שבע דרכים להלחם בדיכאון | פסיכיאטר ברשת

שבע דרכים להלחם בדיכאון

כשאתם בדיכאון, בדרך כלל הדיכאון גורם לתחושת יאוש וחוסר אונים, או תחושה ששום דבר בעולם לא יעזור לכם. הבעיה עם דיכאון היא שחלק מתסמיני המחלה הם תחושת של חוסר ערך עצמי, מחשבות אשמה וחוסר אנרגיה, שבעצמם פוגעים ביכולת שלכם לעשות את אותם דברים שיכולים לסייע לכם לצאת מהדיכאון שלכם. לכל מי שמכיר את ההרגשה הזו כדאי לזכור שתחושת ה'תקיעות' הזו מאד נפוצה והדיכאון היא בעיה שניתן לטפל בה.

אם תתיחסו לדיכאון כאל בעיה שיש לה מרכיבים נפשיים וגופניים ותשתמשו בכלים שונים על מנת להתגבר על מגוון הקשיים של הדכאון.

תזהו את הביקורת העצמית
אחד הדברים שמאפיינים דיכאון הוא שאנשים מקשיבים לקולות הפנימיים של הביקורת העצמית שמתגברים מאד בזמן הדיכאון, הם מקבלים את הקולות השליליים בתור אמת ומתעלמים מהקולות החיוביים שחלשים מאוד בגלל הדכאון. הדרך להתמודד עם הביקורת העצמית היא לזהות את המחשבות האלו ולהתעלם מהן. אל תקשיבו למחשבות שאומרות לכם להשאר במיטה, להפסיק לעשות פעולות שאהבתם או להתרחק מאנשים אחרים. הרעיון הוא לזהות את המחשבות האלו כשהן מופיעות ולהתייחס אליהן כמחשבות זרות "שהדיכאון שותל" ולא כמחשבות שמגיעות מאמונה אמיתית שלכם. תשאלו את עצמכם אם הייתם חושבים מחשבות כאלו על בן משפחה שמתמודד עם דיכאון (התשובה כמובן שלילית) ומכיוון שכלפי האחרים הייתם מגלים חמלה,  תזכרו ברגעים כאלו להיות פחות נוקשים כלפי עצמכם.

דיכאון / עצבות

 

 

 

 

 

 

 

 

תחשבו על מה אתם כועסים
אנשים רבים חווים את הדיכאון כעצבות תהומית ובכי מרובה. אחרים מספרים על דיכאון כתקופה שבה הם כבויים רגשית ולא מסוגלים להתחבר לרגש שלהם. אבל לפעמים מתחת לתחושות האלו מתחבאת תחושת כעס עצומה שאי אפשר להכיל, ובעצם מופנית כלפי עצמכם במקום להיות מופנית כלפי מי שאתם כועסים עליו. אם זה המקרה, כדאי להבין שמגיל צעיר אנחנו לומדים שכעס זה רגש שצריך לדעת לכבוש ואסור להוציא אותו על אנשים אחרים, אבל אם הכעס כל כך עז ואתם מפנים אותו רק כלפי עצמכם, הרי שהסבל רק מתגבר. על ידי הכרת הכעס והתמודדות איתו אתם רק תוכלו להקל על הדיכאון שלכם.

 תהיו פעילים
כשאתם בדיכאון, רמת האנרגיה שלכם צונחת למקום שבו אתם מרגישים שאין לכם אפילו כוח להניע את הגוף שלכם. אבל מגוון מחקרים הראו שפעילות גופנית עוזרת להתמודד עם דיכאון ושווה לכם להקדיש 20 דקות ביום לפעילות ספורטיבית אפילו במסגרת הבית. מלבד העובדה שלצאת לחדר כושר זו פעילות שמאפשרת לכם לצאת, לפגוש אנשים ולהיות כמו כולם.

אל תתבודדו
כשאתם מדוכאים, הרצון שלכם הוא להתנתק מאנשים, לשכב לבד בבית או להיות במקום שקט. אבל אלו מחשבות שליליות של הדיכאון שהן מנוגדות למה שאתם צריכים באמת לעשות. בזמן דיכאון דווקא רצוי להיות בסביבת אנשים (לא חייבים באמצע הקניון). אם אתם מרגישים רע אין לכם במה להתבייש וכדאי להעזר בבני משפחה, בחברים או אפילו בקבוצות תמיכה או קבוצות עניין באינטרנט ובפייסבוק. בני משפחה וחברים שאכפת להם ישמחו אם תעדכנו אותם והם יתגייסו לעזור לכם. אף פעם אל תקשיבו למחשבות שאומרות שאתם שווים פחות מאחרים או שונים רק בגלל שיש לכם דכאון. כולם מתמודדים מפעם לפעם עם קשיים ואתם פשוט מתמודדים עם משבר עכשיו.

