תסמונת הפיברומיאלגיה היא מצב שבו יש שילוב של כאבי שרירים מפושטים ותשישות, אשר קיימים באופן כרוני. המצב הזה נקרא "תסמונת" כיוון שמדובר באוסף של סימנים ותסמינים המתרחשים יחדיו. כדאי לזכור שפיברומיאלגיה היא תסמונת קשה לאבחון, ולעיתים קרובות לא מאובחנת בשל העובדה שהתסמינים שלה יכולים להופיע גם במצבים רפואיים אחרים.

פיברומיאלגיה היא מחלה של שרירים ושל רקמות המחברות אותם לעצמות. בניגוד למה שחשבו בעבר, זוהי לא מחלה דלקתית ולמרות שגם הפרקים יכולים לכאוב היא איננה דלקת פרקים ולא גורמת לעיוותים במפרקים. לצערנו, מכיוון שחלק מהתסמונות לא מגיעות עם בדיקות מעבדה בלתי תלויות או בממצאים גופניים אובייקטיבים ולכן תלויות בדיווחים של המטופל ובתחושות שלו, יש הטוענים שהן אינן אמיתיות. גם בנוגע לפיברואמיאלגיה יש הטוענים שהיא תסמונת שאיננה קיימת.

בעשור האחרון הפיברומיאלגיה הוגדרה, נחקרה רבות, ונמצא שיש צבר של תלונות שמאפיינות אותה ולא קיימות באותה שכיחות אצל אנשים בריאים, כמו כאבים מפושטים בשרירים ונקודות רגישות (tender points) אשר מופיעים אצל חולי פיברומיאלגיה ולא אנשים שסובלים ממחלות ראומטיות או שאר מצבי הכאב הכרוני והכאבים בעצמות.

התסמינים והממצאים של הפיברומיאלגיה

כאבים.
כאב הוא התסמין הראשון והעיקרי שמופיע בפיברומיאלגיה. הכאב מופיע לרוב בכל הגוף, אבל הוא יכול להתחיל דווקא באיזור אחד כמו הצוואר והכתפיים ולהתפשט לאחר תקופת מה לאיזורים אחרים. חולים מתארים אותו באופנים שונים כמו כאב שורף, מכרסם, רגיש ונוקשה. לרוב עוצמת הכאב משתנה במהלך היממה וגם המיקום של הכאב משתנה ומושפע מרמת הפעילות הגופנית, מזג האויר, דפוסי השינה ומידת סטרס שבו נמצא חולה הפיברומיאלגיה.

בדרך כלל יש רמה מסויימת של כאב אשר קיימת כל הזמן ונותנת תחושה של שפעת תמידית. לפעמים הכאב ממש חמור. בדיקה גופנית תראה רגישות באיזוים ספציפים ורוב הראומטולוגים (מומחים למחלות פרקים) מכירים את התיסמונת מספיק כדי לבדוק את האבחנה. במקרים רבים החולים לא מודעים למיקום המדוייק של הנקודות הרגישות או לקיום שלהם עד שהם נבדקים אצל מומחה לפיברומיאלגיה.

עייפות והפרעות שינה.
רוב חולי הפיברומיאלגיה סובלים מעייפות שמלווה בתחושה של חוסר באנרגיה, קושי לבצע פעילות גופנית או תשישות מהסוג שמורגש בזמן שפעת או חוסר שינה.

במקרים רבים התשישות היא בעייתית יותר מאשר הכאב ומזכירה את תסמונת התשישות הכרונית (CFS ר"ת chronic fatigue syndrome), עד כדי כך שלפעמים אנשים סובלים משתי הבעיות הללו יחדיו, ובגלל החפיפה בין שתי התסמונות רופא אחד יכול לאבחן פיברומיאלגיה בעוד שרופא אחר יאבחן את אותו מצב כתסמונת התשישות הכרונית.

