הויכוח על מריחואנה רפואית הוא פיקציה

הרוחות סוערות. שרת הבריאות יעל גרמן מביאה למליאת הממשלה הצעת מחליטים בנושא הסדרת המריחואנה הרפואית בישראל. הרופאים מתנגדים לאפשרות שרופאי משפחה ירשמו מריחואנה רפואית, הטוקבקים זועמים, ח"כ כץ זועק חמס, החולים כועסים על הרופאים. קחו שאיפה, זה בכלל לא רלוונטי.

כמה הנחות יסוד שאני מבסס עליהן את הרשימה הזו:

  1. בתוך מספר שנים המריחואנה תעבור לגליזציה מלאה או כמעט מלאה במדינת ישראל.
  2. אין לזה שום קשר לרפואה.
  3. רוב הטוקבקים לרשימה זו יהפכו להתקפה אישית עלי ועל האישיות שלי.

אין באמת דיון על המריחואנה הרפואית בישראל.

מה שיש לנו זה לינץ'.

למריחואנה אכן יש סגולות רפואיות, כפי שהוכח במחקרים של פרופ' משולם ושל אחרים בעולם. אבל בניגוד לתרופות המקובלות הנרשמות על ידי רופאים, למריחואנה אין מינונים, אין הנחיות רפואיות, אין דרך לדעת אפילו כמה חומר פעיל (לא גרמים, אלא אחוז החומר הפעיל בתוך הצמח) מגיע במשלוח שהתקבל השבוע בניגוד למשלוח שקיבלת לפני חודש. כשאתה מקבל אנטיביוטיקה, או מורפיום או תרופה אונקולוגית לא יגידו לך שזה 'צמח של חורף' או שזה 'הגיע מיבול מהחממה הזו ולכן זה מתאים יותר'. כשאתה אומר למטופל קח 40 גרם בחודש, אתה בעצם לא יודע כלום על מה שהוא קיבל.

יותר מכך, אם מה שהיה חשוב לכולם זו בריאות המטופלים, הם היו דורשים לעשות מחקרים על איך לקחת את ה CBD (החומר הפעיל החיובי שבמריחואנה) ולדאוג להפיכתו לכדור במינון ברור שאפשר לתת לכולם. זה היה מוריד מייד חלק מהתנגדות הרופאים. את ה THC, החומר שגורם לתופעות השליליות והסוטול, כבר אפשר להשיג בצורת כדור אבל הוא לא פופולרי כל כך ולא נגיש. אחרי מחקרים ופיתוח תרופות ונהלים, אפשר יהיה לתת מריחואנה בצורה רפואית. העובדה שרק רופאים מסויימים יכולים לאשר מריחואנה נראית לכם מוזרה? רופאי משפחה גם לא מאשרים תרופות אונקולוגיות או תרופות מסויימות ברפואת עור, פסיכיאטריה, מחלות מעיים וכו. כדי לאשר תרופות כאלו צריך מומחה ולפעמים גם אישור בקר של הקופה. אבל כל זה לא מעניין את הטוקבקיסטים, הדבר היחיד שמעניין הוא שתהיה זמינות גדולה של מריחואנה.

כל אלו סיבות מספיק משמעותיות שלמרבית הרופאים תהיה בעיה עם מריחואנה רפואית, כיוון שזה סותר את כל מה שהם חונכו עליו ומאמינים בו, בלי קשר לעובדה שמדובר במריחואנה בכלל.

מקהלת המעודדים

זה לא מעניין את הטוקבקיסיטים. מבחינתם אם אתה לא חלק ממקהלת המעודדים של הלגליזציה, הרי שאו שאתה מושחת ומקבל כסף מחברות התרופות המושחתות שרק רוצות לעשות כסף על החולים או שאתה טיפש ועצלן שלא מוכן ללמוד איך לעזור למטופלים שלך. זה לא מעניין אותם שהמציאות מורכבת הרבה יותר. לא מעניין אותם שמותר לך להחזיק בעמדה שחולקת (אפילו חלקית) על העמדה שלהם. זה לא דיון אמיתי אלא לינץ או קמפיין תקשורתי . לא מעניין אותם שגם הספקים והמגדלים לא באמת עושים את זה רק לשם שמיים. תעשיית המריחואנה בארה"ב היא תעשייה כלכלית מפותחת ואני מאחל למגדלים בארץ להרוויח המון כסף ולצחוק כל הדרך אל הבנק.

