עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם (מבוא לאובססיה, חלק ראשון)
ועוד פעם. הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) – מהי, מה גורם לה, כיצד היא באה לידי ביטוי ומה עושים כדי להתמודד איתה טוב יותר.
דאגות, חששות, ספקות ואמונות טפלות הן דבר נפוץ מאד. אבל כאשר הן הופכות למשהו כל-כך מוגזם עד שהן משתלטות על סדר היום, כאשר אדם עוסק במשך שעות ברחיצת ידיים מפחד שיידבק בזיהום או חוזר שבע פעמים לבדוק את הנעילה של כל אחת מדלתות המכונית בנפרד, אפשר לקרוא לזה מחלה אובססיבית-קומפולסיבית.
אצל אנשים שסובלים ממחלה אובססיבית קומפולסיבית (Obsessive Compulsive Disorder או OCD), המוח כאילו "נתקע" על מחשבה אחת או דחף ולא מצליח להפטר מהם. OCD היא מחלה של המוח שכוללת הפרעה בעיבוד מידע, והחולה לא יכול להשתלט עליה. עד לפיתוח התרופות המודרניות והטיפולים הקוגניטיבים, אנשים שסבלו מ-OCD נידונו לשנים ארוכות של סבל, על אף טיפולים פסיכולוגים ממושכים.
למרבה המזל, עם התקדמות הידע על המחלה, ולמרות שחלק גדול מהמטופלים לא יחלימו לגמרי, הם מסוגלים להגיע למצב שבו הסימפטומים יורדים לרמה כזו שהם מצליחים לנהל אורח חיים תקין.
מהם הסימפטומים של OCD?
הסימפטומים כוללים שני מרכיבים עיקריים והם הקומפולסיות והאובססיות. אובססיות נפוצות יכולות להיות פחד מהדבקות במחלות, שהמטופל מדמיין שהוא יפגע בעצמו או באחרים, פחד מאבדן שליטה או פחד מדחפים מסויימים, מחשבות מיניות חודרניות, ספקות בנושאי דת, צורך לומר דברים מסויימים או צורך שדברים יתנהלו בצורה מסויימת.
קומפולסיות הן משהו שהחולה עושה והוא מרגיש שהוא חייב להתבצע. דוגמאות לכך יכולות להיות רחיצה חוזרת, בדיקות מרובות, ספירה של דברים או חזרות מרובות על פעולה מסויימת.
לא כל הסימפטומים שציינתי חייבים להיות קשורים ל-OCD. ישנם טקסים חברתיים, כמו לשיר שיר ערש לילד לפני השינה או טקסים דתיים, שהם תקינים לחלוטין. גם דאגות ואפילו מחשבות מרובות על נושאים כמו פחד לחלות במחלה הם חלק מהתמונה הנורמלית של הקיום, והם מתגברים בזמן לחץ או מצוקה. זה טבעי.
רק כאשר הסימפטומים מתמשכים, נראים לא הגיוניים, גורמים למצוקה רבה ומפריעים לתפקוד אנו מבחינים במחלה.
- סימפטומים אובססיבים.
אובססיות הן מחשבות, דחפים או תמונות שאדם מדמיין, ושחוזרים על עצמם שוב ושוב, ללא שליטה. האדם לא רוצה לחשוב עליהן, הוא מרגיש שהן חודרות ומפריעות ובדרך כלל מרגיש שהן לא הגיוניות.
אדם עם OCD יכול לחשוב ללא הפסקה שהוא יכול לקבל מחלה מחיידקים ויחשוב ללא הפסקה שהוא עומד להדבק או להדביק אחרים. אדם יכול לחשוב בצורה אובססיבית שהוא קיים יחסי מין עם בן משפחה קרוב למרות שהוא יודע שזה לא נכון ולא יקרה בעתיד. בדרך-כלל אובססיות מלוות בתחושות של פחד, אשמה או ספקות. - קומפולסיות.
אנשים שסובלים מ-OCD נוטים לבצע פעולות מסויימות על מנת לגרש את המחשבות האובססיביות. הפעולות האלו (קומפולסיות) נעשות בצורה חוזרת, עקבית ולרוב על פי "חוקים" ברורים.
אדם עם מחשבות אובססיביות על זיהום יכול לרחוץ את ידיו כל כך הרבה פעמים ביום עד שהעור מתייבש או הופך להיות דלקתי. אדם אובססיבי יכול לספור חפצים פעמים רבות מחשש שהוא ישכח משהו. בניגוד לשתיינים כפייתיים או מהמרים כפייתיים, הקומפולסיה לא גורמת הנאה לחולה OCD, והוא עושה אותה כדי להשיג הקלה מהמחשבות האובססיביות. - מאפיינים נוספים.