תעשו דברים שאהבתם לעשות
גם אם אין לכם עכשיו חשק לעשות אותם, שווה לעשוות דברים שפעם אהבתם לעשות. בגלל שהדיכאון מחסל כל טיפת אנרגיה ושמחת חיים, פעמים רבות אין לכם אפילו חשק לעשות דברים שאתם אוהבים. אבל ככל שאתם מפסיקים לעשות דברים שאתם אוהבים לעשות, כך הדיכאון בעצם מתגבר.

אל תענישו את עצמכם על כך שאתם מרגישים רע.
זה לא שאתם אנשים חלשים, זה לא שאתם עצלנים, זה לא שאת יכולים "פשוט להרגיש טוב יותר". אין לכם סיבה להתבייש או לכעוס על עצמכם בגלל שקשה לכם יותר לתפקד בבית או בעבודה. זה לא אתם אלא הדיכאון. כך שאם אתם מרגישים מדוכאים, אל תכעסו על עצמכם אלא תשקיעו אנרגיה בלצאת מהדיכאון.

לכו לטיפול 
כשאתם בדיכאון, הדבר האחרון שאתם רוצים זה לטפל בעצמכם. אבל דווקא טיפול יכול מאד לסייע לכם להתמודד עם הדיכאון וללוות אתכם בתהליך ההחלמה. אולי יש לכם חברים ובני משפחה תומכים אבל איש מקצוע מיומן יכול לכוון אתכם במקצועיות בין המחשבות השליליות והתחושות הקשות של הדיכאון, לסייע לכם לתהמודד עם הסימפטומים של הדיכאון ואולי גם להציע לכם מגוון טיפולים שיקלו עליכם שאתם לא יכולים לעשות בעצמכם.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

מחשבות של אחרים

ישעי': האם למיקטל יכולה לגרום גם בעיות בקיבה

אילת: ושאלה נוספת, האם תחושת דכדוך שגם היא להערכתי החלה במקביל לנטילת התרופה, עשויה לחלוף גם כן?

אילת: שלום לפני כשלושה שבועות התחלתי לקחת אלרולט לטיפול במיגרנות. ומזה שבוע שאני במינון היעד 20מ״ג. מרגישה עייפות...

נורית: דר לא ענית לי מההודעה ששלחתי לך 29 לינואר 2018 ועד עכשיו מבקשת תגובה ממך כאן או למיל שלי תודה סימונה

אובדת עצות: אני חוששת שאמא שלי בדיכאון כתוצאה מפרידה ומקרי מוות מרובים במשפחה. יש לי אח קטן והיא לא ממש מתפקדת בבית,...

אב: אכן, כמו בכל תחום – עריכת דין, עסקים, ווודאי וודאי רפואה – גוף ונפש – מחייבים היכרות מעמיקה עם...

Michal: זה טבעי להרגיש לבד. גם אני חוויתי גירושין וזה קשה כשהבעל עוזב. אין ברירה ממשיכים לשרוד ולהיתמך במשפחה. לנסות...

שם בדוי בחורה: היי, עדכון שלי. קיבלתי אישור לרישיון ולא עשו לי שום בעיות אני התחלתי לעשות רישיון לא מזמן.. מצאתי...

תגובות

145 תגובות לרשימה ”שבע דרכים להלחם בדיכאון“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת אגם:

    מאי אני מרגישה בדיוק כמוך

  2. מאת יעל:

    רעיון מצוין לפתוח קבוצת וואצטאפ שבה ניתן לשתף בתחושות ואולי לתת טיפים קטנים שיכולים לעזור.
    אני עברתי פרידה על פרידה ובעקבות זה איבדתי את היכולת להרגיש

  3. מאת נתי:

    יפה שכולנו באותה סירה
    כמוני כמוכם אין צורך להסביר מה זה הדיכאון שהוא מצד ראשון נותן לך תחושה של חוסר
    מצד שני יש מקרים שאתה עושה בדיכאון דברים מוזרים דברים שאתה לא עושה כל יום

    בואו נעלה לנו תמוטיבציה וכל פעם שנרגיש כעס עצבים עצבות נחייך נחשוב מה בא לנו כרגע מה חסר לנו ופשוט נעוף עליו ככה נצליח להגשים תחלומות ולא נתקע ונרד
    הכי חשוב לא לסמוך על כולם שהם יעזרו

  4. מאת אהבה:

    זה לא נכון מה שאתה אומר, הדיכאון הוא חלק ממך, הוא בתוכך, אנחנו צריכים להוקיע אותו מתוכנו, וזה שיבואו ויאמרו החיים יפים , זה לא מה שיעזור, זה שטויות.

  5. מאת טיטי:

    אני מנסה להבין משהו אם זה קרה אי פעם למישהו:
    אני מסוגלת ללכת לקניון , לטייל , לרקוד ולעשות אלף ואחת דברים ואז פתאום ל"התעורר" ולא להבין מה אני עושה במקום הזה.