מבחינתי זה בסדר שתהיה לגליזציה. יש לי מטופלים שמשתמשים במריחואנה רפואית ברשיון, יש לי מטופלים שמשתמשים במריחואנה רפואית (אבל בלי רשיון) ויש מטופלים שמשתמשים בסתם מריחואנה. לחלק זה עוזר ולחלק זה אפילו מזיק. חלק משתמשים בתדירות נמוכה וחלק לא מסוגלים להפסיק אפילו שהם רוצים. כל זה לא רלוונטי בכלל לויכוח הנוכחי, מכיוון שאין לי שום דרך להשפיע על ההחלטות של הכנסת ומשרד הבריאות בעניין, ויכול להיות שיבוא מישהו חיצוני ויחליט בשבילי שאני חייב להתחיל לרשום מריחואנה או להפסיק לרשום. אם אנשים רוצים לעשן מריחואנה, לשתות אלכוהול או לעשות כל דבר אחר בצורה סבירה זה בסדר, אלו החיים שלהם. אבל למה להכריח אותי להיות צד בעניין?

אני כבר ראיתי אנשים שנעזרו במריחואנה רפואית ואנשים שמריחואנה עשתה להם דברים שאני לא מאחל לאף אחד. אני גם אויימתי פיסית על ידי מטופלים על מנת שארשום להם אישור למריחואנה (למרות שאינני מוסמך לכך). את זה, מקהלת המעודדים של המריחואנה לא מספרת. אם אני אשמע עוד פעם שמריחואנה "זה טיפול בלי תופעות לוואי", אני עלול לצחוק למי שאומר את זה בפנים. כמו כל דבר בעולם גם למריחואנה יש תופעות לוואי, חלקן משמעותיות ובלתי הפיכות. לכן, בהעדר כלים טובים להחלטה למי זה יכול לעזור ולמי זה יכול לגרום לבעיות אני לא רוצה להיות זה שיחליט על מתן מריחואנה. אם אני נותן ציפרלקס או סרוקוול למישהו, אני מסוגל לדעת למה הוא מקבל את התרופה, באיזה מינון הוא צריך לקבל אותה ומה הסיכונים ותופעות הלוואי עבורו. עם מריחואנה, לצערי, עדיין אי אפשר לומר את הדברים הללו. אנחנו רוצים שיהיו, אבל אין הנחיות.

למריחואנה יש ערך רפואי וצריך לאפשר לאנשים שזקוקים למריחואנה נגישות מקסימלית. אבל אם אתם רוצים לעשות לגליזציה, תעשו לגליזציה. מה שאני הייתי רוצה, זה שלא יפילו עלי את המריחואנה. אל תחליטו שאני צריך לרשום מריחואנה במקום שאתם תקבלו החלטות.

לקריאה נוספת: אסי סיקורל על חוק הקנביס

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

מאיר: אני מקבל טיפול של אסקטמין במשך שנתיים התרופה עבדה טוב.מזה כשבוע אני מתחיל להרגיש שוב תופעות של דיכאון.מבקש...

מיקה: שלום,בת שלי בת 12, גבוהה, שוקלת 55 ק״ג, עם הפרעות קשב. התחילה עם אטנט שהיה מלווה בתופעות של נדודי שינה. החלפנו...

ניר: מעניין אבל חולק עליך בעניין הסיבות למה שתיארת. פחד המוות קיים אצל חלק יותר וחלק פחות אבל אצל יותר ויותר יש רצון...

חיים: הי אני כבר כמה שנים נהנה מאד לקרוא את מאמריך, אבל לאחרונה זה נהייה מאד קשה לקריאה, בגלל כל הסימנים האלו\ה... אני...