הסימפטומים של ה-OCD גורמים למצוקה רבה ויכולים להשתלט על זמן רב מהיום (שעה ויותר) וכתוצאה מכך יכולים להשפיע על העבודה, הפנאי והקשרים הבינאישיים של החולים. אדם שסובל מ-OCD יודע שהמחשבות מגיעות מהמוח שלו ואינן הגיוניות, הוא יודע שהטקסים שהוא מבצע אינם מרגיעים אותו אבל הוא לא יכול לשלוט בכך או להפסיק אותם לבד. הסימפטומים יכולים להחלש או להתחזק עם הזמן, לפעמים הם מעין רעש רקע בעולמו של החולה ולפעמים הם שולטים בכל שעה משעות היממה.
מחלת OCD מתחילה בדרך-כלל לפני גיל 40, ושליש עד חצי מהמקרים מתחילים בגיל הילדות. לרוע המזל, עוברות לפעמים שנים מפרוץ המחלה ועד שהמטופל מתחיל לקבל טיפול מתאים.
הסיבות לאיחור בטיפול מגוונות: אנשים עם OCD נוטים להתבייש במחלתם ולהסתיר את הסימפטומים מהסביבה. מעבר לכך, רופאים רבים לא מכירים את הסימפטומים בצורה מספקת ולכן לא יכולים לזהות את הבעיה. גם במקרים בהן זוהתה הבעיה, ישנם אנשים שלא מקבלים טיפול מתאים מסיבות כלכליות.
OCD היא מחלה עם מרכיבים תורשתיים. למרות שלא נתגלו עד היום גנים הקשורים במחלה, ידוע ש-OCD שפורצת בילדות היא מחלה עם קשר משפחתי, ושלילד להורה שסובל מ-OCD יש סיכוי גדול יותר לחלות במחלה זו.
כש-OCD היא מחלה שעוברת במשפחה, מה שעובר הוא המחלה ולא הסימפטומים הספציפיים כך שלילד יכולים להיות טקסים של בדיקה ואילו לאמו טקסים של רחיצת ידיים.
לא ידוע מהו הגורם למחלה, ומחקרים קושרים הפרעות בקשר בין איזורים קדמיים של המוח (Frontal Cortex) לבין איזורים פנימיים יותר (Basal Ganglia), מחקרים רבים מצאו קשר בין רמות הסרוטונין (Serotonin) לבין המחלה ותרופות אשר מעלות את כמות הסרוטונין במוח יעילות בטיפול במחלה.
ניתן לקבל עדכונים על רשימות חדשות באתר על ידי הרשמה לרשימת התפוצה.
עוד מחשבות באותו נושא:
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
תגובות
47 תגובות לרשימה ”עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם (מבוא לאובססיה, חלק ראשון)“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
שבת, 27 באוקטובר 2007 בשעה 22:52
[…] לקרוא עוד על ההפרעה מוזמן לקרוא כאן באתר את "המבוא ל OCD, חלק I וגם את חלק […]
יום חמישי, 22 בנובמבר 2007 בשעה 10:13
אשמח לדעת איך נפטרים מכל המחשבות שמציקות לי לאחרונה הפסיכיאטר שלי נתן לי טיפול של פלוטין ובנוסף את הריספונד ואני נוטלת את התרופות כבר שבועיים ורק אתמול הרגשתי קצת הקלה במחשבה שניה אולי רק טיפה טיפה קטנה אין ספק שזה מציק מאוד ואני סובלתמההפראה לפחות שלוש שנים אבל רק עכשיו היתחלתי לקבל טיפול של מילגרם אחד ליום של הריספונד ומה עוד שאני מאד רחוקה מלהיות רזה וזה די מפחיד אותי לא לעלות יות ר עכשיו אני שוקלת כבר 80 קילו אשמח לקבל אינפורמציה בנושא
שבת, 26 באפריל 2008 בשעה 22:38
חברה שלי סיפרה לי לאחרונה שיש לה OCD
יש לה כל הזמן פחדים מכל דבר,וכל פעם שהיא מתחילה משהו חדש משהו בראש אומר לה שזה לא בסדר והיא צריכה ללכת לשטוף ידיים
איך אני יכול לעזור לה?
יום רביעי, 04 ביוני 2008 בשעה 12:51
[…] עוד על הכנס אפשר לקרוא ברשימה הפותחת. […]
שבת, 04 באפריל 2009 בשעה 12:30
[…] שמעורר בנו החיבור הסימביוטי לרשת, מטפח בנו את ה- ocd, מעיר רצפטורים רדומים משנתם. עוד, עוד. תנו לי עוד תגובות […]
יום שישי, 01 במאי 2009 בשעה 1:41
תודה רבה על המידע המיעניין
ממש אהבתי אותו לעד
יום שלישי, 01 בדצמבר 2009 בשעה 20:03
בזמן האחרון .. בשנתיים האחרונות אני עושה דברים כמה פעמים .
