גוגל פלוס וגבולות החשיפה | פסיכיאטר ברשת

גוגל פלוס גבולות החשיפה (או: למה גוגל עשתה משהו נכון)

אם הייתם מנותקים בימים האחרונים מהאינטרנט, או שאתם פחות מחוברים להתרחשויות בחזית העולם האינטרנטי, יכולתם לפספס את השקת גרסת הניסוי של גוגל פלוס – התשובה של גוגל לעולם הרשתות החברתיות. מכיוון שמדובר בתשובה הרביעית של גוגל (כל הנסיונות הקודמים נכשלו), כולם כבר סקפטיים וציניים בנוגע ליכולת של רשת חברתית נוספת להכנס לתוך הטריטוריה של פייסבוק ולהצליח במקום שרשתות חברתיות אחרות נכנסו. כל אנשי המדיה החברתית עכשיו מסבירים למה פייסבוק לא יכולים להפסיד ולמה גוגל יכולים רק לקוות לנצח. אחרים מתלוננים על הממשק הבסיסי ויש גם כאלו שדווקא מרוצים.

אבל לי יש עמדה טיפה שונה:

גוגל פלוס היא האבולוציה הטבעית של פייסבוק. אם פייסבוק לא תעתיק את המודל החברתי של גוגל פלוס היא תהפוך ללא רלוונטית (ולכן פייסבוק תזדרז להעתיק את גוגל במקרה הזה).

אני אסביר.

בכדי ששירות או מוצר או אפליקציה יצליחו הם צריכים לענות על צרכים מסויימים של בני אדם וכדי שהם יהיו מאד מוצלחים כדאי שהם יענו על כמה וכמה צרכים בו זמנית. בעולם המערבי, שבו רגשות דומיננטיים אצל רבים הם תחושות של בדידות וחוסר משמעות, פייסבוק התפתחה בכדי לתת מענה לתחזוקה של קשרים חברתיים, מענה לצרכים של שייכות וניראות וזאת על ידי דחיפה בלתי פוסקת לחשיפה והתערטלות פומבית. המטרה העקרונית של פייסבוק היא חשיפה אולטימטיבית, שבה אין פרטיות וכל מעשינו חשופים לכל העולם. על פי גישה זו ברגע שאין פרטיות גם אין אפשרות לשקרים וכולנו יכולים להיות רגועים שרק דברים טובים יקרו לנו. וכך, אנחנו נחשפים ליותר ויותר "חברים בפייסבוק", עם הזמן המידע שלנו, עלינו, על מעשינו ועל מחשבותינו נחשף ליותר ויותר אנשים ואנחנו נחשפים ליותר ויותר מחשבות וגירויים של אנשים או גורמים מסחריים.

לפני שנה כתבתי כאן רשימה שבה הסברתי על נושא הגבולות והפרטיות בפסיכולוגיה האנושית למול התהליכים הפסיכולוגים של האינטרנט.

אנחנו משקיעים שנים רבות ביצירה ושמירה על הגבולות שלנו. לא קל לנו להגיע לרמת אמון שמאפשרת אינטימיות. הבעיה היא שאותם מנגנונים שאומרים לנו מחוץ לרשת עם מי אפשר להגיע לאינטימיות ועל מי אפשר לסמוך לא כל כך עובדים היום באינטרנט. כל האתרים, השירותים והטכנולוגיות כמו פייסבוק אבל גם אחרים מעודדים אותנו לחשוף יותר ולהיות כמעט חדירים לחלוטין.

יש רק בעיה קטנה אחת. הגישה הקיימת בפייסבוק היא בניגוד לטבע האנושי. אנחנו צריכים גבולות ופרטיות. אנחנו חייבים לדעת שמשהו שאנחנו עושים במעגל חברתי מסויים לא יגיע למעגל חברתי אחר. המין האנושי לא יכול ולא יודע להתקיים בצורה אחרת. יש הטוענים שדור ה Y, אותם צעירים שנולדו לתוך עולם האינטרנט לא צריך פרטיות כמו שהמבוגרים והמקטרגים על פייסבוק צריכים. זוהי כמובן שטות מוחלטת. הרי גם אצל בני הנוער יש דברים שכותבים ולא רוצים שהמורים או המבוגרים ידעו, ויש דברים שרוצים שהחברים הקרובים ידעו אבל לא כל הכתה או כל השכבה. בני הנוער מבינים פרטיות וגבולות כמעט כמו מבוגרים והם צריכים את הכלים הללו כדי לשמר את המבנים החברתיים והגבולות של הפרטיות שהם יוצרים לעצמם אופליין גם בתוך הרשת.