Amikam Salant: סקירה מרתקת !! תודה לך ד"ר ירדן לוינסקי על חוכמת החיים שלך !! בהערכה , עמי סלנט

שלומית אלחנני: אנשים חזקים יכולים להרשות לעצמם לפנות שימת לב, זמן, לאחרים - מתוך בחירה. אנשים חזקים שמים לב למה שנחוץ להם לשמר -...

תהילה: שלום וברכה! אני מקלפת את השפתיים כבר מגיל 5 ואני בת 37 מה יכול לעזור לי?????????? תודה!!!!!!!!

דוקטור יארינג: הצלחת לקלוע בכל סעיף, מזלי שאני מצליח לקרוא את הכותרות ולא להכנס לתוך הכתבות בעיתון, אין לי פייס/אינסטה/איכס או...

תגובות

22 תגובות לרשימה ”הויכוח על מריחואנה רפואית הוא פיקציה“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת ארני:

    הפחדת אותי.

    אני מעשן לפעמים (פעם בחודש ככה) בשביל הכיף שלי – אני לא חולה ומרגיש אחלה.
    ברור(מנסיון) שיש למריחואנה תופעות לוואי – אבל הן חולפות מהר מאד(יום, יומים).
    על איזה תופעות לוואי "משמעותיות ובלתי הפיכות" מדובר?
    כמה מסוכן זה כבר יכול להיות?

    אני לא שואל כדי לתקוף – פשוט יש יותר מדי מידע ואני ממש לא יודע על מי לסמוך…

    וגם:
    מה לגבי שילובים – מריחואנה וערק, מריחואנה וריטלין – זה מסוכן?

  2. מאת ירדן לוינסקי:

    @ארני, כשאני מדבר על תופעות לוואי משמעותיות, אני מדבר על שלושה תחומים. שימוש בקנביס יכול להשפיע על תפקודים קוגניטיבים כגון ריכוז. זו הסיבה שיש קשר הדוק בין תאונות לקנביס. אם מפסיקים את השימוש כמובן שהתופעה הזו חולפת.
    הקנביס גם יכול לגרום להופעת התקפי חרדה ולהופעת פסיכוזה. אינני אומר שהמריחואנה היא הסיבה אבל היא בהחלט יכולה להוות טריגר להופעה – כלומר נראה שיש נטיה בסיסית שהמריחואנה מעלה לפני השטח. הבעיה היא שכאשר החרדה / הפסיכוזה מופיעות הן לא בהכרח חולפות בהפסקת השימוש ואפילו לא בהכרח מגיבות לטיפול תרופתי.

    בנוגע לשילובים: מדובר בחומרים שנלקחים כי הם אמורים להשפיע על המוח באופנים שונים. ככל שאתה מוסיף יותר חומרים אתה מעלה את הסיכון לתופעות לוואי.

  3. מאת נעם:

    קודם כל, רשימה מעולה ומעוררת מחשבה.
    אבל, אם זה נכון כל מה שאתה כותב, שאין שום כלים לדעת את כמות החומר הפעיל ואת תופעות הלוואי, כיצד זה ייתכן שבפועל רופאים אכן רושמים למטופלים מסויימים את המריחואנה כתרופה, בין אם זה כשמן ובין אם לשאיפה?

    כלומר, הרפואה כבר הכניסה את המריחואנה לרשימת התרופות האפשריות. אז מה אתה טוען? שהעובדה שזה נעשה היא תוצאה של לחץ ואינה מוצדקת מבחינה רפואית, או שרק מומחי – על יכולים לרשום מריחואנה?

    כי אם תשובה ב' נכונה, אז אני חושב שאפשר לחייב רופאי משפחה ללמוד כיצד להיות מומחי על. ואם תשובה א' נכונה, אז זכותינו לדרוש מהממסד הרפואי שכבר הכניס את המריחואנה לשימוש מבלי שיש לו מושג על האופן הנכון לכך להרחיב את השימוש על בסיס תחושת הקלה של אנשים. כי אם אין מדע, אז לפחות תחושת הקלה. זה גם משהו.

  4. מאת רונן:

    ירדן,
    רשמת שיש שלושה תחומים עליהם אתה מדבר כשאתה אומר "משמעותיות ובלתי הפיכות" אבל פירטת רק שניים. מה השלישי?