    יום אחד ישבתי ודיברתי אם חברה היא דיברה ודיברה אני לא יודעת לאן המחשבות שלי לקחו אותי שמעתי אותה צועקת לי
    הסתכלתי אליה ואמרתי לה למה את צועקת.
    היא אמרה שלי שכבר 10 דק היא קוראת לי וצובטת אותי ביד ושאני לא עונה לה .
    לא זכרתי את זה זכרתי רק את החלק שהיא דברה.
    זה קרה לי בעוד סיטואציה אם גבר.
    ועוד אחת בבית שלא הרגשתי תחושת זמן וישבתי במקלחת כמעט 3 שעות למרות שהרגיש 4 דק בסהכ

  6. מאת אלה:

    אני לא יודעת אם זה דיכאון או לא. למרות שבדקתי אלפי פעמים באינטרנט, אלפי מאמרים, וקראתי מלא סימפטומים שאני מזדהה איתם לחלוטין אני לא יודעת מה אני חווה. החיים נראים לי כול כך קשים לפעמים. אם לומר בכנות. אני לא זוכרת חודש שלם שעברתי בלי לבדוק עוד כמה מאות פעמים מה הבעיה איתי. מהם הרגשות שאני חווה. הכי כואב לי זה שאף אחד לא מבין. אני כול כך סגורה עם כולם. אף אחד כמעט לא מכיר את עצמי האמיתי. מסכה של צחוק שיורדת בלילה. ואם לומר את האמת ביומיום אני לא חווה "דיכאון". אבל כן ההרגשה המסגרת הזאת מתחאבת בי עמוק ויוצא מידי פעם. אף על פי שאני לא אומר את זה אף פעם, ניסיתי להתאבד פעמיים. אני פשוט ישבתי ורשמתי את המכתב התאבדות. אל דאגה, אני לא מוכנה לחשוב בכיוון הזה יותר. החיים שלי על פני השטח לא נוראים. אבל ההרגשה הזאת היא משהו אחר שמלווה אותי. אני ממשיכה לסחוב דברים שקרו ולא לשחרר. אומנם אני מחזיקה אותם טוב בפנים, אבל עם כול משבר קטן הם משתחררים. כול הכאב צף מעליי. כשאני בהם אני פשוט לא יכולה לראות דברים כראוי ועוד דברים שאני בטוחה שאתחרט עליהם. אני פשוט צונחת לתהומות האלה בלי אזהרה למקום שבו אני נסחפת לתחושות שמציפות אותי בכאב בלי שליטה אפילו עם בעוד שבוע הדבר יראה לי קטן ביותר.

  7. מאת אור:

    היי אני בת 22 קרוב לשבעה חודשים שאני לא עובדת בקושי יוצאת מהבית אין לי חשק לכלום אני מרגישה עצבות פנימית וכעס רוב הפעמים אני שוכבת במיטה מתבודדת
    אני לא בקשר עם חברות מאז שניכנסתי למצב הזה עברתי בחיים תקופה לא פשוטה פרידה וזוגיות לא בריאה מאז לקחתי את הכול בצורה מאוד קשה וקיצונית
    יש לי בן זוג הוא פחות מודע למצב שלי
    שאני מסבירה לו הוא חושב שזה סתם מצב רוח שחולף
    לבנתיים אני רואה שאני לא יוצאת מהמעגל של הדיכאון וזה רק משפיע עליי לא טוב
    אני לא מצליחה לעשות עם עצמי כלום גם אין לי חשק לפעמים אני מגיע למחשבות קיצוניות
    לא יודעת כבר אייך להתמודד עם המצב זה
    אני חייבת פיתרון

  8. מאת שי:

    לא ברור למה את לא פונה לעזרה מקצועית פסכיאטר פסיכולוג ???
    לבכות כל הזמן ולהרגיש רע בטח שלא מגיע לך

  9. מאת ליה:

    היי אני באותו מצב כמו שלך
    אשמח לשמוע אם משהוא השתנה או אם יש לך איזה המלצה לתת לי איך להסתכל על הסיטואציה
    זה לא פשוט בכלל להתמודד עם זה אני נסחפת לדיכאון ועוד שניה גם מרימה ידיים

  10. מאת חסויש:

    זה בדיוק מה שאני מרגיש מאי….

  11. מאת חסויש:

    היי שנאל,
    כל דבר זאת תקופה בחיים… גם אם כרגע זה נראה הכי כואב ורע ושחור שיש, בשינוי גישה כלפי החברה תוכלי למצוא חברים שיהיו טובים לך ואת כנל אליהם!! בכל אופן את יכולה להעזר בהורים ומשפחה ולהתייעץ איתם לגבי המצב החברתי, תובנות וכו׳ מקווה שעזרתי.

