הפרעת קשב ונשים
בניגוד למה שרבים חושבים, הפרעת קשב וריכוז איננה נפוצה יותר אצל גברים, אלא שהביטוי אצל נשים יכול להיות שונה ולכן פעמים רבות הן מאובחנות בגיל מאוחר יחסית, או שלא מאובחנות כלל.
התוצאה כמובן יכולה להיות סבל מיותר לאותן נשים שלא אובחנו, וגם יצירת סטיגמה מיותרת על נושא הפרעת קשב ונשים.
קחו לדוגמא סיפור קלאסי הנוגע להפרעת קשב אצל נשים: דמיינו ילדה שסובלת מקשיי קשב אבל היא די אינטיליגנטית. היא מסוגלת לשמוע פעם אחת את המורה מסבירה משהו כדי להבין במה מדובר ואז להמשיך לחלום.
מכיוון שהיא חכמה היא מסוגלת לקבל ציונים טובים ביחס לכיתה שלה, ומכיוון שהיא לא מפריעה למורים הם לא ישימו לב שיש בעיה. אף אחד לא חושב שיש לה הפרעת קשב וריכוז, עד לשלבים מאוחרים יותר שבהם היא אמורה לשלב בין ניהול בית ומשפחה, לקריירה ולימודים. בשלב הזה חוכמת החיים כבר לא מספיקה להתגבר על בעיות הקשב והיא תפנה לאבחון וטיפול במקרה הטוב, או שתמשיך לסבול בשקט.
בעקרון, יש שני מצבים הנוגעים להפרעת קשב: הפרעת קשב מאובחנת, והפרעת קשב שאינה מאובחנת. אצל נשים (וגברים) שאינם מאובחנים, יש סיכוי גדול יותר להיסטוריה של עבירות תנועה, התמכרות לחומרים שונים, אימפולסיביות והפרעות אכילה. מעבר לכך, יש להן סיכוי גבוה יותר לפתח חרדה ו/או דיכאון.
נשים רבות שסובלות מהפרעת קשב בלתי מאובחנת מסתובבות עם תחושה שהחיים שלהן הם החמצה אחת גדולה, כאילו משהו עצר אותן.
הבעיה החברתית הקשורה בכך, היא שיש ציפיה לא נכונה מנשים להצליח במגוון עבודות ותפקידים בעוד שהגברים מצופים להצליח במשהו אחד בכל פרק זמן נתון. הגבר יהיה בעבודה, בעוד האשה אחראית גם לקריירה שלה, גם לתפקוד של הבית וגם לעצמה – ואת כל אלו היא אמורה להצליח לנהל בצורה אופטימלית בו זמנית.
אם נתעלם לרגע מהאפליה המגדרית, הרי שבמילא אם "את לא מצליחה" הרי זה רק טבעי כי אי אפשר לעשות את זה, אבל הכשלון לעמוד במשימה הבלתי אפשרית יכול להסתיר את העובדה שמדובר בהפרעת קשב וריכוז לא מטופלת (שהופכת את הבעיה לקשה עוד יותר)
למזלנו, התמונה קצת מתחילה להשתנות. אם בשנות התשעים היחס בין נשים לגברים מאובחנים היה 1 ל-9, היום היחס בין המאובחנים כבר קרוב ל-51% גברים מול 49% נשים. המשמעות היא שיותר בנות מאובחנות מבעבר. וכך גם בקליניקה שלי, בה מספר הנשים הפונות לאבחון או טיפול שווה (אם לא גדול יותר) ממספר הגברים הסובלים מהפרעת קשב שפונים לטיפול.
מעבר לכך, נשים לא חייבות להמשיך לסבול בשקט את הפרעת הריכוז שלהן רק בגלל "שהבלאגן" הוא התנהלות מקובלת חברתית. ישנם כיום הרבה פתרונות שיכולים לשנות את הכיוון הכללי של החיים שאולי מלווים בתסכול בגלל בעיות הקשב. אפשר למצוא פתרונות תרופתיים, לקבל אימון להפרעת קשב, מיינדפולנס (קשיבות), וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי שיכולים לסייע בארגון החיים ובהתמודדות עם בעיות הקשב.
הידיעה שהפרעת הקשב היא מה שהפריעה לאדם להגשים את משאלותיו מהווה בפני עצמה הקלה משמעותית, אבל חשוב מכך יכולה לכוון את האדם להתמודדות בריאה יותר עם המגבלות שלו.
נשים רבות שסובלות מהפרעת קשב בלתי מאובחנת מסתובבות עם תחושה שחייהן הם החמצה גדולה, כאילו משהו עצר אותן
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
3 תגובות לרשימה ”הפרעת קשב ונשים“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום חמישי, 14 בפברואר 2013 בשעה 11:04
מזדהה עם הדברים שכתבת כאן…. אשמח אם תרחיב בעניין: מיינדפולנס (קשיבות). תודה!
יום שני, 18 בפברואר 2013 בשעה 14:56
@יפעת, מיינדפולנס זהו תחום שלם שדורש התייחסות נפרדת, אפשר לקרוא הרבה ברשת. אולי יום אחד אכתוב גם על זה
יום רביעי, 24 ביולי 2019 בשעה 11:37
היי אני חוקרת מעט את הקשר אם ישנו בין דיכאון אחרי לידה ונשים בעלות קשיי קשב וריכוז..אם יש באפשרותיך להביע דעה אודה לך.