  5. מאת ירדן לוינסקי:

    @נעם, במדינת ישראל כמו במקומות אחרים קורים הרבה דברים שלא בהכרח מבוססים על שיקולים מדעיים.
    הרפואה לא הכניסה את המריחואנה לרשימת התרופות – זו בדיוק הבעיה.
    לפני כמה חודשים שלח איגוד רופאי הילדים מכתב תלונה למשרד הבריאות על כך שהקופות מכריחות אותם להפנות ילדים לרכיבה על סוסים ולטיפולים אחרים שמעולם לא הוכחו כיעילים אלא לדברים מאד ספציפיים.
    קופות החולים הכניסו את השירותים הללו כי הציבור דרש אותם וכי אפשר לדרוש כסף נוסף עליהם (ביטוח מושלם). אותו דבר בנוגע לדברים רבים ברפואה משלימה. אין ספק שיש אנשים שטווינה עושה להם טוב. אבל האם זה טיפול שצריך להיות עם הפניה?

    כלומר, הציבור דורש, יש מחקרים שזה עובד, אבל בין זה לבין היכולת של רופא לרשום את הטיפול יש קפיצת מדרגה שדילגו עליה (אגב, לא רק בישראל, גם בארה"ב דילגו על השלב הזה).
    כשהתחילו עם המריחואנה הרפואית בארץ זה היה בתנאי שיפותחו נהלים, מרשמים מוסדרים, יכולות לדעת בדיוק מה המינון שמקבל המטופל וכו. ואז כל התהליך הוקפא בעוד שמספר המטופלים עלה. וכך הגענו לאיפה שאנחנו היום.

    כמו שאמרתי, כל המצב הנוכחי נוצר בגלל לחץ ציבורי וכשל מערכתי. אם רוצים לפתור את זה על בסיס תחושת הקלה זה אפשרי, אבל לא על גב הרופאים.

  6. מאת דודתן:

    מסכים עם כל מילה. חוץ מהנחת היסוד השלישית כמובן 🙂

  7. מאת ירדן לוינסקי:

    @רונן, פגיעה בתפקודים קוגנטיבים זה משמעותי, אבל לא תמיד בלתי הפיך. אם אתה עושה תאונה, זה יכול להפוך לבלתי הפיך…..

    @דודתן, זה טריק פסיכולוגי…..

  8. מאת חנן כהן:

    פוסט יפה – מוזמן לשלי (-;

    קנביס רפואי הוא כמו הומאופתיה – http://webster.co.il/2013/12/03/3609/

    הדיון בהכנסת הקנביס לשימוש רפואי הוא מניפולטיבי. הוא משמש את אלה שרוצים לקדם אי-הפללה של משתמשי המריחואנה לצרכי הנאה.

    אני מצפה מאנשים שמפעילים חשיבה ביקורתית ורציונאלית, להפעיל את אותם הקריטריונים כשהם מדברים על קנביס רפואי ועל תמיסות הומאופתיות.

    ואם אתם אומרים שקנביס מועיל לטפל בסימפטומים של מחלות שונות, אין בעיה – עדיף לקדם את ערוץ הליגליזציה מאשר את ערוץ הרפואיזציה. כך, חולים יוכלו "לרשום לעצמם" קנביס חוקי בלי תלות ברופא. כמו ששותים תה כשכואב הגרון. כמו שלוקחים תמיסה הומאופתית.

  9. מאת ארני:

    תודה על התשובות!

  10. מאת שוקי:

    ירדן, לפי מה שאתה אומר מריחואנה לא יוצרת פסיכוזה אלא עלולה לעורר אותה למי שיש לו את הנטייה הבסיסית לכך. כלומר, אנחנו מדברים מלכתחילה על קבוצה קטנה מהאוכלוסייה – אנשים עם נטייה לפסיכוזה שלא הייתה אצלם התפרצות קודמת.