המודל של גוגל פלוס מנסה לשלב את הצורך שלנו במעגלים חברתיים ממודרים ובפרטיות כחלק טבעי של הפעילות החברתית שלנו, בדיוק כמו שמתרחש בחיים מחוץ לרשת. מכיוון שאני מתייחס לחיים ברשת ומחוץ לרשת כמשהו אחד, לא יכול להיות מצב שבו ברשת אין לנו גבולות אבל מחוץ לרשת יש לנו . הדיסוננס גדול מדי ולא יכול להתמשך יותר מדי זמן. זו הסיבה שאחרי זמן מה פייסבוק מתחילה להיות מעיקה עבור מי שמביא את חייו הפרטיים אליה. כי יותר מדי אנשים נחשפים למחשבות הכמוסות שלנו. יותר ממה שהתכוונו.

כמובן שיש אנשים שזה מתאים להם. אנשים שרוצים להשיג משהו. אנשים שרוצים להשיג הרבה תשומת לב ונהנים ממנה. אנשים שרוצים הרבה מעריצים וחברים או איך שלא נקרא לזה. וכמובן שזה פתח לגופים כלכליים להכנס. בהתחלה זה נעים אבל אחרי זמן מה זה הופך ללא נוח ואפילו חודרני. רוב האנשים לא באמת מגדילים את מאגר החברים שלהם בפייסבוק מעבר למכרים האמיתיים שלהם מחוץ לרשת. גם המחקרים של פייסבוק עצמה מראים שאנחנו מדברים רק עם גרעין מצומצם של אנשים אפילו אם יש לנו מאות 'חברים' בפייסבוק. צריך לזכור שגם סליבריטאים ושאר ידוענים מנהלים חיים פרטיים שלרוב הם שונים מהחיים הציבוריים שלהם והם שומרים בקנאות על הפרטיות שלהם. אז למה שמישהו באמת ירצה לחשוף את עצמו בקביעות בפני כל העולם?

זו הסיבה שהקונספט של גוגל פלוס הגיע בזמן הנכון. עכשיו כשאנחנו יודעים מה זה רשתות חברתיות ומה הן יכולות לתת לנו, אנחנו יכולים לעשות את זה כמו שצריך. לבנות מעגלים ברורים של קשרים ולא להכניס אנשים לא רלוונטים למקומות שאנחנו לא רוצים שהם יהיו בהם. זו ההזדמנות שלנו לעשות רשתות חברתיות אונליין בצורה הנכונה. יכול להיות שהמנגנון של גוגל טיפה מסובך אבל הוא צעד בכיוון הנכון.

take home message: מי שפותח חשבון בגוגל פלוס ומייד מתחיל להזמין אנשים ללא חשבון או רוצה לייבא את כל החברים מפייסבוק, שלא יטרח ושלא יתפלא אם הרשת הזו תהפוך תוך יומיים ללא רלוונטית עבורו. רק מי שמבין את השינוי החשיבתי הזה יוכל לנצל את גוגל פלוס ולהפוך אותה לכלי אמיתי ומשמעותי עבורו.

 

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

מחשבות של אחרים

שרה: יצאתי עם אדם שהוא adhd..יש לו התפרצויות גם לעג .. אנחנו אוהבים אחד תשני אבל אין סבלנות , חושב תמיד שאני מנסה...

Moran: היי אני לוקחת כבר כשנה לוסטר ואני עכשיו בטיפולי פוריות האם זה יכול להזיק להליך ?

פנינה: לקחתי כ20שנה סרוקסט 20מג עם השפעה מעולה ! ו ואצלכם הפסיק לפעול פניתי לרופא שהתחיל לי עם סרנדה ובני משפחתו חצי...

אלכס: כתבה נכונה לחלוטין! הכי חשוב להיות פתוח מבחינת שיתוף המידע עם המטפל. השקרים הם המנוע של הימשכות המצב הרע.....

עדנה: אני נוטלת מירו 7.5 מ"ג בתוספת לסרוקסט וכל הזמן רדומה. איך אפשר להגיע למעט צלילות מוח? קשה לי לכתוב, לחבר...

ראול: גם למישהו שלחם בצבא ונהרגו לו חברים מול העיינים, והוא נכה בכיסא גלגלים שמשפחתו כבר מתה אחד אחרי השני והוא נותר...

