החודש פורסמה המהדורה החמישית של ה DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי והעולם של בריאות הנפש כמרקחה. רבים חושבים שהוא לא טוב, אבל אני חושב קצת אחרת.
הגולש ג' (הפרטים המלאים שמורים אצלי) קורא באופן קבוע את הבלוג וביקש ממני לשתף את החוויות שלו מהתקופה שבה הוא התחיל טיפול תרופתי. אם יש לכם טקסטים שאתם רוצים לשתף גם אתם מוזמנים לשלוח אלי ואם הם יתאימו הם יפורסמו כאן בבלוג.
הויכוח על יעילות התרופות נגד דיכאון כבר נמאס. הבעיה היא שהויכוח כל כך שטחי, שמעטים מבינים בכלל מה הם נתוני האמת ומה אפשר לעשות איתם. טקסט קצר (ופשוט) על איך אפשר להבין את המציאות בדרכים שונות.
כל רופא שיש לו נוכחות מינימלית באינטרנט, בין אם זה אתר אינטרנט ייצוגי, בלוג, טוויטר או פייסבוק, מקבל מדי פעם פניות של אנשים שמבקשים לקבל יעוץ רפואי. לצערנו, זו גם אחת הסיבות שרבים מבין הרופאים לא מפרסמים בכלל את פרטי האימייל שלהם, כדי לחסוך מעצמם את התסבוכת.
יש אנשים שעסוקים במחשבות על הבריאות שלהם. מטבע הדברים, חלק גדול מאנשים אלו גם עסוקים במחשבות על תרופות ועל תופעות הלוואי שלהן. לפעמים כדי להמנע מתופעות לוואי, אנשים לוקחים חומרים 'טבעיים' שלא הוכחה היעילות שלהן. האם תופעות הלוואי של התרופות הן בכלל תופעות לוואי אמיתיות?
על המלחמה המתקיימת נגד התרופות, על פופוליזם ועל כשלון הקונספציה ובעיקר, מה אפשר לעשות כדי שכל זה יתנהל אחרת?