מאניה דפרסיה, אשר מוכרת גם כהפרעה דו קוטבית או הפרעה בי פולארית, היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים משמעותיים ולפעמים גם קיצוניים במצב הרוח. אדם הסובל ממאניה דפרסיה נע בין קטבים של מצב רוח מרומם ופעילות יתר – הנקראים מאניה או היפומניה בשפה הרפואית – ובין תקופות של דיכאון המתבטא בירידה במצב הרוח, חוסר עניין והנאה מפעילויות והפרעה תפקודית ניכרת. משך תקופות הללו נע מכמה ימים ועד כמה חודשים. לעיתים תקופות אלו קצרות ומשתלבות בחייו של האדם והוא לא מודע שיש לו מאניה דפרסיה.
אחת השאלות הנפוצות בפורומים הפסיכיאטרים ואפילו בבלוג הזה היא של בני משפחה מודאגים שמנסים בדרכים שונות להביא את בן משפחתם לראות פסיכיאטר כדי שיקבל טיפול מתאים, ולא מצליחים.
הבעיה מתחילה כשבן המשפחה (או החבר) מסרב מסיבות שונות לראות בכלל איש מקצוע. בני המשפחה המודאגים לרוב לא יודעים כיצד לסייע והם נאלצים לראותו איך מצבו נשאר גרוע או אפילו מתדרדר.
שאלת השאלות שמעניינת כל אדם שלוקח טיפול פסיכיאטרי תרופתי היא מתי אני יכול להפסיק את התרופות ואיך אני מחליט שהגיע הזמן להפסיק
הייתי היום בכינוס Mood של החברה לפסיכיאטריה ביולוגית. מטרת הכינוס היתה להעשיר את הפסיכיאטרים בידע האחרון שהצטבר בשנים האחרונות בנושאים שונים בתחום הפרעות במצב הרוח והתמקד היום בתחום של הפרעה ביפולרית.
רמרון היא תרופה שימושית ויעילה המשמשת לטיפול בדיכאון וחרדה. היא ניתנת כטיפול יחידי או כתוספת לטיפול תרופתי אחר.
תסמונת הפיברומיאלגיה היא מצב שבו יש שילוב של כאבי שרירים מפושטים ותשישות, אשר קיימים באופן כרוני. המצב הזה נקרא "תסמונת" כיוון שמדובר באוסף של סימנים ותסמינים המתרחשים יחדיו. כדאי לזכור שפיברומיאלגיה היא תסמונת קשה לאבחון, ולעיתים קרובות לא מאובחנת בשל העובדה שהתסמינים שלה יכולים להופיע גם במצבים רפואיים אחרים.