תסמונת הפיברומיאלגיה היא מצב שבו יש שילוב של כאבי שרירים מפושטים ותשישות, אשר קיימים באופן כרוני. המצב הזה נקרא "תסמונת" כיוון שמדובר באוסף של סימנים ותסמינים המתרחשים יחדיו. כדאי לזכור שפיברומיאלגיה היא תסמונת קשה לאבחון, ולעיתים קרובות לא מאובחנת בשל העובדה שהתסמינים שלה יכולים להופיע גם במצבים רפואיים אחרים.
פיברומיאלגיה היא מחלה של שרירים ושל רקמות המחברות אותם לעצמות. בניגוד למה שחשבו בעבר, זוהי לא מחלה דלקתית ולמרות שגם הפרקים יכולים לכאוב היא איננה דלקת פרקים ולא גורמת לעיוותים במפרקים. לצערנו, מכיוון שחלק מהתסמונות לא מגיעות עם בדיקות מעבדה בלתי תלויות או בממצאים גופניים אובייקטיבים ולכן תלויות בדיווחים של המטופל ובתחושות שלו, יש הטוענים שהן אינן אמיתיות. גם בנוגע לפיברואמיאלגיה יש הטוענים שהיא תסמונת שאיננה קיימת.
בעשור האחרון הפיברומיאלגיה הוגדרה, נחקרה רבות, ונמצא שיש צבר של תלונות שמאפיינות אותה ולא קיימות באותה שכיחות אצל אנשים בריאים, כמו כאבים מפושטים בשרירים ונקודות רגישות (tender points) אשר מופיעים אצל חולי פיברומיאלגיה ולא אנשים שסובלים ממחלות ראומטיות או שאר מצבי הכאב הכרוני והכאבים בעצמות.
כאבים.
כאב הוא התסמין הראשון והעיקרי שמופיע בפיברומיאלגיה. הכאב מופיע לרוב בכל הגוף, אבל הוא יכול להתחיל דווקא באיזור אחד כמו הצוואר והכתפיים ולהתפשט לאחר תקופת מה לאיזורים אחרים. חולים מתארים אותו באופנים שונים כמו כאב שורף, מכרסם, רגיש ונוקשה. לרוב עוצמת הכאב משתנה במהלך היממה וגם המיקום של הכאב משתנה ומושפע מרמת הפעילות הגופנית, מזג האויר, דפוסי השינה ומידת סטרס שבו נמצא חולה הפיברומיאלגיה.
בדרך כלל יש רמה מסויימת של כאב אשר קיימת כל הזמן ונותנת תחושה של שפעת תמידית. לפעמים הכאב ממש חמור. בדיקה גופנית תראה רגישות באיזוים ספציפים ורוב הראומטולוגים (מומחים למחלות פרקים) מכירים את התיסמונת מספיק כדי לבדוק את האבחנה. במקרים רבים החולים לא מודעים למיקום המדוייק של הנקודות הרגישות או לקיום שלהם עד שהם נבדקים אצל מומחה לפיברומיאלגיה.
עייפות והפרעות שינה.
רוב חולי הפיברומיאלגיה סובלים מעייפות שמלווה בתחושה של חוסר באנרגיה, קושי לבצע פעילות גופנית או תשישות מהסוג שמורגש בזמן שפעת או חוסר שינה.
במקרים רבים התשישות היא בעייתית יותר מאשר הכאב ומזכירה את תסמונת התשישות הכרונית (CFS ר"ת chronic fatigue syndrome), עד כדי כך שלפעמים אנשים סובלים משתי הבעיות הללו יחדיו, ובגלל החפיפה בין שתי התסמונות רופא אחד יכול לאבחן פיברומיאלגיה בעוד שרופא אחר יאבחן את אותו מצב כתסמונת התשישות הכרונית.
כאמור, רוב חולי הפיברומיאלגיה מתעוררים מהשינה עייפים ולא רעננים. הם מסוגלים להרדם ללא קושי מיוחד אבל בגלל ששלב השינה העמוקה לא תקין הם ישנים לא טוב, מתעוררים פעמים רבות ולא מרגישים שישנו טוב. לפעמים גם יופיעו התכווצויות שרירים בזמן השינה, הפסקות נשימה ותסמונת הרגל חסרת המנוחה (restless leg syndrome). בגלל שהפרעת שינה גורמת לרגישות גבוהה יותר לכאב, חולי פיברומיאלגיה יטופלו גם בהיבט השינה על ידי תרופות ושינוי הרגליים.
תסמינים נפשיים של פיברומיאלגיה.