    אם אני זוכר נכון, הסיכוי להופעת פסיכוזה אצל מי שלא היה אצלו התקף פסיכוטי מעולם, צונח משמעותית בין העשור השני לרביעי לחיים. כלומר, אם מטפלים במריחואנה, נניח, רק במי שעבר את גיל 35 ואין לו היסטוריה של מחלות נפש, האם אוכלוסיית הסיכון לא מגיעה לשבריר אחוז?

  11. מאת מיכאל:

    הדיון במריחואנה רפואית משיקולים ״שאינם מדעיים״ מתעלם מבלי דעת ברפואה משיקולים כלכליים. תעשיית התרופות מגלגלת מאות מילארדי דולרים בשנה, ומשפיעה באופן דרמטי על החלטות רפואיות וטיפוליות. תעשייה זו מממנת מחקרים בנושאי איבחון וטיפול ומכתיבה נקודות יחוס למולן נבחן קנאביס רפואי. זהו חומר עם מיעוט תופעות לואי, אותו אדם יכול לגדל בעצמו, למנן בעצמו וכל זאת תוך סיכון זניח להתמכרות או לנזק, וללא עלויות לעצמו או לחברה.
    בהתייחס לאחוז המשמעותי של מקרי מוות מתרופות מרשם (נטילה בשוגג, מינון שגוי וכו׳) ההתייחסות למריחואנה כאל סם מסוכן היא מגוחכת ממש.
    לסיכום, תעשיית הפסיכיאטריה ממכרת מיליונים לסמים קטלניים תוך רווח אדיר לחברות התרופות, בעוד שסם בלתי מזיק לכל הדעות נפסל ״מסיבות מדעיות״.
    כל טוב.

  12. מאת ירדן לוינסקי:

    @שוקי, מדובר במקרים ראשוניים שמצאו אסוציאציה בין גנטיקה שקשורה בפסיכוזה לגנטיקה של הקולטנים לקנביס. מוקדם עוד להסיק, אבל אחת ההשערות היא שאכן הקנביס לא גורם לפסיכוזה/סכיזופרניה אלא מהווה רק זרז. מכאן להסיק שלמי שעבר את גיל 35 מותר לו לכן מריחואנה, זו קפיצה, כי אולי הוא רק במקרה לא חלה ואם נוסיף קנביס הוא יחלה? דרוש מחקר נוסף.

    @מיכאל, תעשיית הקנביס בארה"ב מגלגלת כבר מעל עשרה מיליארד דולר בשנה, היא התעשיה הצומחת ביותר בארה"ב. לומר שלתעשיית המריחואנה אין אינטרסים כלכליים ואין רוצון להשפיע על מקבלי ההחלטות, זו בדיוק הטענה שנטענת כלפי חברות התרופות….
    לא התייחסתי למריחואנה כאל סם מסוכן אלא כאל חומר פסיכואקטיבי שיש לו יתרונות וחסרונות, הנסיון לומר שזה חומר שיש רק הטבות בצידו בלי שום משמעויות אחרות הוא בדיוק הטענה שהתומכים בלגליזציה מתלוננים נגד המתנגדים… אם רוצים להפוך אותו ללגלי אז שיעשו זאת שלא על גב הרופאים.

  13. מאת shooky:

    השאלה היא איפה שמים את הקו האדום. ישנם אנשים שאלרגיים לתות שדה מזנים מסוימים ואכילה שלו מסכנת אותם בהלם אנפילקטי ומוות. אז האם זה הופך את תות השדה למסוכן?

    ואם יתברר שלתות שדה יש תועלות בריאותיות ייחודיות, האם רופאים לא ימליצו למטופליהם לאכול אותו? והאם אתה, כרופא, לא תמליץ למטופל על תות שדה מכיוון שיש זנים שונים והרכב כימי שמשתנה בהתאם לתנאי הגידול?

    באותו אופן, הרי כמעט כל מוצר מזון עלול להיות מסוכן לאנשים מסוימים ולמרות זאת איננו מחליפים פירות וירקות בתרופות שמכילות את המרכיבים הפעילים שלהם, במינון מדוד ומדויק (אם כי, שימוש בתוספי מזון הוא די דומה לזה).

