החודש פורסמה המהדורה החמישית של ה DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי והעולם של בריאות הנפש כמרקחה. רבים חושבים שהוא לא טוב, אבל אני חושב קצת אחרת.
הגולש ג' (הפרטים המלאים שמורים אצלי) קורא באופן קבוע את הבלוג וביקש ממני לשתף את החוויות שלו מהתקופה שבה הוא התחיל טיפול תרופתי. אם יש לכם טקסטים שאתם רוצים לשתף גם אתם מוזמנים לשלוח אלי ואם הם יתאימו הם יפורסמו כאן בבלוג.
שאדם הולך לרופא, הוא לא מצפה שהשכנים, בני המשפחה או גופים אחרים יקבלו מידע על מצבו הרפואי בלי רשותו המפורשת. קוראים לזה סודיות רפואית והיא נועדה לשמור על פרטיות המטופל, ולאפשר החלפת מידע בטוחה. אך מה קורה כשגורמים זרים מתחילים לדרוש מאיתנו לותר על פרטיותנו?
מאז שהתחיל הליך הגירושין, מאז שהוא או היא הודיעו לכם שזה נגמר אתם מתעוררים באמצע הלילה כשהלב שלכם דופק ואתם לא מצליחים להרדם, לפעמים אתם ממש מרגישים חנוקים. אתם הולכים לעבודה ומרגישים תחושת ניתוק, כאילו מדובר בחיים של מישהו אחר. אולי אתם סובלים מחרדה או דיכאון בגלל תהליך הגירושין, ואתם ממש לא לבד בתחושה הזו.
איך ילדים מתמודדים עם גירושי הוריהם, ומה אפשר לעשות כדי לזהות קשיים ולהתערב בזמן?
הויכוח על יעילות התרופות נגד דיכאון כבר נמאס. הבעיה היא שהויכוח כל כך שטחי, שמעטים מבינים בכלל מה הם נתוני האמת ומה אפשר לעשות איתם. טקסט קצר (ופשוט) על איך אפשר להבין את המציאות בדרכים שונות.