לא מזמן הגיע אלי מטופל וסיפר לי על הסתמנות די ממושכת של דיכאון וחרדה. אבל התלונות העיקריות שלו לא היו מצב רוח ירוד או התקפי חרדה אלא דווקא מתחום שונה לגמרי: כאבים. הוא סיפר שבשנה האחרונה הוא כל הזמן סובל מכאבי גב וכאבי מפרקים, ופנה לאורתופדים, לראומטולוגים וגם לפיסיותרפיה, אבל הוא לא הצליח להתגבר על הכאבים.
האינטרנט עבורי הוא כלי ולא מטרה בפני עצמה. בעקבות הכתבה שפורסמה בעיתון הארץ נשאלתי האם טיפול באמצעות האינטרנט עובד?
דיכאון היא בעיה נפוצה. כל כך נפוצה עד שכמעט כל אדם תשיעי (1 מ- 9) יסבול במהלך החיים שלו מהפרעה דיכאונית כלשהי.
הפעם קצר. זה קורה מדי פעם. אולי זה יקרה לכם רק אחרי כמה חודשים של שימוש באינטרנט עם נוכחות בפייסבוק, תחזוקת בלוג או פתיחת חשבון בטוייטר. אחד המטופלים שלכם יפנה אליכם דרך החשבון שלכם בפייסבוק, ויבקש עצה טיפולית. באופן כללי, לא מומלץ להענות לשאלות האלו, ואם אנשים מנסים לפנות אליכם בעניינים טיפוליים כדאי לכם לזכור כמה כללים:
מי לא מכיר את פייסבוק? גם אם אתם שייכים לאלו שלא מבינים בשביל מה צריך לבזבז את הזמן שלכם בפייסבוק, למה אנשים משתמשים ברשתות חברתיות או למה לעזאזל צריך לדעת מה מישהו קרא או אכל לארוחת בוקר בוודאי שמעתם על התופעה הזו, או שאחד המטופלים שלכם סיפר לכם שיש לו חשבון ושאל אתכם אם גם לכם יש חשבון ואתם רוצים להיות חברים שלו.
בעיתונים מפרסמים מדי פעם נתונים וכתבות על מחלות פסיכיאטריות. ארגון הבריאות העולמי מספר שעד 2015 או משהו כזה, הדיכאון תהפוך לבעיה הכי גדולה בעולם המערבי. רק בשבוע שעבר פרסמו במוסף השבועי של ידיעות אחרונת כתבה על טיפול בסכיזופרניה ועל מרכז חדש (אבל לא ממש מחדש) שאמור להפתח בקרוב בבית חולים שניידר. אבל כשמדברים על כל הבעיות האלו, עד כמה הן באמת נפוצות? כמה אנשים סובלים מדיכאון בישראל, כמה מחרדה, כמה מהפרעות אכילה, כמה סובלים מהפרעות קשב וריכוז או מסכיזופרניה?