    אז נכון, לרוב סוגי המזון אין תכונות פסיכואקטיביות. אבל מה תגיד על ההמלצה, הדי נפוצה היום, לשתות כוס יין אחת ליום? הרי גם הרכב היין משתנה בהתאם לסוג וליבול, גם הוא ממסטל ואפילו עלול להיות ממכר, וגם הוא עלול להזיק לאנשים מסוימים.

  14. מאת שי (מטופל):

    ד"ר יקר,

    אף אחד לא מבקש לגליזציה על גב הרופאים אבל אתה צריך להבין שכאדם שחי כאב כחבר שתמיד נמצא שם הצורך שלך במדידה לא נמצא בראש סדרי העדיפויות שלי.

    לצערי ישראל (כמו כל העולם) חתומה על אמנה של האו"ם אשר בשילוב עם פקודת הסמים המסוכנים מאפשרת רק אפשרות אחת למתן מזור לחולים.

    אתה לא מתכנת מחשבים וכמו שעובד חברת חשמל עומד על מנוף בזמן סופת שלג כדי שיהיה לי משלם המיסים חם בבית גם אתה צריך לצאת ממקום הנוחות של שמתבטא בתוויות של טבע ופייזר, להכיר אותי, המטופל שלך, יותר לעומק ולהבין שיתכן וחיי ישתפרו כתוצאה מהטיפול הזה.

    העיסוק המתמיד שלך בעצמך ובגב שלך "שלא יפילו עלי את המריחואנה" לא תואם את המקצוע הנאור שבחרת בו, אינני מכיר אותך ואינני תוקף אותך אישית, כל שיש לי להגיב אליו הן המילים שכתבת.

    נ.ב.

    אם מישהו איים עליך פנה למשטרה, אין לך סמכות להעוניש קולקטיבית אני אזרח שומר חוק ואתה צריך לאפשר לי כל טיפול.

  15. מאת שקופה:

    תודה על ההבהרה של חלק ממה שגורם לרופאים רבים להתנגד. קשה לי לגבש עדיין דיעה ברורה בעניין, אבל לכל הפחות זה ממחיש לי שיש שיקולים אחרים מלבד החשש הבסיסי ודיעות קדומות.
    יש לי שאלה, אם אפשר. כמי שסובלת מתחלואה כפולה (שילוב של בעיה פסיכיאטרית ושל כאב כרוני), אני מוצאת את עצמי לא פעם נשאלת אם שקלתי לבקש אישור למריחואנה רפואית, לאור איכות החיים הבלתי נסבלת עם הכאב. התשובה שלי היא לרוב שאני לא מעזה לשקול את זה, בין היתר בגלל חשש שלי שהבעיה הפסיכיאטרית עושה אותי פגיעה יותר לתופעות לוואי כמו פסיכוזה (שלא חוויתי אישית). פגשתי אנשים שחוו תגובה כזו אחרי שימוש, ואני מודה שהסבל שלהם הבעית אותי יותר מהסבל הפיזי שאני חווה.
    האם פציינטים בעלי בעיות פסיכיאטריות נחשבים למי שמצויים בסיכון גבוה יותר לפיתוח תופעות לוואי רציניות ממריחואנה רפואית ביחס לממוצע באוכלוסייה? או שאולי זה נכון בעיקר להפרעות פסיכיאטריות מסויימות? למשל, האם הסובלים מהפרעת אישיות גבולית (עם האפשרות לגלישות פסיכוטיות והנטייה לחשיבה פרנואידית תחת סטרס) נמצאים בסיכון גבוה יותר? או שזה לא ידוע עדיין?

    אני שואלת כי אני לא רוצה לפסול ראש משהו שעשוי להפוך את חיי עם הכאב ליותר נסבלים, אבל אני מניחה שהשאלה מטרידה הרבה אנשים עם תחלואה כפולה.

    תודה רבה.