נגיד , כשאני סוגרת את הדלת אני לפעמים חייבת לסגור אותה 3 פעמים . כשאני הולכת אני חייבת לגעת בקיר 3 פעמים ולפעמים אני צריכה גם לגעת בכל דבר אפשרי 3 פעמים . אין לי מושג ממה זה – אני כאילו חושבת שאם אני לא יעשה את זה משהו רע יקרה אני לא בטוחה מה .. ובזמן האחרון מאד היתקרבתי לדת , ואני לא יודעת אם זה קשור איכשהו לדת ולאמונות הטפלות שמשהו רע יקרה אם אני לא יעשה את זה . אני גם לא בטוחה שזה קשור למחלה הספציפית הזאת .
איך עוצרים את זה ? אני מתנהלת כרגיל .. אבל זה עדין מפריע לי . מה לעשות ?
יום שלישי, 01 בדצמבר 2009 בשעה 21:58
@ניצן, מה שאת מתארת יכול להיות סימנים של בעיה כלשהי, וככל שמטפלים בה מוקדם יותר כך יותר קט גם לטפל בה.
אני ממליץ לך לפנות לאיש מקצוע בהקדם. את מוזמנת לפנות גם אלי, פרטי ההתקשרות מופיעים בסוף הרשימה
שבת, 09 באוקטובר 2010 בשעה 0:01
יש לי צורך לשטוף ידים כל פעם שאני רואה או שומעת משהו שמפחיד אותי, אני מסוגלת לשטוף ידים עשרות פעמיים ביום מפחד שיקרה לאהובי משהו. מה ניתן לעשות?
יום ראשון, 10 באוקטובר 2010 בשעה 14:09
אלמונית, את צריכה ללכת לאיש מקצוע כדי לקבל עזרה. אפשר בהחלט לעזור לך, אבל ככך שתדחי את הטיפול כך תזסבלי יותר ויהיה לך קשה להפרד מההרגלים הלא נעימים האלו
יום חמישי, 09 בדצמבר 2010 בשעה 3:29
היה מטפל אחד שאחרי פגישה אחת טען שיש לי o.c.d (אבל האבחנה שלו הייתה מאוד קצרה ונראלי שהוא סתם זרק אותה באויר) בכל אופן, המטפלת שלי כרגע איבחנה אצלי הפרעת דחק פוסט טאומטית ppsd (אני נפגשת איתה כבר למעלה מחצי שנה). אני הייתי עם הפרעת אכילה קשה מאוד קרוב לעשר שנים, כיום אני בת עשרים פלוס.
בכל אופן, כתוצאה מאירועי העבר שלי (שהביאו אותי להיות עם הפרעת אכילה קשה) אני חושבת עליהם בצורה אובססיבית, חושבת על דברים רעים שקראו לי מידי יום ביומו במהלך חיי.
הבעיה היא שאינני מסתפקת רק במחשבות- משום שעלי לתעד כל מחשבה שהיא. עלי לשמור ב"מועדפים" כל דבר שאי פעם נתקלתי בו ואני אף מעתיקה חלק מהמועדפים למסמך word. כאשר אני מחפשת משהו אני נכנסת ללופ מטורף. אני יכולה לכתוב מילה, לגלוש לנושאים הקשורים אליה וכך להעביר יום שלם שבסופו אני חשה בחילה ושואלת את עצמי "מדוע לא הקדשתי את הזמן לפרויקט שלי, הרי כל הנבירה הזאת לא תרמה לי כלום?" יחד עם זאת, אני לא מסוגלת להפסיק. הפחד שלי הוא שדברים לא יהיו מתועדים. אם הייתי יכולה הייתי מסריטה כל שנייה בחיים שלי ואז צופה בה. חלק מהרצון שלי לתעד נובע מזה שסבלתי מהתעללות שלא תועדה- תמיד היה נדמה לי שהכל בראש שלי.. חוץ מזה, אני מתקשה לזכור רצף של דברים. ככה שאני מתעדת דברים שאני לומדת. אבל יותר מתיעוד, אני מנסה להיזכר.. לשחזר דברים שקראו לי ולשחזר את התחושות שלי.. אני משחזרת זיכרונות כי אני מפחדת לאבד אותם.
אך בניגוד ל-o.c.d כפי שמתארים אותו בדרך כלל אני לא חוקרת כל הזמן את אותו נושא, אך כל לכל הנושאים עליהם אני "חופרת" בגוגל מכנה משותף- כולם קשורים לבעיות נפשיות- כי אני מנסה להבין את עצמי.. יש לי חבר עם הפרעת ס כ יז ו א פקט יבב/ מאניה דיפ רס יה ואני "חופרת" על הבעיה שלו. אני מרגישה שבמקום לעבוד על מה שאני צריכה (אני סטודנטית) אני חוקרת את הנפש שלי באובססיביות (דוקטורט זה כלום) יום אחד התחלתי לכתוב זיכרונות אחר הצהריים הצהריים וסיימתי לכתוב אותם בשעת בוקר מאוחרת (הייתי מותשת וכל היום שלי נהרס אבל לא יכולתי להפסיק) אני משתדלת לתעד כל דבר שקורא לי- אך מעבר לכך- אני משחזרת כל אירוע שקורא לי עד שהוא נעשה מעוות ומאבד קשר למה שהוא באמת היה. כל מייל שאני הולכת לשלוח- אני אקרא אותו אולי שלושים פעם, ואחרי שאני אשלח אני אסתכל משהו כמו שבע פעמים במיילים שנשלחו- אבל לא כדי לאשר שהוא נשלח- אלא כדי לראות את מה שכתבתי מזווית אחרת. אבל זה גוזל לי את הזמן.. את כולו..