  12. מאת תג:

    אני בדיכאון כבר 5 שנים , שנאה עצמית, הורים, אחים ,חברים, בית ספר ,אונס.
    עשיתי את רוב השלבים . יוצאת הרבה כמה שיותר לטייל ולהכיר אנשים , אני נמצאת בחדר כושר כל יום למשך שעה וחצי ולפעמיים אפילו שלוש שעות!
    ובכל זאת שאני מנסה לטפל בעצמי להגיד לעצמי שאני לא אשמה אני עדיין מרגישה מתה עד כדי כך שגדל בי רצון למות.. כלומר התאבדות כמו רוב חולי הדיכאון. הייתי שמחה שתייעץ לי דוקטור כי אני באמת מנסה לעזור לעצמי אני באמת רוצה לצאת מזה אני באמת רוצה .. אני רק רוצה להשתחרר דוקטור ואני לא מצליחה.

  13. מאת אלי:

    ניר שמע קורה לי את זה בדיוק עכשיו אני מרגיש זאני דפוק במחוח ושאני לא יכול לדבר עם אנשים בכלל לדעתי הזמן הוא התרופא בהצלחה !!

  14. מאת אלי:

    דברי איתי נראה לי שיש לנו את אותו המצב 0559352469

  15. מאת מנו:

    מה הייתם עושים הייתה לכם בת זוג וחמה שיש להם בעיות נפש . .. וכרגע יש תינוק בבית בן חודש.. אני ממש מטוסקל מכול זה ואחיות שלה מודעות למצב הזה שאבת הייתה מאודפזת הרבע שנים וגיליתי את זה קצת מאור .. האמא שוברת דברים כול פעם שהיא כועסת זורקת את כול האוכל וחושבת שעשו לזה כישוף צריך עזרה בבקשה

  16. מאת טורו:

    היי,
    נראה לי שאת חיה בבועה משלך…
    זה כדי לברוח מהמציאות בה את חיה. קרי, מציאות מדומה…

  17. מאת אמילי:

    בת 27, עד לאחרונה לא הייתי בטוחה מה קורה איתי, אבל לאט לאט הכל מתחיל להתבהר לי ונראה לי שהכל מצביע על כך שאני בדיכאון. לא שמתי לב מתי זה התחיל או איך אבל כבר שנה שאני לא מרגישה עצמי. לפני שנה עברתי חוויה עוצמתית (לא טראומתית) אבל שכללה פרידה לטווח ארוך מאנשים שאני מאוד אוהבת, חשבתי שאני פשוט קצת עצובה וצריכה זמן ושזה יעבור, ומאותו רגע אני מרגישה שאני פשוט עושה. עושה מה שאני צריכה לעשות. אוכלת כי צריך, עובדת כי צריך, יוצרת קשרים חברתיים כי צריך, בלי שום מחשבה על רגש, או מה אני באמת רוצה, כי אני בעצם לא רוצה כלום. זנחתי את כל התחביבים שלי ורק המחשבה על לחזור אליהם מעוררת בי בחילה. איבדתי עניין ברוב קבוצות החברים שלי, אני מרגישה כאילו אני לא חלק מהחוויות שאני עוברת, הן פשוט קורות ואני שם. התחושה היא כאילו אני לא חווה כלום כמעט בגוף ראשון. בקושי זוכרת חוויות משמחות (שהיו מאושרות מאוד באותו הרגע!) מחודש שעבר. לפעמים במהלך שיחות עם אנשים אני תופסת את עצמי ממש מתאמצת ומחשבת כל מילה לפי תסריט כדי לרצות את האדם שמולי ולהסתיר לגמרי שאין לי שום עניין באינטראקציה הזאת כרגע. אני במן מרדף לאחר מילוי משימות רק כדי להמשיך לזוז. שקעתי במשך השנה הזאת לעבודה אינטנסיבית שהייתה תירוץ יפה בשביל עצמי לתחושת הלחץ, חוסר תיאבון וחוסר חשק כללי שהרגשתי ביום יום. אני לא רוצה להרגיש ככה יותר. אני מרגישה חסרת אונים ולא מצליחה לעזור לעצמי. מתכננת להתחיל טיפול הכי מהר שאפשר כדי לא להמשיך לשקוע כי הדרך למטה לפעמים מהירה מידי וכמו שלא שמתי לב שעברה כבר שנה, לא רוצה להתעורר עוד חמש שנים ולגלות שפיספסתי חמש שנים מחיי בלי להרגיש שום דבר. מקווה שאצליח לצאת מזה ללא תרופות.

  18. מאת איציק:

    יש עוד הרבה אנשים כמוך
    , ואף גרוע מזה ..הרגשה ממש לא נעימה , תדעי רק שאת תצאי מזה
    ותשתדלי לעשות דברים ולפעול בנידון,
    כפי כוחך
    אל תחמירי עם עצמך
    ואל תהיי קשה עם עצמך
    תחייכי הרבה גם בכוח

  19. מאת עדן:

    חייבת התערבות פסיכיאטרית דחופה,זה עלול להגיע למצב של פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק חלילה..
    בהצלחה.

