לפני מספר חודשים כתבתי על הבעייתיות של מקצוע הפסיכולוגיה במסגרת מערכת הבריאות המודרנית: הרפואה בימנו הופכת להיות יותר ויותר Evidence based, יש צורך בהוכחות ברורות (בצורת מחקרים איכותיים) על מנת לאפשר טיפולים. הקושי בקבלת מידע מחקרי על טיפול פסיכולוגי, והעלות הגבוהה של טיפולים אלו (פגישות רבות בעלות אורך רב) הם בין הגורמים שמובילים לקיצוץ המתמשך בשירותים הפסיכולוגים. אם יש קושי להוכיח לאוצר את היעילות של הטיפול אז הוא ישמח לקצץ בתקציבי הטיפול.
דניאל קארלט, שכותב גם מידעון פסיכיאטרי בשם The Carlat Report פרסם במגזין סוף השבוע שעבר של הניו יורק טיימס מאמר של שישה עמודים תחת הכותרת Dr. Drug Rep. ובו הוא מספר על השנה שבה עבד עבור חברת תרופות אמריקאית בייצוג המוצר שלה בכל מני הרצאות וכנסים. קארלט כותב טוב, ואני קורא אותו מדי פעם בבלוג שלו כך שאני מכיר את סגנון הכתיבה אבל גם את האג'נדה שלו נגד חברות התרופות.
אני לא כותב כאן לאחרונה מסיבות פרקטיות: אני עסוק מאד בדברים אחרים וחשובים לא פחות, שאני מקווה שיסתיימו בקרוב. מייד לאחר ההפסקה אני מתכוון לחזור ולכתוב בכמה נושאים מעניינים שקשורים בבריאות הנפש. לא חשבתי שזה יקרה עד דצמבר אבל כשגלשתי לרגע באתר Ynet היום קלטתי בתחתית העמוד כותרת שמיד תפסה את תשומת לבי, ולרוע המזל נגררתי לקרוא את הזוועתון שפורסם שם בגליון כלשהו של מנטה. כמובן שקפצו לי הפיוזים.
הפרעות בשינה מלוות רבות מהמצבים הפסיכיאטרים אבל לא צריך להיות חולה במחלה כלשהי בשביל לסבול מהפרעה בשינה. מספיק שיש לך בעיות בחיי הנישואין, קשיים בעבודה או מצוקה כלכלית והן יופיעו. גם עצבנות ואי שקט יכולים להופיע במגוון מקרים בחיי היומיום. במקרים ממושכים, או במצבים בהן הפרעת השינה קשה או שתחושת אי השקט מחמירה עד כדי כך שהיא משבשת בעצמה את מהלך החיים, מנסים לטפל בבעיה במגוון דרכים. אחת מהדרכים הללו הן תרופות ההרגעה ותרופות השינה ובעיקר תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (xanax, clonex, vaben, valium, lorivan).
ישנו מאמר מניוזוויק שמסתובב לאחרונה בתיבות הדואר של חלק מהעוסקים בפסיכולוגיה ופסיכיאטריה (וגם אצל כאלו שעברו טיפולים מסוגים שונים), ועוסק בתוצאות השליליות של טיפול פסיכותרפי. הכותבת מתארת בשפה קולחת את הבעיות שעולות מטיפול פסיכולוגי ומעלה מגוון של טענות לגיטימיות בנושא הטיפול, שיכולות להיות לו תופעות לוואי והשלכות מסוכנות עבור המטופל. אחת הדוגמאות שהיא מציינת היא שעל מנת לאשר טיפול תרופתי חדש יש לעבור סדרה של בדיקות וניסויים שאורכת שנים, ויש לציין בבירור יחד עם התרופה את תופעות הלוואי האפשריות, הרי שעל מנת לאפשר שיטת טיפול חדשה לא נדרש דבר ואף אחד לא ציין אף פעם שום תופעת לוואי פוטנציאלית של טכניקת טיפול פסיכולוגית כלשהי.
חוק הבחירות בישראל מאפשר לכל אזרח ישראל אשר מתגורר במדינה (וגם לשליחים ולימאים) להצביע בעבור המפלגה שעמדותיה וראשיה מוצאים חן בעיניו כדי לאפשר להם לקדם את עיניינו ולדאוג לצרכיו. כל אזרח מגיל 18 יכול להצביע, ולפעמים מצביעים אצלנו גם אנשים שכבר נפטרו. למרות שאפשר להתווכח על יכולת קבלת ההחלטות של אזרחי ישראל (לאור תוצאות הבחירות בחמש עשרה השנים האחרונות) נקודה שכמעט לא דנים בה היא האם באמת כולם כשירים להצביע בבחירות?