למזלי, הטקסים שערכתי בזמן שהייתי בולימית נמצאים מאחורי (הייתי בולעת סבןן ועושה עוד דברים מאוד טקסיים) לצערי, אני מרגישה שכשאני מדברת עם הפסיכיאטרית שלי אני אומרת את מה שהיא מצפה לשמוע… ככל שהיחסים שלי איתה נעשים קרובים יותר אני מרגישה שנקלעתי לתבנית שהיא שמה אותי בתוכה- שאני הייתי ילדה, נערה מוכה וכו'.. אבל אני חושבת שמעבר לכל זה יש לי גם בעיות אחרות. אולי האובססיות שלי הן בעצם ocd n מסוים.. או שהאובססיות הן רק השלכה של הפרעת דחק פוסטראומטית? איך אפשר לאבחן מה מקור האובססיות?
עלי לציין כי אני לא חושבת שאם אני לא אעשה ככה וככה משהו רע יקרה לי, אני לא סופרת פעולות שאני עושה- אני פשוט לא יכולה להפסיק להיזכר בדברים ולחקור אותם- זה מגיע למצב שאני כבר מכירה את תוצאות החיפוש בעל פה. אני כבר יודעת לאיזה אתר אני אכנס ומה כתוב בו- אבל אני אכנס בכל זאת- רק כדי להסיר ספק.. אני מוטרדת מזה שיש לי נשירת שיער ומרוב שהייתי מוטרדת מזה (כשזה התחיל) הקדשתי בערך חודש לקריאה על הנושא בגוגל. ידעתי שאף אחד לא יעזור לי אבל הרגשתי שאני צריכה לבדוק דברים בעצמי משום שאף אחד לא יוכל לענות לי על השאלות שלי.
נ.ב: יש לי הפרעת קשב וריכוז מאוד רצינית
יום שלישי, 05 באפריל 2011 בשעה 21:48
שלום לד"ר ירדן לוינסקי
כמי שמכיר את ההפרעה הזו מקרוב מאוד, וכמי שמטבעו לא רק מתמודד עם הקשיים שבחיים (בין אם זה OCD, בין אם זה בעיות כלכליות, ובין אם זה בעיות הקשורות למדינה ולחברה הישראלית) אלא גם משתדל להתבונן בהם לעומקם, ומנסה להבין אותם מנקודות מבט שלא בהכרח מקובלות, וזאת גם כמי שלא לוקח שום דעה, תיאוריה, או דבר מקובל כמובן מאליו, אני רוצה לומר לך שהגעתי למסקנה שמה שנהוג לכנות OCD ומקובל להסבירו באמצעות ההסברים הידועים והמפורסמים, הוא משהו אחר לגמרי מכך.
א. יש כמה סוגים של "OCD", שהקשר ביניהם הוא מקרי לחלוטין
ב. שההסברים המקובלים בתחום זה הם מאוד חלקיים, שטחיים, לא מעמיקים, ומאוד רדודים.
ג. שהטיפול הנהוג בתחום (CBT) מתאים, אם בכלל, רק לחלק קטן מסוגי הOCD.
ד. שהסיבה לכך שבאחוז גבוה מהמקרים האלה יש כשלון בטיפול, הוא בגלל שהגישה של המערכת המימסדים (םסיכיאטריה ופסיכולוגיה)להבנת וטיפול בבעיה זו הינה גישה לא נכונה ולפיכך גם המסקנות וגם הטיפול נעשה בצורה לא נכונה ולכן גם התוצאות הם לא כמוצהר וכמצופה.
אני לא מכיר אותך ואיני יודע מה רמת הפתיחות של ל"לא מקובל" ולחשיבה פתוחה שאינה מקדשת בהכרח את הנהוג והמקובל, אבל רק אספר לך שלפני מספר שנים עניינתי אדם, פרופסור באחת האוניברסטאות ברעיונות אלה שהגיתי ורציתי רק לפגוש אותו ולהרחיב את הדיבור על כך, אבל הוא הגיב בזלזול בוטה.
אבל, כמו בכל תחום בחיים, אין חכם כבעל נסיון, ומי שהתנסה בעצמו, הינו בעל הבנה יותר עמוקה וחווייתית מאשר מי שרק למד "לימוד חיצוני את הדבר.
אשמח אם תגובתי תתפרסם וגם תגובתך.
