המדריך לשימוש בפייסבוק עבור מטפלים (פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכל מי שעובד עם אנשים)
מי לא מכיר את פייסבוק? גם אם אתם שייכים לאלו שלא מבינים בשביל מה צריך לבזבז את הזמן שלכם בפייסבוק, למה אנשים משתמשים ברשתות חברתיות או למה לעזאזל צריך לדעת מה מישהו קרא או אכל לארוחת בוקר בוודאי שמעתם על התופעה הזו, או שאחד המטופלים שלכם סיפר לכם שיש לו חשבון ושאל אתכם אם גם לכם יש חשבון ואתם רוצים להיות חברים שלו.
אז מה בנוגע לחשבון של מטפלים בפייסבוק?
אנחנו חיים בעולם שבו נוכחות באינטרנט חשובה, ורוב האנשים כבר מבינים את החשיבות של הנוכחות הזו. אני לא מדבר על אחזקת אתר פרסומי או כתיבת מאמרים בשביל אתר זה או אתר אחר. אני מתכוון לפתיחת חשבון בפייסבוק (כי כולם שם) ואינטראקציה עם חברים, אנשי מקצוע אחרים ועם חברים חדשים שתכירו ברשת. אם אתם פסיכואנליטיקאים שדוגלים בכך שהמטופלים שלכם לא ידעו שום דבר על החיים האישיים שלכם, האם זה אומר שאתם לא יכולים לנהל נוכחות אינטרנטית במרחבי פייסבוק?
אנשי טיפול מכל הסוגים – פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים וגם אנשים ממקצועות לא טיפוליים שיש להם קשר ישיר עם אנשים (לדוגמא מורים) רוצים קצת פרטיות. הם פותחים חשבון בפייסבוק ורוצים להיות בקשר עם בני המשפחה שלהם, הם רוצים להעלות תמונות לפייסבוק, ובני המשפחה שלהם מעלים תמונות לפייסבוק. לפעמים גם אין לכם שליטה על מה שמישהו אחר כותב עליכם ואתם יכולים למצוא שמישהו כתב כמו "אכלת כמו מטורף את העוגיות במסיבה ביום שישי", והרי אתם בכלל לא כתבתם את זה…
סיבוך נוסף שאתם יכולים להכנס אליו מופיע אם אתם מסכימים לטפל בחברים או בחברים של חברים. המשמעות היא שהם במילא בתוך הרשת החברתית שלכם, גם אם אתם לא מודעים לכך ולכן הם חשופים לדברים שאתם כותבים בתוך החשבון האישי שלכם.
אם אתם רוצים לנהל חשבון בפייסבוק עומדות בפניכם כמה אפשרויות:
- להשתמש בזהות בדויה ולהודיע לחברים האמיתיים שאלו אתם שעומדים מאוחרי הדמות הזו. החסרון הוא שגם החברים שלכם לא יוכלו למצוא אתכם בצורה הזו בפייסבוק.
- להשתמש בזהות האמיתית שלכם אבל להגביל את החשיפה שלה.
- להשתמש בזהות האמיתית בלי כל הגבלה ולגלות שהסתבכתם.
כמו שאתם רואים אין אפשרויות רבות וחופש פעולה עבור מי שרוצה להשתמש בפייסבוק. או שאתה שם או שאתה לא.
כללי יסוד לשימוש בפייסבוק עבור מטפלים.
- כדאי להיות מודעים שיש הגדרות פרטיות וכדאי לכם להשתמש בהם, כדי לקבוע בעצמכם מי יכול ומי לא יכול לראות את מה שכתבתם.
- כדאי להסיר את שם המשתמש שלכם מהחיפוש הכללי. בצורה זו לא כל מחפש מזדמן יוכל להגיע לחשבון שלכם.
- להגביל את הגישה לחשבון שלכם לאנשים שאתם הגדרתם שהם חברים שלכם, במיוחד אם יש אפשרות שבחשבון שלכם יופיע מידע אישי או תמונות.
- הכלל הבסיסי ביותר שכדאי לזכור הוא שכל מה שכתבתם ברשת חשוף לעיניים של אנשים, במיוחד אם זה אתר שלא עולה לכם כסף להשתמש בו. הם יכולים למכור את המידע, הם יכולים לתת פרטים לאחרים ולפעמים המידע נחשף בטעות או דרך חבר שלכם, שהגיב על משהו שכתבתם ולכן העדכון מופיע גם באתר שלו. לכן אף פעם אל תפרסמו דברים שאתם לא רוצים שיגיעו למקומות שלא חשבתם עליהם. בקיצור, לא חשוב כמה אתם בטוחים שאתם כותבים במקום שאתם מכירים את כולם, אל תכתבו דברים שיכולים להביך אתכם. אין לכם באמת 300 חברים בפייסבוק.
