דרמטילומניה (גירוד עור כפייתי)

בין ההתנהגויות האנושיות יש מגוון תופעות כפייתיות כאשר הידועה שביניהן היא טריכוטילומניה. אבל לטריכוטילומניה יש בת דודה שפחות מוכרת בציבור אבל היא מציקה לא פחות שנקראת דרמטילומניה ואפילו אנשים מתחום הפסיכיאטריה לא תמיד מכירים את התופעה.

מהי דרמטילומניה (גרד עור כפייתי)?

דרמטילומניה שייכת לקבוצת בעיות שנקראת 'הפרעת שליטה בדחפים', אשר מופיעות כשאדם רוצה לעשות משהו שאינו טוב עבורו ומתקשה לשלוט בדחף זה. דרמטילומניה מתבטאת בגרד כרוני של איזורים ספציפיים בגוף אד כדי פציעה עצמית משמעותי. אנשים עם דרמטילומניה (גירוד עור כפייתי) יכולים לגרד דברים ספציפיים בגוף כמו נמשים או נקודות חן, לגרד צלקות ישנות יותר, לגרד פצעים או פצעי בגרות או אפילו לגרד איזורים שבהם נדמה להם שיש משהו לגרד בהם. גירוד העור יכול להיות באמצעות הציפורניים אבל גם תלישת עור או באמצעות השיניים ואפילו באמצעים מלאכותיים כמו מספריים ועוד. כתוצאה, הדרמטילומניה יכולה לגרום לפציעה, דימום, זיהומים או צלקות בלתי הפיכות על העור. פעמים רבות הגירוד בדרמטילומניה אינה גורמת בהכרח לכאב, ולהפך – היא לפעמים מלווה בתחושת ריגוש ומתח לפני התלישה עצמה ותחושה של הקלה אחריה. פעמים רבות האנשים שסובלים מדרמטילומניה מגרדים באיזורים מוסתרים כמו באיזור הקרקפת, או מתחת לבגדים, אך בעצם כל איזור בגוף יכול להיות מטרה לגרד, ואנשים יכולים לסבול מפצעים באיזורים נראים כמו הפנים או הידיים.

אפיזודה של דרמטילומניה יכולה להיות תגובה של הגוף למצוקה, מתח  או דכאון. הבעיה העיקרית וסיבת הפניה לטיפול לרוב היא פציעה עצמית שפוגעת ממש בעור, הופעה של קרחות באיזורים שונים, או לדוגמא פציעת עור הקרקפת עד לדימום או דמומים בפנים. אנשים לרוב פונים בראשונה לרופאי עור אשר מנסים לטפל בעור הפגוע אך לא מטפלים בגרד עצמו. לפעמים האדם עצמו לא חש בבעיה והוא מגיע לטיפול כי מעירים לו על התנהגותו.

עוד פרטים על דרמטילומניה

לדרמטילומניה יש מן המשותף עם הפרעות כפייתיות אחרות כמו הפרעה אובססיבית קומפולסיבית וטריכוטילומניה. היא לפעמים מופיעה אצל אנשים שיש להם בעיות גופניות שונות אבל יש ממצאים שמראים קומורבידיות גבוהה ואחוזים גבוהים מהסובלים מ OCD יכולים לסבול גם מדרמטילומניה. למרות שאין אבחנה ספציפית לדרמטילומניה בספר האבחנות הפסיכיאטרי, יש חוקרים הסבורים שהגיע הזמן להגדיר את ההפרעה הזו באופן נפרד.

יש מגוון השערות בנוגע לגורמים להופעת דרמטילומניה.

  • מספר גישות בפסיכולוגיה תולות בתופעת גרד העור כפיצוי מסויים על אובדן (ממשי או מדומיין) של אנשים או אובייקטים חשובים לאדם. תאוריה אחרת קושרת את הגירוד הכפייתי כביטוי סמלי של דחפים תוקפניים ומיניים.
  • תאוריה נוירופסיכולוגית: מכיוון שהמנגנון הביולוגי של דרמטילומניה לא ברור קשה להסביר את המנגנון שגורם להפרעה. ההשערה שמדובר בבעיה נוירופסיכיאטרית מתחזקת כיוון שטיפול תרופתי שמשפיע על רמת נוירוטרנסמיטורים שונים שניתן על ידי פסיכיאטר מוביל במקרים רבים לשיפור והקלה בסימפטומים.
  • גורמים חברתיים והתנהגותיים: התיאוריות ההתנהגותיות מסבירות את הגרד כהתנהגות שמסייעת בהפחתת מתח בתגובה למצבי לחץ. ישנם אף מחקרים שמראים שאצל אנשים שסובלים מטראומה, פוסט-טראומה או שחוו בעבר טראומה ישנם תסמינים של דרמטילומניה. כלומר יש בגרד העור הכפייתי אלמנט נלמד.