  16. מאת שחר:

    ממה שכתבתה עולה ,הבעיה העיקרית בקנאביס היא חוסר היכולת לקבוע מינון, אני מכיר את הטענה ואכן יש בא אמת. אם זאת כולנו יודעים שבהרבה תרופות המטופל קובע לעצמו את המינון בפועל, אתן דוגמה: אני מטופל בציפרלקס שנה, לא מזמן העלתי על דעת עצמי את המינון מ10 מג׳ ל15, הפסיכיאטרית שלי אכן לא הייתה מרוצה מזה אבל לאחר שהסבירה לי את הבעיה בקביעת מינונים לבד היא שאלה אותי "אתה כבר הרבה זמן מטופל, אתה יודע מה טוב לעצמך. איזה מינון לרשום?". כאשר מדובר בכאב ובחילות המצב עוד יותר מובהק, אף אחד חוץ מהחולה לא יודע כמה כואב לו, ולכן הרופא יקבע מינון אך ורק על סמך מה שהחולה יגיד שטוב לו, באותה מידה יכול החולה לעשן מריחואנה עם הפסקה קצרה בין כל שכטה עד שמפסיק לכאוב לו. סביר להניח שהוא יספוג בכל פעם את אותה כמות של חומרים פעילים אם רמת הכאב לא השתנתה. כמה פעמים אנחנו שומעים רופאים אומרים למפלים "כך כדור, אם עדיין כואב כך עוד חצי"?

  17. מאת אלי:

    שלום,
    אכן, קביעת מינון צריכה להיות על ידי משוב חוזר מהחולה עצמו. ללא משוב חוזר, לא ניתן לקבוע מינון של אף תרופה והיעילות שלה תהיה ירודה מאוד. באופן דומה, גם קנביס צריך להינתן על בסיס משוב חוזר, כלומר, מינון שגורם לחרדה או לישנוניות חזקה מדי, יש לשנות. בדיוק כמו שתרופה יש לה תופעות לוואי, גם לקנביס יש תופעות לוואי. אבל, בהשוואה, תוך זהירות ומשוב חוזר חכם, הקנביס פחות מזיק מאשר הכדורים. לאורך זמן ארוך, של שנים, כדורים עלולים לפגוע בכבד ובכליות ובכל תהליך חילוף החומרים של גוף האדם. לעומת זאת, המידע האמפירי של מליוני משתמשי קנביס לאורך עשרות שנים, מוכיח, שקנביס לא גורם לכשל כליות או כשל כבד או פגיעה במערכת העצבים המרכזית. שלא לומר, אין בכלל פגיעה במערכת החיסונית. מה שתרופות לאורך שנים כן פוגעות ויש הרבה מאוד מקרים של משתמשי כדורים שהגיעו לכשלים חמורים בחילוף החומרים. לעומתם, משתמשי קנביס למשך עשרות שנים, לא נפגעו בצורה דומה. יש אחוז קטן של מתמכרים אלימים או אלו שנפעים ולא יכולים לתפקד, אחוז זה זניח לעומת אחוז הנפגעים מהתמכרות לכדורים לאחר עשרות שנים של שימוש. קנביס צריך להיות נשלט, כלומר, חייב להיות מבוקר בעוצמתו, על המערכת לאפשר לחולה לשנות את סוג הצמח ואת עוצמתו עד להגעה לאופטימיזציה. בניגוד לכדורים, הקנביס אינו יכול לגרום למוות. לעומתו, שינוי במינון כדורים עלול לגרום לתופעות של חרדה, אפטיה, חוסר שינה רב שמוביל לסיכזופרניה, פרנויות ומנייה דפרסיה וכו'. שינוי במינון כדורים עלול להזיק יותר משינוי במינון הקנביס. קנביס חוקי, יאפשר שליטה טובה יותר בבקרה של המשוב החוזר ושינוי מדויק יותר במינונים.

  18. מאת מור:

    היי שאלה שלי טיפה אישית נגיד עישנתי גראס רפואי במשך חודשיים אבל במשך החודשיים האלה לא כל יום ועם עוד מישהו לא הרבה בהתחלה זה הרגיש כמו סטלה של שלוש כוסות וודקה ובאיזה יום הייתה לי סטלה הרגשתי נימול בידיים כאילו אני בחלום שהדברים קרובים פחדתי כי לא ידעתי שזה מה שזה עושה והפחיתו אותי תוך כדי שיש כאלה שמדמיינים מוות אז פחדתי במשך ימים היו לי טראומות ופחדים מזה אחרי שבועיים מהמקרה אני לא יודעת אם זה חרדות אבל הרגשתי שכאילו זה קורה אבל לא אני ממש מפחדת יש לי לחצים בחזה בפאניקה כזאת לא מצליחה לנשום מרגישה מוזר לא רגיל אני לא יודעת מה לעשות מה קורה לי אני ממש מפחדת אומרים לי להפסיק לחשוב על זה וזה יעבור אבל אני לא יכולה להפסיק לחשוב אם אני ידניים דברים אני ישתגע מה לעשות?

