חסים. אחת המילים הכבדות ביותר בתרבות האנושית. אבל בעידן שבו טלפונים סלולרים, סמסים, רשתות חברתיות וטוויטר מגדירים מחדש מהי תקשורת, גם ההבנה שלנו של המושג יחסים משתנה ומוגדרת מחדש על ידי הטכנולוגיה.
בחינה של ההשפעות של הטכנולוגיה על עולם הפסיכותרפיה.
קרין ברזילי-נהון כתבה שלשום על עשר סיבות מדוע המאגר הביומטרי רע עבור כלל אזרחי ישראל. בלוגרים רבים ברחבי האינטרנט עסקו בשבועות האחרונים בנסיון נואש להעלות את המודעות של כלל האוכלוסיה לצרה הזו שמתקרבת אלינו, ורק היום העיתון של המדינה החליט שהנושא מספיק חשוב כדי שהוא גם יעסוק בו בכותרת הראשית. ואני רוצה להוסיף נקודת מבט טיפה אחרת עם זוית של פסיכיאטריה.
חלק גדול מאלו שגולשים באינטרנט נחשפו בדרך כלשהי לתופעת twitter. למרות שבארץ יש ככל הנראה לא יותר משלושת אלפים מכורים קבועים, הם עושים רעש כמו שלוש מאות אלף. לברק אובמה יש 900000 עוקבים בטוויטר, לאשטון קוצ'ר יש יותר ממליון ולי יש רק עשרה. אבל אני חושב שהשאלה הגדולה ביותר, זו שכל אלו שעדיין לא התחברו שואלים את עצמם וזו שאלו שהתמכרו לא טרחו לשאול, היא למה אנשים משתמשים בטוויטר?
ביום ראשון האחרון הוזמנתי להרצות בכנס Com.Vention של עיתון דהמארקר על הפסיכולוגיה של האינטרנט. להרצות על הפסיכולוגיה של האינטרנט זה בערך כמו להרצות על פוליטיקה. לכל אחד יש דעה מגובשת והנושא כל כך רחב שאי אפשר לדעת מה התכוון מזמין ההרצאה כשהוא הזמין אותי. ביקשו ממני לצרף סיכום של ההרצאה, אז הנה התקציר, או הסיכום. אני מזכיר לכם שההרצאה עצמה כנראה יותר מעניינת ומהנה מהטקסט.