מאות מתמחים התפטרו והמדינה נאבקת בהם בלי להקשיב לטענות שלהם. מחשבות בעקבות שביתת הרופאים על מערכת הבריאות הישראלית. או: למה גם אם המתמחים לא יתפטרו כל הציבור הפסיד
חברת המחקר הבינלאומית גרטנר פרסמה לא מזמן דו"ח על דפוסי אימוץ של טכנולוגיה בעולם. הם קראו לזה מעגל ההייפ הטכנולוגי. לא מדובר במודל מדעי ולמעשה גם לא מדובר במעגל (אם תסתכלו על האיור תבינו במה מדובר). אבל האיור הזה מסביר בצורה די ברורה על התהליכים החברתיים שמתרחשים וקורים סביב טכנולוגיות חדשות.
זה קורה לי יותר ויותר פעמים: בקשות ליעוץ רפואי שמגיעות באימייל, דרך פייסבוק או כתגובות לא קשורות לפוסטים בבלוגים. ככל שאני עושה יותר דברים אני פוגש יותר אנשים, וככל שאני פוגש יותר אנשים הרשת החברתית שלי מתרחבת ויותר חברים של חברים שומעים על תחומי העיסוק שלי.
על התמודדות עם תופעות לוואי של טיפול תרופתי, ועל החלטות מודעות אבל לא תמיד מושכלות.
על החשיבות היחסית נמוכה והיחסית גבוהה של אבחנה רשמית בפסיכיאטריה
שתי כתבות התפרסמו בעיתונות בימים האחרונים שעוסקות בטיפול באנשים במסגרת הקהילה בכלל, ובטיפול בדיכאון וחרדה על ידי רופאי המשפחה. כל מי שקורא את הבלוג הזה בקביעות יודע מה דעתי על הזמינות והנחיצות של השירות הפסיכיאטרי לאוכלוסייה בישראל: נחוץ מאד ואין מספיק בכלל.