יום רביעי, 13 באפריל 2011 בשעה 17:47
@רמי, אין טיפול דפיניטיבי שמתאים לכולם. גם ה CBT לא עובד על כולם והגישות המתקדמות יותר בתחום משלבות טיפול CBT קלאסי עם התייחסות משמעותית לרגשות, ולמנגנונים שמתחזקים את האובססיה.
יום שני, 23 במאי 2011 בשעה 15:12
[…] שני הפוסטים של ד"ר ירדן לוינסקי בנושא: מבוא לאובססיה חלק ראשון וחלק שני). AKPC_IDS += "782,";אלא אם מדובר בילד […]
יום שלישי, 24 במאי 2011 בשעה 1:19
אני עומדת להתחתן בקרוב עם האדם הכי מקסים בעולם! אבל לאבא שלו יש OCD, הוא קיבל את זה בעקבות פוסט טראומה הרבה מעל גיל 40. האם במקרה זה יש סיכוי שזה לא יעבור גנטית?
יום חמישי, 14 ביולי 2011 בשעה 15:01
[…] יש מאמרים על הגורמים לדיכאון ועל תורשה, יש מידע על הפרעות אובססיביות ועל התקפי פאניקה, על חרדה מוכללת וחרדה חברתית, על […]
יום ראשון, 04 בדצמבר 2011 בשעה 16:26
שלום
האם ניתן לנסות להסביר למי שסובל מ- OCD חריף, שיש טיפול שיכול לסייע לו במידה זו או אחרת?
יום רביעי, 25 ביולי 2012 בשעה 12:17
מצב שבו מישהו נועל את הדלת ובודק כמה פעמים עם הידית אם היא נעולה ובודק אם הגז סגור מספר פעמים, קורא שורה יותר מפעם אחת, אחרי שטיפת רצפה בודק עם הידיים אם הרצפה חלקה, תולה כביסה מריח אותה קודם התלייה
יום שישי, 27 ביולי 2012 בשעה 18:08
@שולה, זו אכן יכולה להיות הסתמנות אובססיבית. כדאי לפנות לאיש מקצוע להערכה מסודרת
יום שלישי, 12 בפברואר 2013 בשעה 1:01
יש לי לפעמים פחד שאולי אני יעשה לעצמי או לתינוקת שלי משהו רע . ולפעמים זה עד כדי כך שאם יש לידי סכין אני שמה את זה במקום אחר שיהיה רחוק ממני… וגם יש לי מחשבות שחוזרות על עצמן אם אני נורמלית או מישוגעת. ורציתי לשאול האם זה יכול להיות בגלל חסר מאוד חזק של אהבה (עכשיו מצד בעלי שלפעמים ממש כואב לי פיזית בגלל זה או שאין קשר…) כמו כן אני מרגישה שאני לא יכולה לעזור לעצמי כי אם אספר זאת לבעלי הוא ממש יצחק ממני ויסתכל עלי כמישוגעת. אז אולי יש לכם איזה דרך שאוכל לעזור לעצמי אז בבקשה תשלחו לי תשובה באימייל..(ד.א. אנו בחו'ל) תודה רבה רבה …
יום ראשון, 26 ביולי 2015 בשעה 6:23
בשבוע האחרון אני חושסת מחשבות מיניות מוזרות על כל מי שנמצא ליידי..כולם לא משנה מי…ואז זה נכנס לימלראש ולא יוצא אני לא מםסיקה לחשוב אולי אני סוטה או משהו למרות שאני יודעת שאני לא..אבל זה פשוט נתקע לי בראש ואני מרגישה שבגלל שזה כלכך דוחה אותי זה לא יוצא לי מהראש כאיךו אני מכניסה את המחשבות האלה בכוח לראש שלי ואני רוצה פשוט שזה יעבור…
יום חמישי, 10 בספטמבר 2015 בשעה 0:41
מה שאת מתארת נשמע כמו ocd ממליץ לפנות לטיפול גוגנטיבי התנהגותי cbt
יום רביעי, 03 בפברואר 2016 בשעה 1:16
אני נמצא בסוף של מערכת יחסים שברובה חשבתי שהאישה שהייתי בוגדת בי הייתי ניכנס לפרנויות וקשה לשחק מיזה גם כשאני מחליט לשחרר אחרי שלוש שעות אני מתחיל להרגיש רע וחושב שהיא מדברת עם בנים זה לא דיכאון זה ממש חרדה אני לא מצליח לתפקד כבן אדם אני מתבודד אם עצמי וזה לא המערכת יחסים הראשונה שנגמרת בצורה כזו מה עליי לעשות
יום שלישי, 31 במאי 2016 בשעה 13:52
אני בן 17 בזמן האחרון עלתה לי מחשבה לראש שאולי אני הומו ומאז היא לא יוצאת לי מהראש ומפריעה לי על התיפקוד בעבודה בביתספר בהכול ואני בחיים לא הרגשתי ככה תמיד נמשכתי לבנות ותמיד אני רוצה להימשך לבנות פשוט זה לא יוצא לי מהראש ואני לא יודע מה לעשות אם זה
יום ראשון, 12 ביוני 2016 בשעה 16:41
@אביב, מה שצריך לעשות זה לפנות לטיפול. במקרים רבים טיפול פסיכולוגי יעיל להקלה משמעותית במצב
יום שישי, 24 ביוני 2016 בשעה 17:41
לי יש אוסידי, אבל זה לא כמו האוסידי המוכר.
