לפני כחודשיים פורסם במגזין salon מאמר בנושא חיפוש מידע רפואי על ידי מטופלים באתרי אינטרנט שונים. כמות המידע שקיים ברשת ונגיש למטופלים עולה בהתמדה והמסר הכללי של המאמר הוא ש"המידע שקיים באינטרנט טוב לרופאים ולמטופלים" והוא בהחלט מייצג דעה של רבים מהרופאים. ישנם עדיין מעט רופאים שיש להם קושי להתמודד עם השינוי בתפקידו של הרופא ובמקומו כמוקד הידע האולטימטיבי כלפי המטופל אך מדובר בקבוצה הולכת ונעלמת של רופאים.
חודש אחד בלבד עבר כאן באתר מאז ששאלתי אם התרופות לדכאון לא עובדות (וגם עניתי) וכבר העיתונות העולמית רוגשת בגלל מאמר חדש שפורסם ב PLOS Medicine הטוען שתרופות ממשפחת SSRI כמו פרוזאק, לוסטרל, ציפרלקס, פבוקסיל או סרוקסט המשמשות לטיפול בדכאון לא מסייעות לטיפול בדכאון קל. הפתעה! אבל לא ממש.
אחרי שנשאלתי שוב ושוב, פה בבלוג וגם בפורום פסיכיאטריה באתר ynet שאני בין מנהליו, החלטתי לנסות לעשות קצת סדר ולהסביר מושגים שונים הקשורים בדיכאון. בפוסט הקודם דיברנו על סוגים שונים של דיכאון ובפוסט הזה נדון בגורמים, טיפולים ותרופות.
כבר שבוע שיש שקט בחזית השערוריות במערכת הבריאות. כלומר, זה בדיוק הזמן לסנסציה החדשה. מכיוון שהבון טון של הציבור הוא להלחם נגד התאגידים מצד אחד, והטיפול הפופולרי ביותר ברפואה העולמית הוא טיפול בתרופות נוגדות דכאון, הרי שעצם המחשבה על קומבינציה בין שתי המגמות האלו יכולה לגרום לפרסום של כותרת כמו "נוגדי דיכאון: מעלימים מכם את המחקרים השליליים". נשמע מעניין נכון? בדיוק. וזו הסיבה שכל העיתונים ורשתות התקשורת עטו על המאמר בשמחה רבה.
אחת הבעיות עם מחלת הדיכאון היא שרוב האנשים לא יודעים בדיוק במה מדובר. הסיבה היא שתחושות זמניות של עצבות ודכדוך מהוות חלק נורמאלי וטבעי מחיינו, בעיקר כאשר הן קשורות באופן ישיר לאירועים לא נעימים או תחושות פנימיות שליליות. מי לא הרגיש דכדוך כשנכשל בטסט או כשהבוס בעבודה אמר מילה שלא במקום? כולנו קמים לפעמים על "צד שמאל" ולא רוצים לצאת מהבית. בגלל שאלות חוזרות שנשאלתי על ידי גולשים פה בבלוג, ושאלות חוזרות בפורום פסיכיאטריה באתר Ynet שאני בין המנהלים שלו החלטתי לנסות לעשות קצת סדר במושגים הקשורים בדכאון.
עקרונות מעשיים לטיפול תרופתי בהפרעת דיכאונית, תמונת מצב עדכנית המבוססת על מחקרים והמלצות מקובלות