  19. מאת מורי:

    היי ( אני ממש מקווה שתתן לי פיתרון כי זה ממש דחוף ) שאלה שלי טיפה אישית נגיד עישנתי גראס רפואי במשך חודשיים אבל במשך החודשיים האלה לא כל יום ועם עוד מישהו לא הרבה בהתחלה זה הרגיש כמו סטלה של שלוש כוסות וודקה ובאיזה יום הייתה לי סטלה הרגשתי נימול בידיים כאילו אני בחלום שהדברים קרובים פחדתי כי לא ידעתי שזה מה שזה עושה והפחיתו אותי תוך כדי שיש כאלה שמדמיינים מוות אז פחדתי במשך ימים היו לי טראומות ופחדים מזה אחרי שבועיים מהמקרה אני לא יודעת אם זה חרדות אבל הרגשתי שכאילו זה קורה אבל לא אני ממש מפחדת יש לי לחצים בחזה בפאניקה כזאת לא מצליחה לנשום מרגישה מוזר לא רגיל אני לא יודעת מה לעשות מה קורה לי אני ממש מפחדת אומרים לי להפסיק לחשוב על זה וזה יעבור אבל אני לא יכולה להפסיק לחשוב אם אני ידניים דברים אני ישתגע מה לעשות?

  20. מאת מורי:

    היי זאת אני מהפוסט הקודם אני מרגישה כאילו שוב חוזר לי ״ הסטלה״ לרגע אבל לא אני מרגישה פחד מי נכנסת ללחץ אני אפילו לא ידעת איל להסביר את זה אני אחרי שהפסקת לגעת בזה לא הפסקתי לחשוב על זה ומה אם זה יחזור מה אם יהיה יותר גרוע כולם אומרים לי שאני צריכה פשוט לשחרר את המחשבות אבל אני לא מצליחה וזה מכניס אותי יותר ללחץ אני ישמח לקבל תשובה

  21. מאת מרינה:

    אצל אמא שלי התגלה סרטן בשלפוחית השתן שכבר התפשט. הרופאים בבי"ח אומרים שזהו סרטן אלים שמתקדם במהירות.
    בינתיים אין לה ממש כאבים, אבל אני תוהה האם היא תוכל לקבל קנאביס במקום מורפיום, בהמשך, לפחות בהתחלה.

  22. מאת רוני גולן:

    כנביס.
    קנביס במקורו
    הוא צמח אנטי מידבורי.
    שצומח בכל מקום.

    גידול חקלאי, לצורך הפקת נייר זול ואיכותי!
    להפקת בד זול, חזק ונעים!
    וכתוצר לוואי בעת ההפקה -שמן!
    שמן אורגני, טבעי מהצומח !!!-נפט טבעי- לא פוסילי!

    הצמח נאסר לפני 80 שנה.
    כדי שיוכלו לשאוב נפט פוסילי מהאדמה.
    עד אותה תקופה לא שאבו נפט
    אלא השתמשו בשמן קנביס זול.
    מנועי השרפה פנימית.
    גרמו לצורך מוגבר בדלק. לבעלי שדות הנפט
    שהבינו שכדאי לאסור את הקנביס הזול!

    עובדה שלא ידעתן שמקנביס מפיקים דלק זול! כי הסתירו !
    קנאביס בכלל גידול חקלאי, שנסחר בבורסה! עד 1938 (מלחמת עולם) ניסחר במליוני טונות!

    ראו את ספרו האיכותי של
    מוטי ארגמן
    "כאנאביס מריחואנה וחשיש"

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.