7 צעדים לתקשורת טובה יותר

יחסים הם דבר מורכב, אשר מתקיים בין שני בני אדם שמביאים ליחסים האלו את ההיסטוריה האישית שלהם, החוויות שלהם והציפיות שלהם. מטבע הדברים, לשני אנשים שונים יש כישורי תקשורת שונים אשר מגיעים למיצוי כחלק מהיחסים ביניהם. הבעיה היא, שהמיתוס המוכר ביותר בנוגע לתקשורת ביחסים בין אנשים, הוא שברגע "שמדברים" מתקיימת גם תקשורת. כמובן שכשמדברים על ענייני היומיום, כמו מי לוקח את הילדים מהגן או מה היה היום בעבודה, אז מדובר בתקשורת. אבל לא בזה העניין

הכוונה האמיתית כשמדברים על תקשורת היא שמדברים על הדברים החשובים, האמיתיים, אלו שקובעים אם היחסים מצליחים. בהרבה מקרים הבעיות מתחילות כשאין תקשורת. המזל של כולנו הוא שלמרות שלא נולדים עם כישורי תקשורת אפשר ללמוד אותם עם קצת רצון והרבה מאמץ. הנה כמה עצות שליקטתי במהלך השנים ליחסים טובים יותר. אני בטוח שיש לכם עוד כמה….

תעצרו לרגע
כמה פעמים קראתם כתבה על יחסים והמליצו שם לעצור בזמן הויכוח ולהקשיב למה שהצד השני אומר? נו באמת, הרי לעצור זה הדבר האחרון שאתם רוצים לעשות כשיש לכם משהו באמת חשוב לומר בדיוק כשאתם באמצע ויכוח בנושא חשוב. הרי אם תפסיקו ותקשיבו לרגע, הצד השני לא יקשיב לכם ואתם תשכחו את כל מה שהיה לכם לומר. מה, לא?

תכריחו את עצמכם להקשיב
זה כמובן הרבה יותר מסובך. גם לעצור, וגם להקשיב? בדרך כלל, גם כשאנחנו לא אומרים שום דבר בזמן ויכוח, המוח שלנו מלא מחשבות על הדברים שאנחנו רוצים לומר אבל לא אומרים כרגע כי אנחנו מחכים להזדמנות. הרבה יותר קשה להקשיב למה שהצד השני אומר בזמן ויכוח. טכניקה שלמדתי כשהתכוננתי למבחנים בעל פה, שעוזרת לא רע גם בזמן ויכוח היא לעשות חזרה על מה שכבר נאמר. בקול רם. מה שעושים זה לעצור את הויכוח ולעשות מעין "סיכום" של מה שנאמר. זה מכריח גם אתכם וגם את הצד השני להקשיב לתוכן הדברים.

תהיו כנים עם הצד השני
הרבה פעמים אנחנו לא מספרים את האמת או את 'כל האמת' כי אנחנו לא רוצים לפגוע בצד השני, או שאנחנו לא רוצים לחשוף את עצמנו להתקפות. כולנו יודעים שלהעמיד פנים עוזר חלק מהזמן, אבל לשקר כל הזמן זה מתכון לצרות. המשמעות של חשיפה של הצרכים האמיתיים שלנו היא שאנחנו חושפים את עצמנו לכאב פוטנציאלי ולאכזבה, אבל מצד שני זו הזדמנות למיצוי של היחסים ביניכם.

שימו לב לתקשורת לא מילולית.

לכל אדם יש דברים שהוא עושה במקביל לדברים שהוא אומר. יש אנשים שמתמחים במתן פרשנות להתנהגות אנושית במצבים שונים, וברור ששפת הגוף, טון הדיבור, קשר העין ושאר הסימנים הקטנים יכולים לעזור לנו בתקשורת הבינאישית. שימו לב לכל מני סימנים כמו

  • עליה בטון הדיבור רומזת שהאדם מתעצבן יותר ויותר ואולי כדאי להרגיע את העניינים
  • קושי ביצירת קשר עין רומזת שיש חוסר עניין מצד אחד או שיש פחד/בושה מלגלות משהו

כמובן שגם אתם משדרים מסרים באמצעות התנועות שלכם, ומותר להשתמש בזה כדי לקדם את השיחה, כמו להתקרב או לשבת ליד בן הזוג.

