בניגוד למה שרבים חושבים, עצב ודיכאון אינם אותו דבר. חלק מהסיבה לבלבול היא שעצב יכול להיות חלק מדיכאון אבל דיכאון לא חייב לכלול עצב.
לפעמים, יש הכרח לומר את המובן מאליו, ולו רק בגלל שמה שמובן מאליו זה לא תמיד הדבר שאנשים עושים. אחסוך לקצרי הרוח את הקריאה ואומר זאת בבירור: אם אתם סובלים מדיכאון לא ממושך מדי, אתם צריכים ללכת לטיפול פסיכולוגי ולקחת טיפול תרופתי במקביל. נקודה.
אחת השאלות הכי קשות ששואל עצמו אדם שסובל מדיכאון הוא איך עושים את כל הדברים שצריך לעשות כדי לצאת מהדיכאון. בסופו של דבר יש המון דברים שאדם שסובל מדכאון צריך לעשות. צריך ללכת לפסיכיאטר, ללכת לפסיכולוג, לקחת תרופות, לקום בבוקר, לצאת מהמיטה. איך מוצאים מוטיבציה לכל זה?
יש המון שיטות טיפול: גם טיפול פסיכיאטרי וגם טיפול פסיכולוגי, פסיכותרפיה, ביופידבק והיפונזה, תרופות ודמיון מודרך ועוד ועוד. כל האנשים, ללא יוצא מהכלל, לא פונים לטיפול כאופציה ראשונה כשמתעוררת אצלם בעיה והם מתמודדים עם קושי כלשהו. הם מנסים להתמודד לבד או בעזרת חברים ומשפחה. במקרים רבים זה מספיק אבל כשלא, איך יודעים שהגיע הזמן לפנות לטיפול?
נוגדי הדיכאון הם אולי התרופות הכי נפוצות בעולם הפסיכיאטריה, ובמקרים מסויימים מתקרבים להיות הטיפול הנפוץ ביותר בעולם. אבל לנוגדיהדיכאן גם יכולות להיות תופעות לוואי. חלק מתופעות הלוואי הנפוצות מופיעות בתחילת הטיפול וחולפות בתוך ימים עד מספר שבועות וחלק לא נעלמות וממשיכות להפריע למטופל כל עוד הוא לוקח את התרופה.
אם אתם סובלים מדיכאון והטיפול הראשון שלקחתם לא עוזר לכם מספיק, אתם לא לבד. למעשה, כמעט 40% מהאנשים שסובלים מדכאון ולוקחים כדור נוגד דיכאון לראשונה בחייהם לא ירגישו שהתרופה מצליחה לשנות את מצבם בצורה משמעותית.