לפני כמעט שמונה חודשים יצאתי למסע ארוך ומפרך שמטרתו היחידה היתה שדרוג האתר דברים שעוברים לי בראש. אחד התחביבים שלי הוא עיצוב אתרי אינטרנט.אני מה שקרוי בשפת החמישיה הקאמרית 'חובב אבל מבין'. עיצבתי בעבר כמה וכמה אתרים, ואפילו לימדתי בשנקר במשך כמה שנים סמנריון דו שנתי. אז חשבתי שזה יהיה ממש פשוט.
טלהפסיכיאטריה הוא תחום חדש יחסית בעולם ובארץ. מכיוון שמדובר בתחום חדש שקשור בטכנולוגיה, הטכנולוגיה מתקדמת הרבה יותר מהר ממערכת המשפט ולכן אין למיטב ידעתי בארץ הרבה תקדימים ספציפים או התייחסויות ספציפיות בחקיקה לגבי טיפול באמצעות האינטרנט.
יש משהו שהאינטרנט עשה לסודיות בכלל, ולא רק לסודיות הרפואית: האינטרנט שינה את הדרך בה בעלי מקצוע חולקים מידע אחד עם השני ומתייעצים. בין היתר,מטופלים הגיעו למצב בו הם מבקשים ייעוץ אנונימי למחצה ממומחים בפורומים; כך, למשל, בפורום "תמיכה נפשית למבוגרים" באתר תפוז חולקים מבוגרים רבים את תסכוליהם, תוך ששם המשתמש שלהם מופיע לצדם. פעמים רבות עושים הם זאת כיוון שהם מוותרים מראש על הפרטיות, אך השאלה היא האם בכלל במצב כזה ראוי שהתשובה תהיה פומבית.
על google, גבולות, פרטיות, ועל איך אפשר להפוך את גוגל פלוס לרשת חברתית בעלת משמעות אמיתית עבורנו.
רשימת אורח של עו"ד יהונתן קלינגר על המעמד המשפטי של כתיבת ביקורות בעד ונגד הרופא או הפסיכולוג המטפל שלך באתרים ופורומים שונים ברשת.
כולנו יודעים שהמדיה החברתית משפיעה על התקשורת שלנו עם הסביבה מצד אחד, ומצד שני משפיעה על הדרך שאנו מגדירים יחסים בין אנשים. המדיה החברתית נמצאת בכל מקום ולא תעלם. לכן, אין ספק שהיא גם תשפיע על פסיכיאטרים, על פסיכולוגים ועל עולם הטיפול הנפשי. למרבית אנשי המקצוע יש בעיה עם המדיה החברתית. אנחנו רואים את הסיכונים המקצועיים, המשפטיים והחברתיים שהמדיה החברתית מביאה לעולם הטיפול ואנחנו חוששים. אבל אני יכול לראות גם דברים טובים שיקרו לעולם הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה כתוצאה מעליית המדיה החברתית.