התמקדו במה שקורה עכשיו.
הדבר הכי קל בויכוחים זה להביא לדיון את כל ההסטוריה המשותפת ושאר הקשרים והאירועים שהיו לכם בעבר. למרות שקל מאד להשתמש בדברים מהעבר כדי לזכות בכמה נקודות בדיון (או בויכוח), בדרך כלל זה לא עוזר בטווח הארוך. אם הויכוח הוא על מי עושה מה בבית, אל תתחילו לריב גם על מי עובד יותר קשה. זה לא יפתור שום בעיה, כי שניכם עובדים קשה מספיק ולא צריך לערבב שמחה בששון. ויכוחים שמתחילים להתפזר הופכים בדרך כלל לקשים יותר ולכן כדאי לנסות למקד את הויכוח ואפילו לעצור אותו.

תהיו מוכנים להפסיד בויכוח.
לא בכל ויכוח חייבים לנצח. כמה פעמים התווכחתם עם מישהו עוד ועוד רק כדי להיות אלו שאומרים את המילה האחרונה? כמה פעמים רציתם להוכיח שאתם "צודקים"? חלק גדול מהויכוחים לא נסוב על שום דבר פרט לרצון של שני הצדדים להרגיש שהם יותר צודקים מהצד השני. דרך אחרת ליחסים בריאים יותר היא לדעת מתי לסגת, מתי להודות בטעות ומדי פעם לתת לצד השני הרגשה שהוא "ניצח" גם אם הוא לא ניצח בשום דבר. ואם יותר חשוב לכם להרגיש ש"ניצחתם" מאשר האושר של בן או בת הזוג, אולי זו לא הזוגיות הנכונה.

תקשורת היא לא רק מילים
יש הרבה דרכים לתקשר עם בן או בת הזוג. המעשים שלנו אומרים לפעמים יותר מהמילים שאנו אומרים (ואל תשכחו שיש אנשים שהם לא דברנים גדולים, אבל הם בני זוג נפלאים). אפשר לשלוח סמסים, אפשר להביא דברים. אפשר לכתוב פתקים. לפעמים, אם נושא מסויים רגיש מדי, אפשר להשתמש באמצעי תקשורת אחר פרט לויכוח כדי למנוע את ההתלקחות הצפויה.

כנראה שהדבר שהכי חשוב לזכור זה שרובנו לא מצליחים תמיד להעביר את המסר שרצינו להעביר. אבל אנחנו יכולים להשתדל להעביר את המסר הזה בדרכים אחרות, בזמנים אחרים. הטיפים האלו לא תמיד מתאימים, ולא תמיד יעזרו לפתור את הבעיות, אבל הם יכולים לסייע לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים.

אני אשמח לשמוע מכם על עצות נוספות בתחום הזה. אף פעם לא מזיק לדעת על עוד דרכים שיאפשרו תקשורת טובה.

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה, להרשם לטוויטר שלי, או להכנס לאתר של מרכז רזולוציה.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

עינב חדד: הפסקתי את הויפאקס 75 XR לפני 5 ימים לאחר הרבה שנים שלקחתי את הכדור וגם הרופא אמר לי להפסיק בבת אחת זה לא מסוכן?

s.p: אחד הדברים שאני ממש מוטרדת מהם בנוגע להפרעת קשב, זה שנוירולוגים ופסיכיאטרים (שהם רופאים!) לא מפנים לבדיקות דם...

פלונית: יש לי גיסה שנכנסה לדיכאון לאחר הלידה של הבת שלה ובייחוד לאחר שקיבלה איבחון על כך שהיא על הרצף האוטיסטי (הבת). ...

יעקוביאן חנוך: אני סובל שנים מכאבים כרוניים קשים בפלג גוף תחתון במיוחד ברגליים יש פריצות דיסק נירולג קבע פגיע עיצבית קשה...

יעל: שלום רציתי לדעת האם וולבוטרין גורם להשמנה? התחלתי לקחת לפני שבועיים, מיד שיפור במצב רוח, שיחסית יותר טוב, אך...

אני: מערכת החינוך בעיקר מתעלמת מהפרעת קשב, אלא אם במקרה דרך הביטוי שלה היא קושי במקצועות רבי מלל. ע"ע "לקות ללמידה"...

