהתהוות כבר כמה שנים נוכחת בחיינו ,סרבנו לקבל אותה מהפחד משינוי ,אנחנו חווים זאת באטכנולוגים בנינו. אי אפשר לטעון שזה נחת עלינו כיוון שעתידנים שבינינו סימנו אבני דרך בדרך לשינוי רק אנשים ואו דמויות מפתח ניסו לעכב את התהליך שמימלא כבר החל לפני שנים וחלקים נרחבים באוכלוסיה משלמים את מחיר הקפיצה בזמן שמתחוללת בגלל שמרנות והיאחזות בישן והמוכר – הקטסטרופה האמיתי שמתרחשת מול עינינו אינה קשורה לשינוי שהעולם עובר אלה לאנשים וקובעי המדיניות שממשיכים לקבע להמונים את המחשבות בגישות שכבר אינן מתיישרות עם המציאות והשינוי .השינוי מבורך בכל היבט הוא מקפיץ את האנושות למקום טוב יותר עם גבולות יותר ברורים והגדרות חדשות מחודדות על משפחה ,רפואה,חברה ,אחריות אישית וגלובלית .העולם מבין את המושג גלובלי הלכה למעשה ומה שהיה נחלת קבוצות ואוכלוסיות סגורות נפתח לעולם הרחב במובן של שיתוף ושקיפות . זוהי נקודת אל חזור שהעולם צריך לשמוח לקרתה ולקבל אותה בברכה על אף המחיר הכלכלי בריאותי . המבט הפסימי על מה שמרחש מוריד מ מגודל השעה ויופייה. איני מפחיתה בערכם של אלה ששילמו במחיר חייהם במגיפה מגדילה לעשות ושמה אותן במקום ראוי מכונן של זיכרון גלובלי תודעתי כמו כל אירוע אחר בהיסטוריה האנושית שלנו ובהתפתחות שלה .תודה על המאמר חג שמח .

  5. מאת סיגל:

    תודה על מאמר מצויין.אני מרגישה שיש תחרות חולנית כרגע. אני נמצאת בלינקדאין וקוראת ועיתים פשוט מקבלת סחרחורת.חינם ,חינם, חינם , וכולם מתחרים זה בזה עוד יותר חזק והתחרות נראיית לי כל כך אכזרית שברגע שהבנתי אותה ,הפסקתי להסתכל בלינקדאין והאמת כל מעניקי שירותיי החינם המסכנים, שאיבדו את פרנסתם או את היציבות או את שניהם ביחד , נפלו כולם בפח.
    נראה לי שהולך להיות גן חיות לאחר הקורונה.

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.