בחינה של ההשפעות של הטכנולוגיה על עולם הפסיכותרפיה.
אם אנחנו באמת חוזים הצלחה לרשתות חברתיות ולמדיה חברתית, ולוקחים כנקודת הנחה שרופאים ואנשי מקצועות הבריאות (וגם פסיכיאטרים) הם בני אדם ככל האדם בדפוסי השימוש שלהם באותם כלים, מה יקרה כאשר כולם יפעלו במדיה החברתית?
קרין ברזילי-נהון כתבה שלשום על עשר סיבות מדוע המאגר הביומטרי רע עבור כלל אזרחי ישראל. בלוגרים רבים ברחבי האינטרנט עסקו בשבועות האחרונים בנסיון נואש להעלות את המודעות של כלל האוכלוסיה לצרה הזו שמתקרבת אלינו, ורק היום העיתון של המדינה החליט שהנושא מספיק חשוב כדי שהוא גם יעסוק בו בכותרת הראשית. ואני רוצה להוסיף נקודת מבט טיפה אחרת עם זוית של פסיכיאטריה.
היחסים בין רופאים למטופלים עוברים שינויים, והשינויים הללו מואצים כל הזמן על ידי הסביבה החברתית והטכנולוגית שבה אנחנו פועלים. ככל שהטכנולוגיה חודרת לחיים המקצועיים והפרטיים שלנו, כך היא גם חודרת לעולם הטיפול.
(פוסט טכנולוגי)
בזמן האחרון אני חושב קצת על התופעה הזו שנקראת real time web. הכוונה היא למעקב בזמן אמת אחרי אירועים שמתרחשים במקומות שונים בעולם, עם אפשרות לבדוק כל הזמן מה קורה עכשיו, על מה מדברים עכשיו, מה עושים עכשיו. הדוגמא האחרונה והחזקה ביותר היא השימוש של חלק מהמפגינים האיראניים בשירותים כמו טוויטר לצורך עדכונים על המצב בשטח, בזמן שאמצעי התקשורת האחרים והמקובלים יותר לא הצליחו לדווח ולספק את הסחורה. מי שהתחבר ועקב אחרי מה שקרה בטוויטר, כולל ממשלת ארצות הברית, הצליח להרגיש חלק מהדופק המהפכני של הצעירים האיראניים האלו.
כל מי שמתעניין באינטרנט יודע שהדבר החם עכשיו הוא שירותים שמאפשרים עדכוני סטטוס. הכוונה היא לאתרים ושירותים שמאפשרים לכם לכתוב במשפט או חצי משפט על דברים שאתם עושים עכשיו, שחשבתם עליהם עכשיו או קישורים לדברים מעניינים. אתרי חדשות רציניים כמו הניו יורק טיימס מפרסמים כתבות על השירותים האלו בתדירות יומית, אופרה ווינפרי ממליצה להשתמש בזה וגם מי שהצליח לא לשמוע חדשות בכלל בחודשיים האחרונים קיבל לינק ממישהו אחר שאמר לו שהוא מוכרח, אבל פשוט מוכרח לפתוח חשבון.