גראס: יש אנשים עם נטיה לפתח פסיכוזה, ברגע שישתמשו בגראס זה יעורר את הנטיה, מקרוב ראיתי את הקשר הישיר בין עישון גראס...

יצחק ויסברג: שלוםוברכה אני חושב שהקושי האמיתי שלי זה הפרעת קשב והפסיכולוג והפסיכטאר אומרים שזה אובססייה וא סי די מה אתה...

תגובות

4 תגובות לרשימה ”7 צעדים לתקשורת טובה יותר“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת היידי:

    ירדן – אחלה מאמר, (ותזמון מבורך)

    בעיניי, תקשורת אמיתית ומלאה היא אחד האתגרים הגדולים שלנו כבני-אדם.

    ורציתי להרחיב קצת על העיקרון של 'מה שקורה עכשיו', שנראה לי אחד הדברים הכי חשובים.
    תת-סעיף אחד מתייחס לצורך ללבן ולהיות בתקשורת שוטפת לאורך זמן. לפעמים אנחנו מתאפקים מלאמר את הדברים "הקטנים" שמציקים לנו, וחושבים (או מקווים) שאם נבלע ונמשיך הלאה, הדברים יתיישרו מעצמם.
    ולפעמים באמת לא צריך ללבן כל דבר, אבל גם קורה הרבה פעמים ההיפך: הם יושבים בבטן ומתנפחים, ומספקים המון דלק רגשי כשיש איזה פתיל קטן שנדלק.

    והתת-סעיף השני מתייחס לאחד האלמנטים הבסיסיים והלא פשוטים בתקשורת לדעתי, והיא המודעות עצמית. כמה פעמים אנחנו מביאים לא רק את אירועי העבר, אלא גם את הפחדים האישיים, החרדות, התקוות המנופצות, וכל שאר הפרזיטים הרגשיים שמוצצים לנו את חדוות החיים?

    פחדים וחרדות הם ממש סוג חיות בלתי-נראות שמומחיות בלתפוס כל פסיק של הוכחה מסביבנו – בין אם אמת או לא – כדי להצדיק את קיומם.
    זה מדהים לראות עד כמה אנחנו טובים בלסדר את התמונה של בן-אדם אחר לפי הפחדים שלנו, ללא קשר למציאות.

    כשאנחנו מגיבים רגשית למצב כלשהו, זו כמעט הבטחה שיש אצלנו קושי לא פתור ש'רוכב' על הבן-אדם השני ולא מאפשר לנו לראות בצורה בהירה מה באמת קורה מולנו כרגע.

    בסופו של דבר, אין צודק ולא צודק, בסופו של דבר, זה כל אחד עם עצמו ואיך הוא מביא את עצמו.

    אז השאלה שלי בחזרה היא איך בפועל אפשר לתקשר עם מישהו שנמצא בעמדת התגוננות או תוקפנות מתמדת, כלומר, חוסר במודעות עצמית (שזה לפעמים קשה יותר מאשר אגרסיביות לשמה)?

  2. מאת זו ש:

    אל תניחו שהזולת הוא אתם.
    הוא חושב אחרת, מגיב אחרת, מתנהג אחרת, מרגיש אחרת, ויש לו סט ערכים לאו דווקא זהה לשלכם. אל תחשבו בשבילו, אל תחליטו עבורו מה טוב לו, ואל תתיימרו לחשוב שיש לכם מושג מה עובר לו בראש. יותר פשוט לשאול. אם יש לכם מזל, הוא יהיה מסוגל לחלוק עמכם.

  3. מאת היידי:

    אךךךך… זו ש…
    אני אני שמחה כשמגיע מישהו עם שכל יותר ישר וישיר ממני שיודע להניח את האצבע בכזו פשטות על העניין המהותי שפספסתי מרוב נסיונות לראות.

  4. מאת ש:

    הכי חשוב זה להשלים מהר… אין סיבה להחזיק כעס כ"כ הרבה זמן.. זו הורס את כל היום, לעתים את הלילה, מרחיק והדרך לחזרה מלווה במועקות ועכבות.
    רבתם/התווכחתם- לשים מאחור….אחרת לעולם לא יוצאים מזה

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.