חולי פיברומיאלגיה רבים מרגישים עצובים ולמרות שרק 25% מהחולים סובלים מדכאון קליני, חלקם סהגדול ובלים מחרדה או קשיים חברתיים. צריך לזכור שגם אם יש קשר בין פיברומיאלגיה לבין מצבי דיכאון או חרדה, באופן כללי אנשים הסובלים ממחלות כרוניות רבות יכולים להרגיש דיכאון בגלל התסמינים החמורים שלהם.
חולי הפיברומיאלגיה סובלים מקשיי ריכוז וקשיים בביצוע מטלות מחשבה אשר על פי דיווחם יכולים להחמיר עם הזמן. גם זו הסתמנות נפוצה של חרדה ודיכאון. הם יכולים להרגיש ירידה בתחושה ועיקצוצים בגפיים. לכן, חולי פיברומיאלגיה עוברים בדרך כלל בדיקות רבות למחלות אלו, רק כדי לגלות שהתוצאות הן בטווח הנורמה.
בעיות נפוצות אחרות בפיברומיאלגיה:
המחקרים מראים שטיפול בתרופות נוגדות דיכאון יכולות לסייע בטיפול בפיברומיאלגיה. למעשה, התרופות האלו יכולות לגרום לשיפור בתסמיני פיברומיאלגיה כמו כאב, הפרעות שינה, מצב רוח ירוד ואיכות חיים בריאותית.
נראה כי התרופות היעילות ביותר הן תרופות טריציקליות וטטרציקליות כמו מרוניל, נורטילין ואלטרול, לאחר מכן מגיעות תרופות ממשפחת ה-MAO כמו נרדיל ויש השפעה קטנה לתרופות ממשפחת SSRI או SNRI כמו ציפרלקס, סרוקסט או סימבלטה.
הסיבה היא שלחלק מנוגדי הדיכאון, ובמיוחד תרופות טריציקליות ו-SNRI, יש השפעה משככת כאבים שלא קשורה בהשפעה נוגדת הדיכאון כך שגם אם אין דיכאון הן משפיעות לחיוב. גם מרפאות הכאב משתמשות בתרופות אלו. יש חוקרים שממליצים על טיפול קצר-טווח ב-Amitriptyline ו-Duloxetine (נורטילין וסימבלטה) להקלה על הכאב והפרעות השינה בחולים עם פיברומיאלגיה. כמובן שיש לקחת בחשבון את תופעות הלוואי האפשריות, ולשקול טיפולים חלופיים דוגמת פסיכותרפיה.
מה לצפות מטיפול בפיברומיאלגיה?
לצערנו אין עדיין ריפוי לפיברומיאלגיה. לכן, כדאי לעקוב מקרוב אחר החולים במטרה להבטיח כי התועלת בטיפול התרופתי עולה על תופעות הלוואי. הטיפול המיטבי כולל התאמת תרופות מדוייקת, שילוב של טיפול פסיכולוגי תמיכתי לחולה ושילוב עם מערכת תמיכה למשפחה שלו כיוון שהמחלה משפיעה גם על שאר בני הבית.
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
15 תגובות לרשימה ”טיפול תרופתי לפיברומיאלגיה“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום שלישי, 04 באוקטובר 2011 בשעה 11:57
לדעתי לפיברו יש סטיגמה שהיא שייכת לתחום הפסיכיאטריה (וזה שכתבת עליה די מאששת את זה לצערי)
כמיש ש"סובלת" מFMS אני מטופלת על ידי ראומתולוג עם תרופות שרובם נכנסות לקטגוריה פסיכיטטרית .
לדעתי FMS נכנסת ל גטגוריה של סנדרומים שלא ברורוים כלכך מה המקור ומה סוג הטיפול.
ישנם ראומתולוגים שממליצים בחום לשלב טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי .
ישנם הממליצים על שילוב רפואה אלטרנטיבית עם האורטודוקסית.
+ (הכי חשוב זה תזונה נכונה ופעלות גופנית.
בקיצור רוב הטיפול הוא על ידי ניסוי ותהיה (אלמינציה).
—
אגב ישנם האומרים שחלק מהבעייה זה חוויה של תראומה בעבר (נפשי או פיזי).
וגם שstress גורמת להחמרה של הסינדרום
יום שלישי, 04 באוקטובר 2011 בשעה 13:26
עצם העובדה שכתבתי על פיברומיאלגיה לא אומרת על זה דבר. מה שברור זה שהמחלה היא כרונית ויש לה הבטים נפשיים, אשר משפיעים על מהלך המחלה ועצמת הסימפטומים. זה נכון גם לגבי פסוריאזיס ואף אחד לא טוען שזו מחלה נפשית למרות שמצב נפשי משפיע ישירות על הפסוריאזיס.