- מצד שני, הסתרה מוחלטת ואנונימיות מוחלטת דווקא מגבירים את ההתעניינות, אז אל תכתבו כמו רובוטים.
- תחשבו מראש שדברים שאתם כותבים יכולים לעלות לדיון בזמן שיחה טיפולית, ותחשבו על תגובה מתאימה.
- אם אתם משתמשים בפייסבוק בשביל לפרסם את עצמכם – אל תעשו את זה. פייסבוק טובה במיוחד בלחבר מישהו לתוך החיים שלכם, ולא טובה במיוחד בלהסתיר. יש אתרים אחרים שיכולים להתאים לפרסום, ובפייסבוק תאפשרו גישה לחשבון שלכם רק לאנשים שאתם באמת מכירים או באמת רוצים להכיר.
אל תשכחו להנות.
הערות, תוספות ושינויים יתקבלו בברכה
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
6 תגובות לרשימה ”המדריך לשימוש בפייסבוק עבור מטפלים (פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכל מי שעובד עם אנשים)“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום שלישי, 10 בנובמבר 2009 בשעה 17:13
אוהווו, איזה נושא ! סוג המידע כל כך בעייתי כאן, מצד אחד זכיתי בכמה קרובי משפחה שלא ידעתי על קיומם, מצד שני אני מסננת בקשות לחברות וממגנת את התכנים כאילו שאני לבדי מחזיקה בגביע הנעורים הנצחיים. כאב ראש אחד גדול.
מיותר לציין שאין שום ספונטניות בתכנים, הכל מחושב ומדוד, לא כייף … עכשיו בקריאת הסייפא של הרשומה נשאלת השאלה , מה אני עושה שם בכלל? D:
יום שלישי, 10 בנובמבר 2009 בשעה 17:32
זה מאוד נכון אבל כבר שמעתי תלונות מאנשים "כי מה יש לך להסתיר?"/"אוי באמת נו"/"למה התמונות שלך קטנות?" ועוד כהנה וכהנה. למה? ככה. זה מה יש ואם לא טוב לך אז ביי וכבר עשיתי את זה. נכון, יש כאלה עם 300 תמונות ואלבומים שני ממש לא בעד וגם אין לי זמן ועצבים לעבור להם על כולן, מספיק לי להתרשם ממספר דו-ספרתי של תמונות, באמת אין צורך ביותר ויש כאלה שמפרסמים שם מלא, כתובת, טלפון..יופי. אני לא. כמו שמחוץ לפייסבוק לא אמסור את כל הפרטים המלאים כולם, כך גם ברשתות חברתיות יש מקום לסנן מידע ואם אמצא לנכון לתת טלפון וכו' למי שארצה אז בהחלט אתן וכבר היו דברים מעולם. אולי אני גם לא הטיפוס הנכון לרשתות חברתיות כי מאז ומתמיד הפרטיות שלי הייתה מאוד חשובה לי אבל עשיתי מין סוג של פשרה. אני שם אבל עם סייגים מסוימים.
יום שלישי, 10 בנובמבר 2009 בשעה 17:43
אגב שכחתי להציע לך לפתוח Fan Page או לפחות קבוצה לאתר שלך בפייסבוק. מאוד מאוד מעניין לקרוא את החומר שאתה מפרסם כאן וכדאי שהרבה יכירו את האתר הנהדר הזה. אני בטוח אצטרף!
יום שלישי, 10 בנובמבר 2009 בשעה 19:31
מה לגבי לפצל את החברים לרשימה ציבורית יותר, שכוללת פעילות מקצועית שפחות משפיעה על הטיפול ולרשימה של משפחה/חברים, ששם אפשר לעשות את הדברים האישיים יותר. כל פעם ששמים משהו בפייסבוק הוא מאפשר להחליט בפני מי לחשוף מה, וכמובן יש גם הגדרה של ברירות המחדל.
יום שני, 03 בינואר 2011 בשעה 0:04
ומה עם הדפים של ילדי? אנחנו חולקים לפחות אותו שם משפחה..
יום שני, 03 בינואר 2011 בשעה 20:20
@איריס, אין לי תשובות ברורות. לכן עניין המודעות חשוב כמובן בהביט החינוכי שלו