אחד הדברים שמפחידים אנשים עם הפרעות קשב, קשור לתרופות שמקובלות כטיפול בהפרעה. אנשים מפחדים מהתמכרות, אנשים מפחדים מתופעות לוואי, אנשים בכלל לא אוהבים לקחת תרופות.

מחקר שפורסם בשנה שעברה בא לבדוק את ההשפעה של תרופות להפרעת קשב כמו קונצרטה, אדראל או ויואנס על השינה של ילדים שלקחו את התרופות. חלק גדול מהילדים והמבוגרים שמאובחנים כסובלים מהפרעת קשב, מוצאים עצמם לוקחים תרופות סטימולנטיות כמו ריטלין ודומיה לתקופות ארוכות. אנחנו יודעים שהתרופות האלו עוזרות לאנשים שלוקחים אותם, אבל מצד שני התרופות לא באות בלי תופעות לוואי, ואחת מתופעות הלוואי של הסטימולנטים היא שיבוש של השינה.

המחקר הוא בעצם מטה-אנליזה, מחקר שמאגד מחקרים קודמים, בודק את איכותם ומגיע למסקנה רחבה יותר ממחקר בודק. המחקר מצא ש'לילדים אשר נוטלים תרופות סטימולנטיות, לקח יותר זמן להרדם, איכות השינה שלהם היתה נמוכה יותר והם ישנו לפרקי זמן קצרים יותר'

שינה היא הבסיס לבריאות טובה ולבריאות נפשית טובה. כשיש לנו שינה גרועה אנחנו מרגישים בדרך כלל פחות טוב לאורך היום, אנחנו פחות מרוכזים ופחות נינוחים ולכן ברור שכל דבר שפוגע באיכות השינה שלנו אנחנו צריכים להמנע ממנו ככל האפשר.

אבל כמו בכל נתון מחקרי שאנחנו מקבלים, צריך לשים את המידע בפרספקטיבה רחבה יותר. צריך להבין מה המחקר אומר ביחס למחקרים אחרים. במקרה הזה אנחנו צריכים לשקול את היתרונות של טיפול סטימולנטי ביחס לאלטרנטיבות והאם התוצאות הללו משמעותיים יותר מהחסרונות של התרופה. לדוגמא, במקרה הזה צריך לקרוא את הפרטים הקטנים של המחקר ולהבין בכמה זמן שינה התרופות מקצרות את השינה של הילדים? צריך גם לזכור שאנשים עם הפרעת קשב סובלים מבעיות שינה בלי קשר לתרופות.

מי שקרא את המחקר עצמו ולא את הכותרת, גילה שזמן ההרדמות של הילדים שנטלו את התרופות התארך בין דקה אחת לבין 39 דקות. wow, זה טווח די גדול. בנוסף, המחקר לא התייחס לשאלה החשובה ביותר:  האם התרופות בכלל עזרו לילדים שחוו קושי להרדם?

טיפול להפרעת קשב בצורה רחבה

טיפול פעמים רבות הוא לא משחק סכום אפס. מדובר באיזו עסקת חליפין שבהן אתה עושה משהו אחד ומקבל בתמורה משהו אחר. ואם לקח לילד 10 דקות להרדם אבל במהלך כל היום הוא תפקד הרבה יותר טוב, האם התמורה שווה את הפגיעה באיכות השינה? כאשר נטילת כדור ממשפחת הסטימולנטים כמו ויואנס שאומרת שבמקרים מסויימים תהיה פגיעה באיכות השינה אבל בתמורה הוא יהיה מרוכז יותר במהלך כל היום, יצליח לבצע את המטלות בצורה טובה, לא יפספס דברים חשובים שנאמרו על ידי המרצה או הבוס בעבודה, האם זה שווה את זה?

נטילת כל טיפול בעבור כל בעיה יכולה להגיע עם תופעות לוואי ואנחנו לא יכולים להחליט עבור הורים לילדים או עבור מבוגרים מה השיקולים שלהם. רק אתם יכולים להחליט שהטיפול הספציפי ותופעות הלוואי הספציפיות שאתם חווים משמעותיים מספיק בשביל לקבל החלטה אם אתם לוקחים את הטיפול הספציפי הזה בעצמכם. אם יש משהו שמעורר בכם חשש, לכו אל הרופא שרשם לכם את הטיפול ותתיעצו איתו. סביר להניח שיש פתרון כלשהו גם לבעיה הזו.

המחקר גם לא מתייחס לדברים שאפשר לעשות כדי לשפר את איכות השינה, כמו הרגלי שינה בריאים, להפסיק משקאות מעוררים ואוכל לפני השינה, בלי טלויזיה או טלפונים לפני השינה או אפילו שעות שינה מוגדרות ונוקשות.

רופא צריך להיות מעודכן בכך שיש לכם תופעות לוואי כמו הפרעות שינה בזמן שאתם לוקחים טיפול בתרופות ממריצות. בגלל ששינוי בזמן נטילת התרופה או בסוג התרופה שאתם לוקחים יכול להוביל לפתרון של בעיה. הפסקת הטיפול כשלעצמו יכול להוביל לחסרונות מסוג אחר – שפשוט לא תהיו מרוכזים. הבעיה נוצרת כאשר מסתכלים על טיפול כמצב שבו יש רק מצב של שחור ולבן. או שהתרופה עוזרת בלי תופעות לוואי, או שלא לוקחים אותה בכלל. אבל החיים אינם שחור ולבן, אלא טווח שלם של אפשרויות שצריך לשקול כשמקבלים החלטה משמעותית לגבי העתיד שלכם או של הילד שלכם.

באופן כללי, גם המחקרים האלו, גם אם אינם מביאים לפריצת דרך מבחינת הטיפול עוזרים לשפר א ההבנה שלנו לגבי התרופות ומנגנוני ההשפעה שלהם. אנחנו צריכים להיות מודעים לתופעות לוואי אפשריות כשאנחנו לוקחים טיפול כזה או אחר, אבל זה לא צריך למנוע מאיתנו לקחת את הטיפול אם הוא יכול לעזור או להפסיק טיפול אם הוא רק מפריע.