  20. מאת נוי:

    ‏הי אני נוי ואני צריכה להתייעץ דחוף ‏!!! ‏עברו השנתיים הכי נוראיות בחיים שלי, ‏עברתי התעללות כל השכבה ‏שהיא שש כיתות.!!! אני בדיכאון מאוד מאוד מאוד מאוד עמוק וקשה לי אני סובלת, ‏לא פעם אחת חשבתי להתאבד. ‏הילדים בשיכבה ובכיתה שלי ‏התעללו בי והרביצו לי. עברתי טראומה לכל החיים יש לי התקפי חרדה כל יום ועכשיו בזמן האחרון יש לי התקף חרדה אחד ארוך מאוד ארוך גדול של שלושה שבועות וחצי קשה לי לנשום אני חלשה ואני רק רוצה ‏שתעזרו לי להתגבר על המשבר של, בבקשה אני כולה בת 14 אפילו לא בת 14, בבקשה דוקטור תעזור לי ‏וכולם בבקשה תיכתבו לי תגובות נעימות ותומכות שיעזורו לי ‏כי הדבר האחרון שאני צריכה עכשיו זה שאנשים ‏יפגעו בי ‏במשפטים ‏מזלזלים אז בבקשה רק תגובות טובות אני מתחננת אני סובלת וקשה לי תודה רבה למי שמגיב

  21. מאת marry:

    היי כולם,
    בת 23 סטודנטית בחו"ל. בשנים האחרונות שמתי לב שאני נמנעת ממפגשים חברותיים כי זה לא מעניין אותי וששום דבר לא מעניין אותי גם לא דברים שאהבתי פעם לעשות. התאכזבתי בעבר קשות מגבר וחשבתי שהתאוששתי מזה אבל אני מרגישה שכבר אין תועלת לחיים ואני לא מצליחה להתאהב בשום גבר אחר. וזה כאילו אני מלבישה על עצמי חיוך מזוייף במשך כל יום אבל בפנים אני לא מרגישה כלום.
    אין לי מושג מה לעשות או איך לטפל בזה.. אשמח לעזרה

  22. מאת אליה:

    כולנו באותה סירה תרימו עניים למעלה לקדוש ברוך הוא הוא זה שיוצאי אותכם מיזה ותהיו בשמחה הכיי חשוב הגאולה קרבה חבריםם

  23. מאת עדי גפני:

    היי שמי עדי,אני לקחתי בעבר כדור כימי בשם סרטרלין למי שמכיר במשך שנה בערך ויום אחד הפסקתי בבום את כל הטיפול.
    עברתי מאז שנה די טובה אבל עם כמה נפילות בדרך ולא חזרתי עדיין לקחת כדור כימי.
    אני מטופל אצל פסיכולוג כיום ולוקח כדור צמחי אך כבר שלושה שבועות מרגיש הרגשה קשה,לא יישן טוב בלילה,הראש דופק לי כל היום והרגשה של כמו חוסר איזון בגוף משהו שאף אחד כמעט לא מבין אותי. הייתי שמח אם מישהו מזדהה יכול לתת לי עצה האם כדאי לחזור לאיזה שהוא כדור כימי או להמשיך להתמודד,בימים אלו אני סטודנט ועובד גם ומסוגל לעשות הכל במהלך היום ועושה גם אך לא נהנה ב100 אחוז מהדברים אלא 60 אחוז כי כל היום מתעסק בזה!
    תודה מראש!

  24. מאת מולי:

    נמאס לי מהסבל הזה… תחושת הכישלון רוצחת אותי בדם קר.
    אם לא הילדים מה הטעם בחיים האלו. שוכב במיטה בלי רגע של שקט נפשי… לא מצליח להתמודד עם העצב הזה ומחשבות משטלטות עלי בהסתערות. אני מרגיש חולה נפש. אני קורא על הצלחות של אחרים ופאקינג לא מבין מה אני ומי אני ביחס לאחרים ועוד מי שאמורה להיות אישתי….
    מכה כואבת זה לקבל דחיה חוזרת וחוזרת על הרצון להיות נאהב.. בלי חיבוק או ליטוף ומילה טובה…. אני לבד בעולם הזה לא מצליח לתקשר עם אף אחד

  25. מאת דנה:

    נשמע כמו התקף אפילפסיה, שמעתי מחבר טוב שלי, על חבר שלו שנעלם ליומיים, הסתבר שטס לארה"ב וחזר, תוך כדי התקף אפילפטי.. הוא לא זכר שום דבר..
    תבדקי את העניין אצל רופא מומחה, כי התנתקויות כמו שאת מתארת, אופייניות לסוג של אפילפסיה.
    רפואה שלימה ובהצלחה!