הטיפול בגרד עור כפייתי (דרמטילומניה)

דרמטילומניה יכולה לגרום למצוקה, לפגיעה קשה בהופעה החיצונית וגם לפגיעה תפקודית . דרמטילומניה כמעט ואינה נעלמת ללא טיפול. עם הנסיון התברר שטיפול משולב של טיפול פסיכיאטרי תרופתי יחד עם טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית הוא היעיל ביותר. מתוך השיטות הללו, נראה ששיטה שנקראת היפוך הרגלים (Habit reversal Training) המבוססת על התפיסה שהגרד הוא אלמנט שהפך להרגל שמופיע בתגובה לטריגרים ועל כן ניתן לשנות הרגל זה על ידי זיהוי הטריגרים והפניית הדחף למקום אחר או מענה לו. גם שיטות המשלבות מיינדפולנס עם CBT כמו  MCBT יכולות להיות רלוונטיות בטיפול. בנוסף יש להתייחס להפרעות נלוות אם קיימות כמו חרדה, דיכאון, שימוש בחומרים ממכרים וכדומה, וחייבים לשקול טיפול פסיכותרפי בגישה דינמית אם התמונה מורכבת יותר.

דרכים נוספות לטיפול בטריכוטילומניה כוללות גם ביופידבק ללימוד שליטה בדחפים ובתחושות הגוף והיפנוזה אשר יכולה לסייע לגרום לאדם תחושת התנגדות לדחף לתלוש את השיער.

לפעמים האדם עצמו לא חש בבעיה והוא מגיע לטיפול כי מעירים לו על התנהגותו.

ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961

לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.

קבלו עדכונים במייל

מחשבות של אחרים

אסתי: האם ניתן ליטול אטנט לבעיות קשב וריכוז כשנוטלים קלונקס, האם יש להפסיק את הקלונקס לפני תודה

סני גורדון בר: מבקשת לדעת עבור בת משפחה בחו"ל האם אפשר לקבל קשר לפסיכיאטר ישראלי או דובר עברית בברלין שיכול לתת טיפול...

אור: המטפל מביא את עצמו לטיפול . את החוויות שלו , את הרגישות, החכמת חיים, הנסיון ועוד, לבינה אין את זה . פשוט אין . ...

טולידו רות: ברצוני להפסיק לקחת מירו 30 ופובוקסיל 50. האם הפסקה הדרגתית כלומר לרדת אחרי שש,בועיים לחצי כדור ולאחר מכן לרבע...

אור: לאור מה שאתה כותב, כמטופלת לשעבר אצל פסיכולוגית מדהימה, וכאחת שמשתמשת בAI ליישומים שונים , אני לא חושבת...

נעמה: אנחנו לא "לפעמים" מכירים את הגוף שלנו טוב יותר מכל אחד אחר - אנחנו תמיד מכירים את הגוף שלנו הכי טוב. וחולים לא...

חיים: מאמר מחכים, תודה

אדוה: היי ירדן, האם אתה יכול לתת דוגמאות לאסטרטגיות התמודדות?

תגובות

80 תגובות לרשימה ”דרמטילומניה (גירוד עור כפייתי)“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.

  1. מאת לבונה:

    הי, אני פותחת את העור ברגליים בנקודות שיוצאות משם שערות, בהרגשה שלי זה כדי להוציא את השערות הקטנטנות כי זה מכער נורא, אבל זה כפייתי ואני עושה את זה כל הזמן גם לייד אנשים, למרות שזה יכול לכאוב לי וזה מכער… לאיזה מן תופעה זה יכול להיות שייך?

  2. מאת רון:

    לאמא שלי יש את זה כשנה אם תוכלו לחייג אליי 0544242591 רון

  3. מאת רון:

    שוב רון האם את הרגישה עקצוצים ולאחר מכן מגרדת או מגדת כפייתי כיוון שאמא שלי מרגישה עקצוצים ולאחר מכן מגרדת האם זה גם קשור??

  4. מאת רון:

    אמא שלי חולת לב אי ספיקה
    לפני כשנתיי עברה טראומה שהקוצב לב נכנס לפעולה ונתן לה מכות חשמל
    כ חצי שנה מאז( לפני כשנה וחצי) היא מתגרדת ומתנהגת מוזר במהלך הזמן אחרי הטראומה לקחה ציפלקס וראינו שיפור אך נשאר הגרד והיא הפסיקה להתנהג מוזר ואז הפסיקה ציפ וזה חזר גם הגרד יותר חזק , ראוי לציין לפי הבנתי יש לה עקצוצים באיזורים מסויים ואז מתחיל גרד מה אתם חושבים

  5. מאת גיל:

