למרות שאתם/ן מצליחים/ות בתחום שלכם/ן, אתם/ן אנשי מקצוע טובים, מנהלים/ות בכירים/ות או סופרים/ות מוצלחים/ות, חלק גדול מכם/ן מסתובב עם הפחד שתכף 'יעלו עליכם/ן' ויגלו שאתם/ן לא באמת מוצלחים/ות או ראויים/ות לתפקיד.
טיפולים שעובדים טוב בעבור הרבה אנשים לא עובדים טוב בעבור כל האנשים. גם טיפולים יעילים יכולים להגיע עם תופעות לוואי ועם סיבוכים. זו הטענה המרכזית והנכונה כנגד הטיפולים התרופתיים בתחום הפסיכיאטריה, אבל היא נכונה גם עבור פסיכותרפיה.
מי יודע באמת למה לצפות כשהולכים בפעם הראשונה לפסיכותרפיה? זו חוכמה קטנה להגיע ולחשוב שאתה יושב מול אסי דיין 'בטיפול', או שזה יהיה קרוב לחוויה של טוני סופראנו. אבל אם החלטת לפנות סופסוף לטיפול, בוודאי שיש הרבה שאלות שמעסיקות אותך בנוגע אליו.
האם אפשר באמת להתמכר למשחקים כמו קנדי קראש ואנגרי בירדז או ששוב מדובר בטרנד חולף של התקשורת?
מה יותר טוב? תרופות או פסיכותרפיה? איך כדאי לגשת לויכוח האינסופי בשאלה מהי אסטרטגיית הטיפול הטובה והיעילה ביותר עבור בעיה נפשית כלשהי?
נושא שמטריד כמעט כל מי שהולך לטיפול פסיכותרפיה כזה או אחר. איך ומתי יודעים שהגיע הזמן להפסיק טיפול?