  26. מאת אנונימי:

    היי אני מגיל 13 מבודד מהחברה, מדוכא, התחלתי בגיל 13 וחצי תהליך חזרה בתשובה, כל הזמן הייתי קשה עם עצמי ומבוודד מהחברה. היה לי רע, וקשה והיו פעמים שהתפרקתי והשתובבתי.
    הצלחתי להכנס לישיבות ממש טובות ולמדתי ממש חזק (מה שמכונה 'אורות'), בישיבה הגדולה נכנסתי למשבר עמוק, לא הייתי אוכל עם כולם או בבית מדרש עם כולם – כנראה סוג של חרדה חברתית. בשילוב עם דיכאון. זה התגבר אחר כך, ובסוף עזבתי את הדת.
    מאז עד היום אני מדוכא, רע לי, בין השאר כי קשה לי בעולם החילוני וגם כי אני פשוט בידכאון ובחרדות חברתיות. ניסיתי פסיכולוגים ולא עזר, כנראה שלא הלכתי למקצועיים מספיק, אמשיך לנסות.
    (אני גם לא יציב בעליל, מתחיל לימודים ופורש, מוציא כסף על קורס ולא עושה אותו).
    ואני יודע וברור לי כשמש שאצא מזה.

  27. מאת מיכל:

    אני בת 11 ואני בלחץ גדול מבית ספר…
    המורה לאנגלית שלי מפחידה אותי פחד מוות ,אני לא מספיקה לעשות שיעורים ויוצא שאני עושה באחת עשרה בלילה שיעורים,ואני לא בקצב של מלא מקצועות בעיקר של אנגלית,כל לילה אני בקושי נרדמת וחושבת על כלךשהמורה עומדת להורג אותי כי לא הכנתי שיעורים,אני כישלון ועוד דברים כאלה כבר כמה פעמים שחשבתי להתאבד כי אני לא יכולה יותר לסבול את החיים האלה הילדה היחידה שאני משתפת אותה במחשבות אלה היא החברה הכי טובה שלי שגם היא בלחצים גדולים… אני כל הזמן "נשאבת" למחשב ולא שמה לב שהזמן עובר כל כך מהר…

    עזרה?

  28. מאת חסוי:

    היי בת 18
    סך הכל החיים שלי די בסדר אני בן אדם עם הרבה חברים, חברות טובות, אומנם הורים גרושים אך אמא אוהבת, אני אוהבת הרבה לצאת לבלות, מעשנת מדי שבוע… הרבה שינויים לרעה קרו לי בחיים בשלוש שנים האחרונות אבל חשבתי שהכל בסופו של דבר יסתדר תמיד הייתי נוטה למצבי רוח קיצוניים אך איכשהוא הסביבה ואני סידרו את המצב. הבעיה היא שאני חוששת שאני סובלת מדיכאון או מבעיה נפשית שאולי אני לא מודעת אליה. מאז שהייתי קטנה יותר היה לי מצבי רוח שהיו משתנים מהר מאוד משמחה גדולה לפתאום עצב עמוק ובשנים האחרונים זה החמיר ובעיקר בתקופה האחרונה יש לי הרבה בעיות אני מרגישה לחצים בלי סוף, מוח שטרוד במחשבות, עייפות מטורפת, דיכאון שמשתלט משום מקום, ואני לא יודעת מה לעשות ואם באמת יש לי בעיה… כשאני עם אנשים אני שמחה רוב הזמן ואוהבת את החברים שלי ושואבת אהבה מהסביבה שלי אך בשניה שאני נהיית לבד או בעיה צצה אני הופכת לקיצונית ומדוכאת קרה לי לפני שנה שלושה ימים בבית בדיכאון אמיתי ואם לא היה סביבי אנשים אני חושבת שגם עכשיו הייתי יכולה להשקע בדיכאון, אני לא מצליחה להיות שמחה ומאושרת בזכות עצמי, אפילו הפסיק לי המחזור לתקופה, כל הגוף וההורמונים שלי השתגעו ואני לא יודעת אם אני באמת חולה במשהו ואם אני צריכה לטפל בו.

  29. מאת אחת שאכפת לה:

    היי נוי אל תשמרי בבטן תספרי למישהו שאת בוטחת בו כמו אמא או אבא או ליועצת בהס ותלכי לקבל עזרה סוג של טיפול רגשי ואם יש אפשרות לעבור בהס כדי להתחיל מחדש..
    אל תחשבי על התאבדות החיים יפים צריך לדעת מה עושים במקרים כאלה ולא לשבת בשקט וללת לשנים של התעללות לעבור.