כאמור, רוב חולי הפיברומיאלגיה מתעוררים מהשינה עייפים ולא רעננים. הם מסוגלים להרדם ללא קושי מיוחד אבל בגלל ששלב השינה העמוקה לא תקין הם ישנים לא טוב, מתעוררים פעמים רבות ולא מרגישים שישנו טוב. לפעמים גם יופיעו התכווצויות שרירים בזמן השינה, הפסקות נשימה ותסמונת הרגל חסרת המנוחה (restless leg syndrome). בגלל שהפרעת שינה גורמת לרגישות גבוהה יותר לכאב, חולי פיברומיאלגיה יטופלו גם בהיבט השינה על ידי תרופות ושינוי הרגליים.

תסמינים נפשיים של פיברומיאלגיה.
חולי פיברומיאלגיה רבים מרגישים עצובים ולמרות שרק 25% מהחולים סובלים מדכאון קליני, חלקם סהגדול ובלים מחרדה או קשיים חברתיים. צריך לזכור שגם אם יש קשר בין פיברומיאלגיה לבין מצבי דיכאון או חרדה, באופן כללי אנשים הסובלים ממחלות כרוניות רבות יכולים להרגיש דיכאון בגלל התסמינים החמורים שלהם.

חולי הפיברומיאלגיה סובלים מקשיי ריכוז וקשיים בביצוע מטלות מחשבה אשר על פי דיווחם יכולים להחמיר עם הזמן. גם זו הסתמנות נפוצה של חרדה ודיכאון. הם יכולים להרגיש ירידה בתחושה ועיקצוצים בגפיים. לכן, חולי פיברומיאלגיה עוברים בדרך כלל בדיקות רבות למחלות אלו, רק כדי לגלות שהתוצאות הן בטווח הנורמה.

בעיות נפוצות אחרות בפיברומיאלגיה:

• כאבי ראש, בעיקר עקב כיווץ שרירי הצוואר ומיגרנות.
• כאבי בטן, נפיחויות, שלשולים ועצירויות.
• התכווצויות בשלפוחית וגירוי יכולים לגרום לתדירות גבוהה ותכיפות במתן שתן.
• העור ומחזור הדם בדרך כלל רגישים לשינויי טמפרטורה והדבר מתבטא לעיתים בשינויים זמניים של צבע העור.

טיפול בפיברמיאלגיה

המחקרים מראים שטיפול בתרופות נוגדות דיכאון יכולות לסייע בטיפול בפיברומיאלגיה. למעשה, התרופות האלו יכולות לגרום לשיפור בתסמיני פיברומיאלגיה כמו כאב, הפרעות שינה, מצב רוח ירוד ואיכות חיים בריאותית.

נראה כי התרופות היעילות ביותר הן תרופות טריציקליות וטטרציקליות כמו מרוניל, נורטילין ואלטרול, לאחר מכן מגיעות תרופות ממשפחת ה-MAO כמו נרדיל ויש השפעה קטנה לתרופות ממשפחת SSRI או SNRI כמו ציפרלקס, סרוקסט או סימבלטה.

הסיבה היא שלחלק מנוגדי הדיכאון, ובמיוחד תרופות טריציקליות ו-SNRI, יש השפעה משככת כאבים שלא קשורה בהשפעה נוגדת הדיכאון כך שגם אם אין דיכאון הן משפיעות לחיוב. גם מרפאות הכאב משתמשות בתרופות אלו. יש חוקרים שממליצים על טיפול קצר-טווח ב-Amitriptyline ו-Duloxetine (נורטילין וסימבלטה) להקלה על הכאב והפרעות השינה בחולים עם פיברומיאלגיה. כמובן שיש לקחת בחשבון את תופעות הלוואי האפשריות, ולשקול טיפולים חלופיים דוגמת פסיכותרפיה.

מה לצפות מטיפול בפיברומיאלגיה?

לצערנו אין עדיין ריפוי לפיברומיאלגיה. לכן, כדאי לעקוב מקרוב אחר החולים במטרה להבטיח כי התועלת בטיפול התרופתי עולה על תופעות הלוואי. הטיפול המיטבי כולל התאמת תרופות מדוייקת, שילוב של טיפול פסיכולוגי תמיכתי לחולה ושילוב עם מערכת תמיכה למשפחה שלו כיוון שהמחלה משפיעה גם על שאר בני הבית.