אם להרבה אוסידיים יש קטע עם הדת, לי יש אובססיה של יותר מעשור נגד הדת. אגב, מספיק שאני שומעת איזה רב אומר משהו נוראי ומזעזע מבחינה מוסרית, זה פשוט לא מאפשר לי לתפקד באותו חודש).
אם הרבה אובססיבים מנסים בכוח לא לחשוב על מה שמעיק עליהם, אני דווקא רוצה לחשוב רק על זה.
אם מישהו סובל, אז אני לא עושה טקסים נובעים ממחשבות עך כך שזה יעזור לו במשהו…אלא לצערי מכניסה עצמי לסבל תהומי מרוב הזדהות ולא מרשה לעצמי להנות כלל. זו אחת הבעחות הכי קשות שלי…
כשמישהו, בעיקר מישהו ספציםי סובל – אני גורמת לעצמי סבל תמידי מכוון ולא יודעת איך לצאת מהמחשבה של "איך אני מסוגלת להנות מהחיים כשהוא כל הזמן סובל למוות 24/7 מכ"כ הרבה דברים" ? נלחמת מאוד מאוד קשה כדי לאפשר לעצמי לנשום.
כל פעם אני מגלה כמה האוסידי שלי שונה משל כולם….השאלה אם זה עדיין בגדר אוסידי ובכלל, האם שיטות הטיפול צריכות להיות דומות ?
יום רביעי, 27 ביולי 2016 בשעה 23:42
שלום קוראים לי ניתאי ואני בן 14 בזמן האחרון אני מתחיל לחזור אחרי ברכות שאני אומר ביום יום הרבה אבל הרבה פעמים וזה נפסק רק אחרי איזה חמש דקות וזה כבר הפך להיות מאוד אבל מאוד מטריד זה מחרפן לי את השכל ושאני מנסה להפסיק זה לא יוצא לי מהראש וזה מתסכל מאוד. ומתי שאני צריך להגיד את הברכות אני מרגיש שאני חייב ואני פשוט אומר אותם. אני לא יכול להיתנגד. רציתי לשאול אם זה ocd
שבת, 27 באוגוסט 2016 בשעה 6:45
לפני כמעט חצי שנה נתקפתי במחשבה שמא אני הומו וזה מפריע לי בהמון דברים ובתפקוד המיני שלי בחיים האישיים שלי בהכול התאבחנתי אצל פסיכיאטר והוא אמר לי שזה מהocd שיש לי אגב יש לי ocd אבל כאילו אני מרגיש שאני משקר לעצמי וכול החיים שלי חייתי בשקר היום אני בן 17 וחצי ונתקפתי במחשבה הזו בגיל 17 והיא לא עוזבת אותי היא עולה בבומרנג ויורדת אך נותר לי מזה חרדה קשה שכול הזמן שכם החברים אומרים לי בצחוק יהומו אני נפגע מזה ממש כאילו זה האמת אני ואני לא יודע מה לעשות כי אני לא רוצה להיות כזה אגב גם דיברתי אם מישהו הומו והוא אמר לי שאין לי את זה ואם היה לי את זה הוא היה אומר לי אבל משהו עדיין בפנים מטריד ומציק לי שזה יכול להיות שזה אמיתי אני לא מפנטז על גברים או משהו כזה פשוט שאני בחברה אני מגיע לסיטואציה שמתחיל להיות לי דפיקות לב מהירות ונהיה לי חם ואני פשוט הולך מהמקום וקורה מאמר על כך שנטייה מינית היא דבר מולד וזה מרגיע אותי אך כול יום זה עולה ויורד וזה מפחיד אותי אני בסך הכול רוצה לחיות בשקט במחשבה שאני סטרייט ולא הומו גם רצות לי תמונות בראש שאני לא רוצה שיהיו לי וכול מיני דברים בסגנון אפילו אני הייתי מופתע מעצמי שחשבתי על כך שאני הומו ואני לא יודע מה לעשות אם זה
יום שישי, 07 באוקטובר 2016 בשעה 21:33
אישתי תמיד מאוד חרדה בנושא ארוחות ואוכל של אחרים ילדים, אורחים וכד'. הדבר הגיע לשיא עם הנכד והיא מלאה חרדות הקשורות לכך שאינו אוכל מספיק. כאשר הוא מגיע אלינו היא כול הזמן מנסה להאכיל אותו ועסוקה בכך גם בטלפון לאימו ולמטפלת לברר אם אכל וגם עוסקת בבישול עבורו גם אם לא צריך. שום דיבור או שכנוע שלי של הבת או אחרים לא עוצר אותה וכך הבילוי עם נכד הפך לסיוט.
