בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בסטיגמה סביב בריאות הנפש, ורבים חדלו – בצדק – להתבייש באבחנות ובטיפול. נדמה לפעמים שאין כתבה בעיתון על ידוען זה או אחר שבה לא מופיעה התייחסות למצבם הנפשי ולאבחנה שלהם. הדוברים המעידים על עצמם כסובלים מהפרעה אך נמצאים "בתפקוד גבוה" – ובכך מייצגים דיסוננס שעלול להטעות הן את האדם עצמו והן את סביבתו.
התאהבות היא תחושת משיכה עזה ועמוקה כלפי אדם אחר, המלווה ברצון עז להיות בקרבתו, לחלוק עימו חוויות ולהתחבר אליו ברמה האינטימית ביותר. בשונה מהאהבה, שהיא רגש יציב וממושך המושתת על קרבה, אמון והיכרות מעמיקה, ההתאהבות היא במידה רבה חוויה זמנית, המאופיינת בעוצמות רגשיות גבוהות ולעיתים אף בתחושות של אופוריה וחרדה גם יחד.
זהות מינית היא חלק בלתי נפרד מהחיים של כל אחד מאיתנו, והיא מעוררת שאלות רבות, תגובות רגשיות שונות ולעיתים קרובות גם דילמות וקשיים.
הפרעת אישיות גבולית היא אחת מההפרעות האישיות המורכבות והמרתקות ביותר בתחום בריאות הנפש. הפרעה זו מתאפיינת במגוון רחב של תסמינים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים המשפיעים בצורה ניכרת על איכות החיים של הלוקים בה.
החופש הגדול מהווה תקופה מיוחדת עבור בני הנוער. מדובר בזמן שבו הלימודים נפסקים והם יכולים לנוח, לחקור תחביבים חדשים ולבלות עם חברים. אולם, החופש הגדול גם טומן בחובו אתגרים רבים, במיוחד בתקופות של שינויים תרבותיים, מגפות עולמיות ומלחמות.
פרפקציוניזם איננו אבחנה פסיכיאטרית כמו חרדה ודכאון, אלא מבנה אישיות השואף למושלמות בכל דבר שעושים, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים מאוד ולעיתים גם בלתי אפשריים. אנשים עם נטייה פרפקציוניסטית נוטים להיות ביקורתיים מאוד כלפי עצמם ולפעמים גם כלפי אחרים, והם יכולים לחוות דיכאון וחרדה כתוצאה מכך שהם לא מצליחים להשיג את הסטנדרטים הגבוהים שהם שמים לעצמם. בסיסו של פרפקציוניזם יכול להיות מוטיבציה חיובית לשיפור עצמי, אבל לעיתים הוא מוביל להשפעות שליליות כאשר הוא עובר את הגבול לקיצוניות.