  30. מאת אחת שאכפת לה:

    היי אנונימי
    לדעתי מבחינת הדת הדת היא כוח להכול לכול משבר ולכול מכשול, אם קשה לך עם הדת אז עושים מה שאפשר, לא יורדים לגמרי מהדת לאט לאט….
    בעניין החרדות וכו אפשר ללכת לתרפיסטית ובעניין הלא יציב יש דברים שאתה צריך לקחת אחריות על עצמך וכמובן לא להעמיס את עצמך הכול בקצב שלך… גם מבחינת עבודה תחשוב מראש על עבודה עם משהו שאתה אוהב לעשות ותתחיל… בהצלחה…

  31. מאת אני:

    חבל רק שזה לא אפשרי לביצוע כשאתה בדיכאון

  32. מאת חסוי:

    הי,לצערי אני מזהה את כל הסימפטומים של הדיכאון אצלי, אני מרגישה אפס, למרות שאני מחזיקה משרה מכובדת ונראית טוב, כך לפחות הסביבה אומרת… אני בבעיה כפולה כי יש לי ילדה קטנה בבית ואני לא רוצה שהיא תרגיש העצבות שלי. אני מאוד בודדה למרות שלפי חוץ אני די משדרת עסקים כרגיל אבל בתוכי אני מרוסקת, אני לא מצליחה למצוא זוגיות כבר שנים, וכמה שזה יישמע מצחיק אפילו סטוץ אני לא מצליחה להשיג מסיבות הזויות לגמרי, כמו גבר שאומר לי שהוא גר במכונית או גבר שלא מכיר אותי ולא רוצה לשים קונדום. אני לא יודעת כבר מה לעשות כדי לשבור את הקללה שאני מרגישה שרובצת עלי

  33. מאת ירדן לוינסקי:

    חסוי, ממליץ מאד לפנות לאיש או אשת מקצוע להתייעצות מסודרת. חבל לסבול כשיש אפשרות לקבל עזרה.

  34. מאת אורטל כהן:

    אני מרגישה כאילו אני כתבתי את זה

  35. מאת לירון:

    הכל טוב ויפה.
    סבבה לקרוא את הדברים.
    אבל מה עושים במקרה שמחקת את כל האנשים מהחיים שלך?
    באופי שלי אני בנאדם שמשדר תמיד שהכל בסדר ולא מדבר הרבה על עצמו.
    אז יש לי כמה ידידים שאני מדברת איתם בעיקר על עצמם.
    אבל אין לי חברים שאני יכולה להתקשר ולומר להם תשמעו אני בדיכאון ואני צריכה את העזרה שלכם.
    אין לי כח שאף אחד יחפור בלמה אני במצב הזה.
    גם כשאני יושבת עם חברים – אני אף פעם לא מצליחה לדבר על מה שאני מרגישה. אני אוהבת שיחות עומק, אבל רוב העולם מעדיף שיחות של צחוק וכיף וכנראה שהפנמתי את זה בגיל מאוד צעיר, ככה יוצא שגם כשאני עם חברים אני לא מרגישה שייכת ולאמוצאת את המקום שלי.
    תמיד עם בור פנימי שחור.
    עכשיו אני במצב גרוע. הפסקתי לעבוד ואני בעיקר במיטה כל היום. בעיקר מחכה שהכל יסתיים. כי אין לי אפילו צל קטן של תקווה.
    מתה לצאת מהמצב הזה אבל אין לי שום רעיון איך.

  36. מאת יולי:

    אתה לא לבד… אני מרגיש אותו הדבר מולי. כל כך קשה. הטיפול התרופתי לא עוזר וכל יום וכל לילה הוא סיוט בפני עצמו.

  37. מאת מאיר:

    שלום לכולם אני גם במצב של דיכאון והתחלתי לראות הרצאות של הרב יגאל כהן ואני מרגיש שזה ממש עוזר לי ממליץ גם לכם

  38. מאת 000:

