המוח של אנשים עם הפרעת קשב שונה
מבנה המוח של ילדים הסובלים מהפרעת קשב שונה ממבנה המוח של ילדים שלא סובלים מהפרעת קשב. אחת הטענות הנפוצות שכל מי שעוסק בהפרעות קשב (בין אם מטפל או מתמודד בעצמו) שומע היא שאין דבר כזה הפרעת קשב ומדובר באיזו קונספירציה של חברות התרופות יחד עם לחץ חברתי שגורם לכך שמתייגים אנשים תחת הכותרת הפרעת קשב.
העובדה שעד היום לא קיימת בדיקה אובייקטיבית לחלוטין שיכולה לקבוע בוודאות מוחלטת אם יש או אין הפרעת קשב, גרמה מצד אחד לאינפלציה של מאובחנים ומצד שני לזילות של האבחנה. אם אני לא מרוכז כי אני בסטרס בחיים או אני לא מרוכז כי נולדתי ככה, מה זה משנה? האמת היא שזה משנה, אבל הויכוח רק התרחב. הסטיגמה שיש על הסובלים מהפרעת קשב שהם סתם ילדים או מבוגרים בעייתיים או עצלנים, או שההורים שלהם פשוט לא טובים ולא שמים להם גבולות רק גרמה לקושי נוסף לאותם אנשים.
מגה אנליזה על סריקות MRI מוח
מחקר MRI שפורסם השבוע ב Lancet, אחד מהעיתונים הרפואיים החשובים בעולם, מצא חמישה איזורים במוח אשר קטנים יותר במובהק אצל ילדים שעונים לקריטריונים של הפרעת קשב, לעומת ילדים שלא עונים לקריטריונים של האבחנה. יתרה מכך, המחקר מצא פערים דומים גם אצל מבוגרים הסובלים מהפרעת קשב אם כי פחות מובהקים סטטיסטית.
בשנים האחרונות החוקרים ביצעו בדיקות MRI מוח לקבוצה ענקית של 1713 נבדקים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב ובנוסף 1529 נבדקים שלא סובלים מההפרעה, ב 23 אתרים סביב העולם. המחקר מצא שלנבדקים שסובלים מהפרעת קשב יש נפח קטן יותר של האקומבנס, האמיגדלה, הקאודט, ההיפוקמפוס והפוטמן, ובנוסף נמצא פחות נפח תוך גולגלתי.
העובדה שהממצאים בלטו בעיקר בילדים ופחות מבמבוגרים יכולה לחזק את ההשערה שמדובר בעיכוב התפתחותי נוירולוגי של המוח, שיש לו בהמשך ביטויים פסיכיאטרים. בנוסף, חלק מהנבדקים שסבלו מהפרעת קשב נטלו טיפול תרופתי בתקופת בדיקת ה MRI או בשנים שלפניה, אך לא נמצא הבדל בין המאובחנים שלקו תרופות לאלו שלא לקחו תרופות (מבחינת נפח המוח), כלומר נטילת התרופות לא גורמת לירידה בנפח האיזורים האלו במוח.
למחקר תרומה משמעותית כי הוא גם משחזר תוצאות שהתפרסמו במחקרים קטנים ובכך מחזק את התוצאות הללו, גם מהווה תיעוד חדש וחזק (מטה-אנליזה) שמצא הבדלים באיזורים שלא היו מוכרים קודם כמו האקומבנס, ההיפוקמפוס והאמיגדלה, ובעיקר, מחזק את ההבנה של הבסיס ההתפתחותי נוירולוגי של הפרעת הקשב.
זה לא אבחון להפרעת קשב
המחקר הזה חשוב כי הוא מוצא הבדלים אובייקטיבים משמעותים מבחינה סטטיסטית, שבעתיד ניתן יהיה על בסיסו לשפר את ההבנה שלנו בנושא המוח ואולי לפתח כלים חדשים לאבחון, אבל הוא לא הופך את ה MRI לכלי אבחון להפרעת קשב כיוון שההבדלים בין אנשים מאד קטנים ויש הרבה שונות בין אנשים שונים באוכלוסיה.
יותר מכך, מה שהמחקר מצא זה הבדל בין שתי קבוצות אוכלוסיה. אבל אנחנו לא יודעים אם העובדה שהנפח קטן יותר באיזורים ספציפיים של המוח, הוא זה שגורם להפרעת קשב. אולי זה בכלל גורם ל OCD או סכיזופרניה? ואולי, סביבה, סטרס, טראומות ילדות והעדר גבולות הם אלו שגרמו לעיכוב בהתפתחות אותם אזורים במוח? המחקר מתעלם מנקודות חשובות אלו. ואם לא, אז מה זה חשוב לפרקטיקה היומיומית של התמודדות עם הפרעת קשב?
לכן, גם אם מדובר בצעד קטן (וחשוב) בהבנה שלנו של הפרעת קשב, בשלב הזה אנחנו נמשיך לטפל בכלים שאנחנו יודעים שעובדים: התערבות התנהגותית, מסגרות ברורות, טיפול תרופתי מתאים והרבה עבודה קשה.
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
3 תגובות לרשימה ”המוח של אנשים עם הפרעת קשב שונה“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
שבת, 25 בפברואר 2017 בשעה 20:26
זה מפתיע שרק עכשיו בדקו
שבת, 25 בפברואר 2017 בשעה 20:59
לא רק עכשיו בדקו. יש מחקרים קודמים, אבל זו מטה אנליזה. מחקר חזק יותר מבחינת תקפות מדעית
שבת, 25 בפברואר 2017 בשעה 23:56
אם זה כך אז זה באמת פגם מוחי מזערי כפי שטענו לפני שנים