כמה מילים על אבחנות חדשות בפסיכיאטריה. במרץ 2022, כמעט עשר שנים לאחר המהדורה הקודמת, התפרסמה מהדורה חדשה של התנ"ך הפסיכיאטרי הקרוי DSM. בשונה מגרסאות קודמות מדובר בעיקר בעריכה מחדש, תיקונים לפי המחקרים האחרונים ועדכונים של הספר הקודם. אבל יש אבחנה אחת ויחידה שנוספה לספר: הפרעת אבל מתמשך.
חרדה יכולה להיות אירוע רגעי וגם מצוקה מתמשכת. אנשים שמתמודדים עם חרדה לאורך זמן, מכירים דפוסי חשיבה שיש להם, שמתייחסים למקום של החרדה בחיים שלהם. אבל דפוסי החשיבה האלו לא בהכרח מועילים לאורך זמן.
מכירים את הוורקוהוליסטים האלו שלא מצליחים להפסיק לעבוד, גם אם המחיר של העבודה גבוה, אפילו לא מתגמל? למה אנחנו לא יודעים לעצור את עצמנו כשאנחנו עובדים יותר מדי?
לא מזמן ישבתי עם חברה לעבודה ודיברנו על שחיקה ועל יכולת עמידה של עובדים/ות מול האתגרים שאנשים במערכת הבריאות מתמודדים איתם. למרות ששחיקה זו בעיה מערכתית ולא פרסונלית, ויש צורך בפתרונות כוללניים כדי להתמודד איתה עדיין יש גם דברים שא/נשים יכולים/ות לעשות כדי להקל על עצמם/ן ולחזק את יכולת ההתמודדות שלהם/ן.
אתם עייפים. עייפים מהלימודים. עייפים מההגשות, מצגות, וקריאת מאמרים. אבל זה לא נגמר עדיין. עכשיו תקופת מבחנים. אתם רק רוצים לסיים את תקופת המבחנים בשיא כדי שתוכלו לנוח ולא להתעסק עם מועדי ב'. איך אפשר להצליח לאסוף את הכוחות הדרושים כדי שתוכלו לעשות את כל מה שאתם רוצים ועדיין להישאר בריאים בנפשכם?