    היי, אני סטודנטית.
    אני חווה דיכאון כבר המון שנים מאז שהיה לי אירוע טראומתי במשפחה שעד היום זה פצע פתוח אצלי. הדיכאון בא והולך בגלים.
    המצב רוח שלי משתנה בתקופות, והתגובות שלי הן קיצוניות בהתאם לאותה תקופה.
    הרבה פעמים הייתי בטיפול פסיכולוגי תקופתי, וכל תקופה אצל פסיכולוג אחר.
    כשהייתי בצבא היה לי קשה להתמודד עם הבעיות בבית ונאלצי לעזוב ובמקביל היו לי עוד בעיות עם המפקדים שלי בצבא ולא היה לי טיפול נפשי מסודר אז זה עוד יותר דרדר את המצב הנפשי שלי.
    היום אני נמצאת בזוגיות ארוכה, עם בן אדם מדהים ואני הייתי משתפת אותו בדיכאונות שלי ובמחשבות שלי והוא כן היה שם לב לפעמים שאני בדאון אבל באיזשהו שלב שמתי לב שהוא מתחיל להתעלם מהדיכאונות שלי והבנתי שנמאס לו מהמצבי רוח המשתנים שלי ובגלל זה גם הפסקתי לשתף אותו.
    הוא פשוט הפסיק לנסות להבין אותי עם כמה שהוא ניסה בהתחלה.
    אני הולכת גם פעם בשבוע לשיחה עם פסיכולוגית, ולפעמים השיחות איתה עוזרות ולפעמים הן מכניסות למערבולת.
    הלכתי לטיפול פסיכאטרי אבל הגעתי לפסיכיאטרית אנטיפטית, שבמפגש הראשון נתנה לי צ׳יפרלקס ואמרה לי לעשות ספורט כל יום. אני לקחתי את הצ׳יפרלקס חודש ואז הפסקתי כי אז לא היה לי טיפול פסיכולוגי במקביל ופשוט פחדתי מזה.
    הלכתי לאותה פסיכיאטרית פעם נוספת והיא איבחנה לי בעיות קשב וריכוז ושוב אמרה לי לעסוק בספורט.
    אני אהבתי לעשות ריצות במשך רוב חיי אבל היום אני לא מוציאה את עצמי מהבית חוץ מהפעמים שאני באמת צריכה, ולפעמים גם לא מוציאה את עצמי מהמיטה וישנה כמות מטורפת של שעות.
    מה אני יכולה לעשות? פעם לא הייתי חווה הרבה התקפים כאלה אבל היום כן.
    בנוסף יש עליי לחץ של לימודים, והתקפתי חרדת בחינות. איך אפשר להתמודד עם זה? (להפסיק עם הלימודים זה לא בא בחשבון כי אני יודעת שזה רק ישבור אותי יותר.)
    אני כן מנסה לצאת מזה אבל אני לא מרגישה שיש לי מי שדוחף אותי לצאת מהמעגל הערור הזה.

  39. מאת חסוי:

    היי לעומתכם אני יותר צעיר,13 למען האמת . אני תמיד מפקפק בדיכאון שלי למרות שאני מזדהה עם כל סימפטום שאני מוצא באינטרנט . אני לא מעט פעמים רוצה להתאבד . אבל אני מצליח להעיף את המחשבות על ידי חשבה אחת בלבד ! המוות יותר גרוע מהחיים המוות הוא נוראי אם אתה דתי אתה מבין שתלך לגהיהינום ואם אתה אתאיסט אתה מבין שלמות זה אומר לא להתקיים יותר שמבחינתי זה דבר נוראי שאני לא מעוניין בו!
    אני יודע את הסיבה ליצירת הדיכאון וגם את הדרך לבטל אות אבל הפסיכיאטר שלי לא מסכים עם זה הוא טוען שזה שמהו אחר ! נמאס לי ממנו !
    אגב יש לכם טיפים איך להירדם בלילה ?

  40. מאת טלי:

    נוי יקרה
    לפי תאור של מה שעברת
    אני יודעת שאת בחורה חזקה. יש בך הרבה כוח ואת צעירה.
    בעוד כמה שנים תגידי לעצמך
    שהילדים השכבה היו רעים אליך אבל התגברת יפה.
    תאהבי את עצמך
    תנסי לשתף הורים או קרוב משפחה
    אני שולחת לך אנרגיה טובה!!
    שולחת לך ברכה
    אל תתני לזרים להשפיע לרעה עליך

  41. מאת מיקה:

    אם אתם יוצרים קבוצת וואטסאפ אני אשמח להצטרף. אולי יחד נוכל להתחזק ולחבק אחד את השני. אני עוברת תקופה אפלה ומרגישה שאין אף אחד בעולם שיכול להבין אותי. ונראה שיש פה עוד כמה נשמות טובות שבחושך הזה.

  42. מאת אייל:

    הכרתי מישהו מאוד קרוב אלי שמת. אני כל הזמן בוכה ולא רוצה לזוז.
    כל הזמן אני מרגיש שהוא חסר לי.

  43. מאת עידן:

    שלום אני מזדהה עם כל מה שאתם כותבים אני פותח קבוצת תמיכה בווטצפ לכל מי שחווה דיכאון וחוסר שליטה על החיים שלו ביחד נעודד אחד את השני נעזור נייעץ ונחבק את כולם כל מי שרוצה להצטרף מוזמן לשלוח לי הודעת ווטצפ בהצלחה-0559894908

  44. מאת יולי:

    היי שלומי. אני באותו מצב כמו שלך. איך אפשר לדבר בפרטי?

  45. מאת חגי:

    היי חברים יקרים.אין לי ספק שלרובנו יש את אותה הבעייה.אסור לנו להתייאש בשום אופן.תמיד לזכור שניתן לצאת מההרגשה הקשה של דיכאון וחרדות.
    אני מאמין שברגע שנשתף אחד את השני ונוכל להעזר בנינו זה יכול ליצור סיכוי לצאת מהמצב המחניק הזה.
    אני מעוניין לפתוח קבוצה וואצטאפ שבה כולנו נוכל להעזר ולתמוך בכבוד אחד בשנייה
    לכל המעוניינים לסמס לטלפון 0549090861

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.