    היי אני מגרדת בקרקפת מגיל ממש קטן (היום בת 30) עד שנוצרים פצעים קטנים ואני מגרדת את הגלד וחוזר חלילה. לרוב זה לא ככ מפריע לי כי לא רואים – פעם מישהו בעבודה שאל אותי אם נפצעתי כי ראה נקודה אדומה בראש וממש הובכתי.. אבל מעבר לזה אני לא מרגישה שזה מפריע לי יותר (השיער נהיה שומני מהר יותר אבל זה הכל)
    שמתי לב שאני עושה בניה בציפורניים זה מקשה על הגירוד ואז אני כמעט לא מגרדת. האם זה פתרון שיכול לעזור לטווח ארוך או שיש צורך בטיפול משמעותי יותר במצב כזה?

  6. מאת אביב:

    היי. בת 29. מגרדת מגיל 10
    חשבתי אולי לפתוח קבוצה בפייסבוק או בוואטצאפ כמו קבוצת תמיכה שתעזור לנו.
    מישהו מעוניין?

  7. מאת אילן:

    שמתי לב שהרבה נשים סובלות מזה. אני מגרד בראש מגיל 11 (היום בן 55)…
    הראש שלי הקריח מהפצעונים שהרסו כל חלקה טובה ושערות לא גדלות יותר.
    זה דבר בלתי נשלט. בעבטדה לא אבל כשאני לבד מגרד וכשאני במצבים מסויחמים זה רק מחמיר

  8. מאת לי:

    היי
    יש לך קבוצה זאת?
    יש לי גרד שמגרד לי כבר 8 שנים וממש נימאס לי

  9. מאת לי:

    לקרר את המקום.
    אצלי זה עובד.
    יש לי גרד כבר 8 שנים וכל פעם שזה מגרד לי אני שמה משו קר על המקום ואז אני לא מרגישה מגרד.
    הכי חשוב להשתדל לא לגרד, תגידו לעצמכם בראש ״זה לא מגרד לי, זה לא באמת נמצא שם.״, אחרי כמה זמן זה יגרד לכם פחות פחות ופחות..

    זה לא חייב להיות סיבה פסיכולוגית.
    מערכת העצבים שלנו מגיעה להמון מקומות בגוף. העצבים מגיעים מעמוד השגרה וממנו יוצאים מלא חוטי עצבים קטנים לעבר מלא נקודות בגוף (כמו למשל כף הרגל, ליד האף, לשפתיים ועוד…), ויכול להיות שהעצבים במקום נפגעו..

    אפשר ללכת לניתוח ולבטל את העצבים במקום אבל אז לא תיהיה לכם תחושה באזור וגם יש סיכון מסויים בתהליך!

    המידע הזה הוא לא מקצועי, הגעתי אליו אחרי שקראתי אין ספור מחקרים ומידע רפואי ממקומות שונים (ממרפאות שהלכתי, מהאינטרנט ומספרים.).

  10. מאת נוי:

    תעשי את זה!

  11. מאת גיל:

    נפתחה קבוצה?

  12. מאת א:

    אנן מאוד מעוניינת!

  13. מאת א:

    קונצרטה מחמירה את זה! ממש אסור!

  14. מאת א:

    בפרטי במייל

  15. מאת א:

    אבל איך יוצרים קשר באופן פרטי?

  16. מאת שירה:

    אשמח להיכנס לקבוצה

  17. מאת מלי:

    הבת שלי מגרדת כפייתית מתחת לחולצה בידיים . אני לא יודעת מה לעשות איתה . עד שהפצעים חולפים ומתרפים היא שוב פוצעת את עצמה . קשה לי מאוד לראותה ככה . מה הטיפול לכך.

  18. מאת ירדן לוינסקי:

    @מלי, הטיפול לכך יכול להיות בגישה פסיכולוגית התנהגותית, ביופידבק, היפנוזה או טיפול תרופתי. כדי לראות מה מתאים כדאי ללכת לאיש מקצוע.

  19. מאת רוני:

    אני מחפשת קבוצה כזאת. אני רוצה לדעת איך אחרים מתמודדים עם המחלה. מקלים עליה.
    אם יש כזה עדכנו בבקשה.

  20. מאת אודליה:

    0527468664
    נמאס לי להתבייש

  21. מאת יש קבוצה בפייסבוק !!:

    כבר 22 שנה שאני יוצרת ומקלפת ומחטטת בעור. אושפזתי 5 פעמים במחלקת עור עם זריקות סטרואידים לתת הפצע בשביל לעזור להחלים. התקשתי מאוד במצבים אימטימיים וניסיתי הכל סי בי טי. פסיכולוגיה. היפנוזה. תרופות שונות. קרמים. אםילו לישוו ים ידיים קשורות.
    אני לא מכירה אף אחד כמוני אבל אשמח להכיר. יד קבוצה בפייסבוק בשם המחלה. דרמטילומניה. אנא הצטרפו לקבוצה ואולי באמת נוכל להתחיל פורום בדן בדרכי הקלה והתמודדות.