עדן: חייבת התערבות פסיכיאטרית דחופה,זה עלול להגיע למצב של פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק חלילה.. בהצלחה.

חנית ג'אגר: וואו בדיוק מה שקורה לי לאחרונה אני פניתי לפסיכיאטרית שלי אחרי 6 שנים של טיפול בסרוקסט והחלטתי לקחת פרוזק...

תגובות

5 תגובות לרשימה ”גוגל פלוס גבולות החשיפה (או: למה גוגל עשתה משהו נכון)“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת דינה ראלט:

    זה ממש ככה, ואנחנו רואים את זה באתר הבריאות החברתי – כמוני, שבו מעל 90% מהנרשמים לא משתמשים בשמם האמיתי…אלא אם רוצים לשווק משהוא.

  2. מאת הילה גנני שילה:

    הי ירדן,

    מסכימה איתך 🙂 בניגוד לחבריי, אנשי השיווק במדיה חברתית שחושבים שהגוגל+ הוא חיקוי בלבד (שלא לומר עלוב…), לי הגוגל+ מרגיש כמו שדרוג טוב למשהו, שבא בזמן! כמו טלפון ישן שמחליפים לך לחדש. אני יודעת איך לתפעל אותו וההרגשה מוכרת ונכונה, אבל פשוט יותר זורמת.
    הפייסבוק הכריח אותנו להחצין כל דבר – הכוונה לחשוב פעמיים או שלוש מה אני הולכת לכתוב כי כל העולם יראה את זה במילא. אז זה צריך להיות מנוסח טוב, מבריק ומפולפל, בעוד שבשיחה עם חברים למשל, כמובן שאין לנו צורך אמיתי כזה, כי הם חברים שלנו…(אמיתיים, הכוונה:)
    אז אם רכבתי על אופניים וקרה לי משהו מצחיק, אני אנסח פוסט שנון וכולם יעשו לי לייק, בעוד שבשיחה עם חברה אני אנסח את זה אחרת לגמרי…הדיבור הוא שונה…

    עוד שתי הערות לא ממש קשורות:
    1. לא חבל שאין לך מערכת תגובות של פייסבוק כאן?
    2. הכתב כאן מאוד קטן, צריך זכוכית מגדלת כדי לקרוא משהו

    נהניתי מהמאמר, אני נרשמת לניולטר, אם יש כזה (מקווה)

  3. מאת חנן כהן:

    אני משתמש בטוויטר כדי לדבר עם ידידים.

    בפייסבוק אני משתמש כדי לקדם את הפעילות האינטרנטית שלי לכל מי שמעוניין לדעת וכן אני מפעיל דף פייסבוק של ארגון לצורך פרסום. אני בפייסבוק כדי למלא את הצורך "אם אתה לא שם אתה לא קיים".

    אם גוגל פלוס לא יגיע לסטטוס "אם אתה לא שם אתה לא קיים" או שכל הידידים שלי יעברו אליו מטוויטר, לא ברור לי למה אני ארצה להיות גם שם.

  4. מאת רחל:

    דוקטור, אתה צודק לחלוטין. יש בפייסבוק תופעה די רצינית של חשיפה מוגזמת. אני מאוד סלקטיבית במה שאני כותבת שם ומשדלת מאוד לא לכתוב דברים אישיים – אלא אם כן זה במסר אישי. יש לי חברים אמיתיים שאני מכירה ויש באמת את אלה שהסכימו להצטרף – אולי הם נהנים לקרוא כל מיני דברים. יש אנשים שהכרתי דרך הפייסבוק. אכן חדרו לשם גורמים מסחריים ומרבית האירועים מגיעים מאותם גורמים כמו גם רשתות חברתיות עסקיות. גוגל עושה את הדבר הנכון. היא נותנת לנו אפשרות אמיתית להיות מי שאנחנו ברשת מבלי לפחד. ובעולם האינטרנטי זה חשוב. זאת למרות שעדיין אפשר להשתעשע בפייסבוק…

  5. מאת יואב מ.:

    אני שמחתי לראות את רעיון המעגלים.
    פעמים רבות אני מוצא את עצמי מתווכח בלהט על פוליטיקה בפייסבוק, ואז נזכר שהבוס שלי בעבודה גם רואה את זה… לאחרונה אפילו נוצרה עויינות ביני לבין חבר בעבודה כי בפייסבוק גילינו שאנחנו משני צידי המתרס במפה הפוליטית. אלו דברים שלא הייתי רוצה לחלוק עם חברים לעבודה – ויש עוד הרבה דוגמאות.

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.