נכון שהנכד די רזה וגם נולד עם תופעה שגורמת מידי פעם לירידה בהמוגלובין וכתוצאה מכך גם העלייה במשקל לא מספיק טובה אבל היא הצליחה להפוך את זה לאסון ממשי עם חרדות מטורפות ולהניע תהליך התעסקות באוכל בצורה שמאיבה על החיים
השאלה מה עושים כי חושבת שהיא מצילה את הנכד ולא מוכנה להקשיב שלא לדבר על טיפול.
יום ראשון, 16 באוקטובר 2016 בשעה 14:45
@dsugi, זה נשמע כמו התנהלות חרדתית. כדאי להציע לה להגיע לאיש מקצוע להתייעצות, אם היא מסרבת, להסביר שההתנהגות שלה שהיא דואגת בצורה קיצונית לנכד, גורמת למצוקה לנכד ולמשפחתו ואין סיבה שהיא תגרום לאחרים למצוקה. אם היא מתעקשת להיות חרדה זו בעיה שלה, אבל היא לא יכולה להכניס את כולם לחרדה. ואם היא לא תקבל טיפול היא לא תהיה בסביבת הילד, כי זה יכול להזיק לו.
יום שלישי, 25 באוקטובר 2016 בשעה 21:31
שלום
אני בת 32 יש לי בשנים האחרונות בעיה שאני חושבת על מחלות ומפחדת שזה יקרה לי
אז בשביל שזה לא יקרה לי,אני מסה למנוע את המחשבה בספורט
אבל לפעמים מידי שבוע אני שוטפת ידים כי אני מרגישה שאם לא אשטוף יקרה משהו
ואני מודעת לבעיה אני מודעת שזה דפקט רציני
ולכן התחלתי ספורט וזה משחרר אותי..
הפחד שלי שאם אמשיך לחשוב על דברים רעים יקרה משהו
כי יש אנשים שאומרים שמחשבות יוצרות מציאות
האם זה נכון?
האם זה נשמע לך שאני בבעיה רצינית?
יש לי פחדים ממחלות ומפרידות
אני ביקשתי מהרופא משפחה ציפרלקס משהו כזה.. כי אמרו שזה ירגיע אותי
אבל החלטתי לא לנסות! כי אני רוצה לעבור את זה לבד…
האם זה אפשרי לעבור את זה לבד.
יום ראשון, 26 במרץ 2017 בשעה 23:18
שלום. אני חושב שיש לי בעיה כזאת שאני צוחק מכל דבר מצחיק בקלות רבה מאוד ואני לא מצליח לעצור את עצמי מלצחוק.וכשאני צוחק אני לא מצליח להפסיק לצחוק. אני צוחק בעיקר כשיש הרבה אנשים ואז ממש כל דבר קטן מצחיק אותי.
אני לא יכול לשמוע משהו מצחיק ולא לצחוק. פשוט לא יכול לשלוט בצחוק שלי. מצב זה מאוד מביך אותי וגורם לי לאי נעימות.אני מאוד מנסה להתגבר על הבעיה ולהשתלט על הצחוק שלי אך אני לא מצליח.
אשמח שתגידו לי מה אפשר לעשות?
יום רביעי, 19 באפריל 2017 בשעה 14:34
שלום רב,
אני בהריון וסובלת מocd לפני שלוש שנים לקחתי פרוזק והפסקתי ןעד ההריון לא חזר לי. בחודשים האחרוניפ המחשבות המטרידות עולות לי זה בעיקר סביב הדת וההריון אני כביכול נודרת דברים שאני לא רוצה שיקרו ודבקים נוראים זה מכניס אותי לחרדות. אנחנו לא מוכנים לקחת סיכון שהתרופות יפגעו. אני לא ישנה ולא מתפקדת מבטלת נדרים 24 שעות ביממה. אפילו הייתי אצל רב שעשה לי התרת נדרים. הפסיכולוגית שלי אומרת שצריך ללכת לפסיאטריה לקחת תרופות. אני לא יודעת כבר מה לעשות אני מרגישה מפוחדת כל הזמן אבודה וממש בדאון. חייבת עזרה דחוף
שבת, 07 באוקטובר 2017 בשעה 21:54
הי יש לי ocd והשאלה שלי היא האם המחשבות הללו של ה ocd הם רק בראשי או שאכן קוראות במציאות?
שבת, 07 באוקטובר 2017 בשעה 22:25
הocd זה מחשבות שהם רק בראש אינם מתרחשים במצירות?
יום שלישי, 05 בדצמבר 2017 בשעה 9:22
אחותי סובלת כבר שנתיים מכאבים פיזיים בגוף
רעשים בעצמות וכל התקופה רצה מבדיקה לבדיקה לצילום לסיטי לאמ אר איי
האם אובססיה וחרדה לבריאות יכולה לגרום לכאב פיזי?
איך נפטרים מזה?