חשוב שאנשים יתייחסו גם לפן הנפשי של פיברומיאלגיה, בטיפול לחולה עצמו ומתן מענה רגשי לבן/בת הזוג ולילדים. אם מתמקדים רק בהיבט של הכאב או בעיות השינה אז נותנים רק חצי פתרון
יום שלישי, 04 באוקטובר 2011 בשעה 16:39
גם אני תהיתי מה לפיברומיאלגיה ולפסיכיאטריה. וגם אני חושבת שאתה מחזק בזה את הסטיגמה של המחלה הזאת. פן נפשי (לשני הכיוונים) יש או יכול להיות לכל מחלה.
יום שלישי, 04 באוקטובר 2011 בשעה 18:25
גם לאסתטמה יש פן נפשי וגם לתסמונת מעי רגיז או כאבי ראש וכו
למה אני לא ראוה אותך כותב על זה בבלוג שלך?
יום רביעי, 05 באוקטובר 2011 בשעה 4:32
אני חולת פיברו ואני שמחה מאוד למצוא את הפוסט הזה. קשה לי מאוד להסביר לאנשים מהי מחלה, איך היא מתבטאת ואת הקשר המורכב שקיים בינה לבין המצב הנפשי. לפעמים זה גם פשוט מייגע להצטרך לחזור על ההסבר שוב ושוב לאנשים שונים. אז אני תמיד מחפשת איזה לינק שבו יהיה הסבר נהיר, נגיש ואמפתי. נראה לי שכן מצאתי את מה שאני מחפשת, ואני רוצה להודות לך על כך!
יום רביעי, 05 באוקטובר 2011 בשעה 10:02
@עלמה, שאלה טובה. לא מסתתרת כאן איזו קונספירציה.
כתבתי הרבה על דיכאון, חדרה אובססיה ועוד ועכשיו החלטתי לכתוב על בעיות גופניות שונות שיש להם ביטויים מובהקים נפשיים. ברור שלכל מחלה כרונית יש ביטויים נפשיים, אבל יש מחלות שבהן זה יותר בא לידי ביטוי, לדוגמא מחלות עור מסויימות, כאבי ראש וגב. אלו דברים שיש לי מטופלים שסובלים מהם ויש לי הכרות אישית עם הקשיים שלהם.
יום רביעי, 05 באוקטובר 2011 בשעה 11:28
אממ מה אם למשל אסתטמה ? או תסמונת מעי רגיז גם להם יש ביטוי רגשי \נפשי
מה דעתך
יום חמישי, 06 באוקטובר 2011 בשעה 0:40
האם יש יותר נשים החולות בפיברומיאלגיה?
שבת, 08 באוקטובר 2011 בשעה 0:13
ואני לתומי חשבתי שכתבת על פיברומיאלגיה כי הרבה מהטיפול (לפחות ממה שלמדתי כאן ובוויקי) הוא בתרופות פסיכיאטריות.
:-\
שבת, 08 באוקטובר 2011 בשעה 15:34
נעמה, לשאלתך פיברומיאלגיה פוגעת בערך ב 3% מהאוכלוסיה, והיחס בין נשים לגברים הוא 9 ל 1. (9 חולות על כל חולה אחד). אפשר לתת לזה כמובן מגוון פרשנויות.
יום שישי, 21 באוקטובר 2011 בשעה 11:42
לאחרונה הסתיים המחקר שבדק יעילות טיפול בפיברו בתא לחץ – עם תוצאות מאוד טובות.
ממליצה גם לבדוק את הערוץ הנ"ל.
יום שלישי, 26 בפברואר 2013 בשעה 10:56
ד"ר לוינסקי שלום,
האם נטילת סימבלטה יכולה להקטין שיעור הפרשת tsh ולהחזירו לערכים נורמליים? הבנתי שהוא גם פועל על נוראפינפרין שקשור לפעילות מטבולית.
אשמח לתשובתך.
שמוליק
יום שלישי, 26 במרץ 2013 בשעה 16:11
@שמואל, למיטב ידיעתי לא.
יום ראשון, 27 באפריל 2014 בשעה 13:31
מתיש..
יום ראשון, 27 במרץ 2022 בשעה 10:48
שלום
אני מאובחן עם פיברו כבר 3 שנים ובנוסף אני סובל מחרדות,הייתי אצל פסיכיאטר שנתן לי ג'ילקס 25 מ"ג במטרה להגיע ל50 מ"ג וזה הפך אותי לסמרטוט אח"כ ראיתי שלפיברומיאלגיה נותנים מינון הרבה פחות.האם אתה מתעסק בזה ויודע לכוון אותי למי עלי ללכת כי נדמה שאף אחד לא יודע באמת.