  22. מאת א.:

    פותחת קבוצה נא לשלוח הודעה להצטרפות במייל: malachiaff@gmail.com

  23. מאת א:

    פותחת קבוצת ווצאפ שם נוכל לדבר על הנושא להעלות דעות, רעיונות, ועזרה מעשית, בקיצור לתת כוח…
    נא לשלוח הודעה להצטרפות במייל: malachiaff@gmail.com

  24. מאת סגלית:

    סובלת מאוד מחיטוט בעור

  25. מאת עדי:

    אני מקלפת ולפעמים תולשת עם השיניים את השפתיים עד שלא מדממת לא נרגעת .. ניסיתי להפסיק אבל אין אני כבר לא מרגישה שעושה את זה .. כל הזמן מעירים לי על זה איך להפסיק??

  26. מאת סטפני:

    אני חשבתי שאני היחידה שעושה את זה,אני כאילו התמכרתי להרגשה הזאת,בגיל 12 בערך התחילו לי פצעי בגרות,בהתחלה לא עשיתי עם זה כלום למרות שזה הפריע ואז התחלתי לגעת הרבה ובסוף לפצוע את הפנים עד שכבר דיממתי,אחרי זה כשהפנים התחילו להתרפות אני קילפתי שוב את העור וזה המשיך לחזור על עצמו,אני עכשיו בת 15 וברגעים של לחץ אני נוגעת בפנים ואם מרגישה בליטה מסויימת אני חייבת ללכת ולגעת בעור שוב,אבא שלי תמיד היה קורא לי מפלצת ומגעילה וזה רק החמיר את המצב,הוא לא חי איתי בבית כבר כי ההורים התגרשו וזה מרגיש קצת יותר טוב,אמא שלי מנסה לעזור לי להפסיק והיא תומכת בי,היא קנתה לי סבון טוב לפנים והוא מנקה ממש את הכל,עכשיו הפנים כמעט נקיים לגמרי ואני מנסה מכריחה את עצמי לא לגעת,זה מאוד קשה אבל לאט לאט זה משתפר

  27. מאת אביגיל:

    אני סובלת מאסתמא של העור ברגליים וצילמתי את עצמי ישנה וראיתי שאני מגרדת את זה בלילה ואני גם זזה מלא כל שניה אני זזה

  28. מאת אנונימי:

    וואו אני כל כל מתחברת לכל מה שכתוב פה. בעלי גם ממש מגרד בכל הגוף שלו. בידיים, ברגליים, בקרקפת ואפילו בפנים. הוא מגרד איזשהו פצע ואז אוכל את הגירוד. ההתנהגות הזאת ממש מגעילה אותי בתור אישתו ואני מנסה לעשות הכל כדי שזה יפסק. לעיתים הוא עושה את זה ליד אנשים בלי שהוא שם לב בכלל, ואפילו אנשים מעירים לו. הוא מובך, משתדל לא לגעת לידם אבל אז שוב, בלי שליטה ובלי תשומת לב עושה זאת שוב. לפי מה שכתוב אולי זה קשור, בעלי חווה הרבה אובדן, החל ממדריך שלו, שכנים, קרובי משפחה שנהרגו או נרצחו. הוא בעצמו נפצע קשה באיזשהו שלב, ואפילו כשהיה ילד חווה אונס משכן שלו. לאיזה בעל מקצוע לפנות בעניין? פסיכולוג, פסיכיאטר? כי רופא עור רק נותן תרופות שעוזרות אם מתמידים, והוא לא אדם שמתמיד…

  29. מאת דניאל:

    במשך זמן רב הנני נוהג מלנפץ פצעים רגילים ופצעי אקנה על כל הגוף בצורה כפייתית .
    לא יכול להפטר מהעניין שגורם לכיעור רב ונזק פיזי בכל הגוף !
    מה לעשות?

  30. מאת תהילה:

    שלום וברכה!
    אני מקלפת את השפתיים כבר מגיל 5 ואני בת 37
    מה יכול לעזור לי??????????
    תודה!!!!!!!!

הוספת תגובה






דוקטור, למה לא ענית? כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.

על מנת להגן על אתר זה מפני ספאם, שפה בוטה, התקפות אישיות או מסעות צלב, הפעלתי את אפשרות מודרציית התגובות באתר. כדי להבין איך אני עונה לשאלות קראו את מדיניות התשובות שלי.
אפרסם את תגובתך מייד לאחר שאוודא שאין שם שום דבר שמסוכן לבריאות.