הכאב הפיזי בעיקר זה מה שמציק לה היא רוצה להתפטר ממנו ולא מצליחה
היא נוטלת ציפרלקס
שבת, 23 בדצמבר 2017 בשעה 22:38
יש לי אח כבן 52 שהתיאור של התסמונת הנ"ל תואם לילוטין את אופן התנהגותו זאת בנוסף לתסמינים נפשיים שקיימים אצלו לטעמי הוא דם סובל מאספרגר העניין שלטמו הוא אדם בריא לחלוטין ואין לא כלל בעייה. כיצד ניתן לסייע לאדם מסוג זה החי בהכחשה ואינו מעוניחן בטיפול? יצויין כי האדם חי די בבדידות ואינו עובד וכמעט לא עבד במרבית שנותיו הבוגרות תודה מראש לכל מי שיוכל לסייע לי
שבת, 27 בינואר 2018 בשעה 21:50
האם ההפרעה יכולה לעבור לחלוטין?
יום ראשון, 18 בפברואר 2018 בשעה 19:25
אמונה יוצרת מציאות אצל אנשים עם או סי די?
יום שני, 29 באוקטובר 2018 בשעה 0:26
היי, כבר שנה בערך שאני עובר אם עצמי תקופה מאוד קשה נפשית, שאני פשוט חושב שהשן שלי עומדת ליפול והיא בעצם בסדר כמו כל השיניים, אני כאילו חש שהשן הספציפית רגישה יותר מכולם וזה לא נכון בכלל היא כמו שאר השיניים בפה, אני תמיד חייב לבדוק אם הלשון אם היא בסדר וזה פשוט לא עוזב אותי זה פוגע באיכות החיים שלי ממש,אני לא מצליח לפענח מה יש לי האם זה חרדה או דאגה או סתם לחץ כלשהו,אשמח אם תציעו לי איזה טיפול מומלץ לעשות?
יום ראשון, 10 בפברואר 2019 בשעה 9:51
שלום דר' ירדן רציתי לדעת אם אפשר להתרפא מאו סי די ואם אתה ספציפית הצלחת לרפא מישהו לגמרי מהמחלה שלו.
יום שלישי, 12 בפברואר 2019 בשעה 18:22
@מתן, המטרה היא שגם אם יש מחשבות טורדניות, הן לא מנהלות אותך אלא שאתה מנהל את המחשבות. לכולנו יש דברים שמפריעים לנו, אבל אם הם לא מנהלים אותנו, אנחנו בסדר. זו מטרה ראויה וריאלית ולכן אפשר להגיע אליה. גם מטופלים שלי הגיעו למטרה כזו.
יום רביעי, 27 בינואר 2021 בשעה 3:05
שלום,אם למשהו יש מאניה דפרסיה בתורשה
וגם סוג של ocd יש מצב לקחת תרופות לocd בלי שזה יעשה התקף מאני?
(הocd מאוד מתנגש בטיפול הפיסוכולגי)
שבת, 12 ביוני 2021 בשעה 23:37
שלום רב, מבקשת לדעת,האם רופא משפחה,מוסמך להחליט בלעדית,על בעיה פסיכיאטרית? (פרנויה)
יום שני, 27 בדצמבר 2021 בשעה 10:23
שלום ד"ר.
אם יש לי כל הזמן מחשבות על השמאל (פוליטי) למשל אני מקשר בין אנגלית לשמאל כי כאילו שמלאנים הם יותר משכילים וימנים עם ערסים בלי השכלה . זה קשור לocd?
יום ראשון, 24 באפריל 2022 בשעה 20:19
אני אובססיבית לבעלי ברגע שאני יודעת שהוא יוצא מהבית ליציאה עם חברים או מקום שיש חשש שיהיו בו נשים או שהוא לא רוצה לצאת איתי כשהחברים לא יכולים, אני נכנסת לחרדה ומצוקה נפשים האם יש טיפול? מה לעשות ??
יום שלישי, 31 בינואר 2023 בשעה 20:49
עברתי גירושין קשים עם רדיפות קשות כשאשתי הראשונה נורא אהבה אותי ומשפחתה הפרידו אותנו בכח ובאלימות מילולית ופיזית, מאז אני כל הזמן חי מצד אחד עדיין בדאגות עליה ומצד שני בפחדים שהם לא עוקבים אחרי או שלא שלחו אחרי אנשים ושלא מדברים עלי.
המצוקה גוברת גם מכיוון שתמיד התביישתי לספר שאכן אני תמיד חש שאם דרכתי על המדרכה ברגל שמאל- אני חייב שגם רגל ימין תקבל דריכה על המדרכה או אותו דבר בנוגע לסוג רצפת המדרכה וכן אם סגרתי את דלת הפריג'ידר- אני חייב לבדוק עם כמה דפיקות שהדלת אכן נסגרה וכאילו עכשיו כבר העוקבים אחרי רואים אותי עושה כאלו דברים ומפרשים אותי בכל מיני פירושים.
מה אני צריך לעשות?
תודה!