אחת הבעיות עם מחלת הדיכאון היא שרוב האנשים לא יודעים בדיוק במה מדובר. הסיבה היא שתחושות זמניות של עצבות ודכדוך מהוות חלק נורמאלי וטבעי מחיינו, בעיקר כאשר הן קשורות באופן ישיר לאירועים לא נעימים או תחושות פנימיות שליליות. מי לא הרגיש דכדוך כשנכשל בטסט או כשהבוס בעבודה אמר מילה שלא במקום? כולנו קמים לפעמים על "צד שמאל" ולא רוצים לצאת מהבית. בגלל שאלות חוזרות שנשאלתי על ידי גולשים פה בבלוג, ושאלות חוזרות בפורום פסיכיאטריה באתר Ynet שאני בין המנהלים שלו החלטתי לנסות לעשות קצת סדר במושגים הקשורים בדכאון.
ברשימה הזו ננסה להתמקד בהגדרות ותיאורים, ובמאמר הבא נדון באפשרויות טיפול (שגם בהן יש בלבול רב).
דיכאון (מחלת הדיכאון) היא קשת שלמה של מצבים, החל ממצבים קלים של דכדוך חולף ועד למצבים קשים מאד של דיכאון, החל מאירוע חד פעמי ועד למצב כרוני של דיכאון. אנו חיים במציאות מורכבת ולכן אנו נחשפים למגוון של גורמים מטרידים ומלחיצים מדי יום, החל ממצב כלכלי, דרך מצב תעסוקתי, בעיות במשפחה ועוד. כל אלו לא מוסיפים ליציבות הנפשית שלנו.
הדבר שמאפיין יותר מהכל את הדיכאון הוא נוכחות של תחושות עצבות או עצבנות, בצורה שלא תואמת או חריגה מהסביר. צריך גם להפריד בין הופעת דיכאון ללא כל סיבה ברורה לעין, לבין הופעת סימפטומים של דיכאון לאחר אירוע חיים משמעותי כמו מוות במשפחה או פיטורין. כאן יתכן ומדובר במה שנקרא משבר הסתגלות, ולרוב הסימפטומים הללו חולפים לאחר שהאדם מסתגל למצבו החדש. במצבים של דיכאון לעומת זאת, הסימפטומים לא חולפים, ולעיתים אפילו מחריפים עם הזמן. הסימפטומים מתרחבים מעבר לתחושות ויכולים גם לכלול סימטומים גופניים שונים. במקרים שונים תהיה תחושה של העדר יכולת להרגיש, ירידה ביכולת התפקוד במובנים שונים, פגיעה בהנאה או בפעילות ועוד. לרוב, סימפטומים של הדיכאון נמשכים זמן רב ומופיעים בתדירות יומיומית ולעיתים אף במשך כל היום.
כמו שכתבתי, עוצמת הדיכאון משתנה מאדם לאדם, וסוג הסימפטומים משתנה גם הוא. כדי להקל על העוסקים בתחום, הוגדרו מספר הגדרות להפרעות מצב הרוח כוללות משפחה של הפרעות המכונות "הפרעות במצב הרוח" או "הפרעות אפקטיביות" ונכללות ברשימה זו דיכאון מאג'ורי, דיסתימיה והפרעה דו-קוטבית. בנוסף קיימות אבחנות קטנות יותר של דיכאון א-טיפי, דיכאון עונתי, דיכאון שלאחר לידה ודיכאון פסיכוטי.
מחלות מצב הרוח הן מחלות נפוצות מאד ובכל רגע נתון אחוז משמעותי מהאוכלוסיה סובלים מהן. ארגון הבריאות העולמי חוזה שבשנים הקרובות מחלת הדכאון תהפוך למחלה השניה בגודלה מבחינת העומס על המערכת הציבורית אחרי מחלות הלב. מחלות דיכאון מפריעות לתפקוד הנורמאלי וגורמות לסבל וכאב לחולים עצמם ולקרובים להם. דיכאון חמור עלול להרוס את חיי החולה ואת חיי משפחתו אולם רבים הסובלים ממחלות דיכאון אינם מחפשים ומקבלים טיפול, למרות שקיימות כיום תרופות וטיפולים פסיכולוגיים שיכולים להקל על המצוקה.
קצת על מחלות מצב הרוח
דיכאון מאג'ורי מתאפיין במספר קבוצות של תסמינים: תסמינים שקשורים במצב הרוח וכוללים מצב רוח ירוד שבו האדם מרגיש מדוכא, או מצבים שבהם האדם אדיש למתרחש סביבו ובמקרים קיצוניים ממש קהות רגשית. כמו כן יכולה להופיע תחושה של חרדה, שינויים במהלך היום בתחושות הדיכאון, וחוסר יכולת להרגיש משהו כלפי אירועי היומיום. הקבוצה השניה של תסמיני הדיכאון היא תסמינים שקשורים לתפקוד הגופני: תחושות גופניות שונות וכאבים, קשיים בריכוז, אי שקט או האטה בתנועות. כמו כן יכולים להופיע חוסר תאבון, ירידה משמעותית במשקל או עליה ניכרת במשקל. מופיעות הפרעות שונות בשינה ותחושת עייפות וחוסר אנרגיה. קבוצה שלישית של סימפטומים של דיכאון היא בעיות בתפקוד המתבטאת בחוסר עניין וירידה תפקודית, קושי להתרכז ואף קושי לקבל החלטות. הקבוצה האחרונה היא הבעיות הקוגניטיביות הכוללות מחשבות פסימיות, רגשות נחיתות ותחושות אשמה, ובמקרים קיצוניים מחשבות על מוות ומחשבות אבדניות.
דיסתימיה היא סוג קל יותר של דיכאון שמתאפיין במשך זמן ארוך של הסימפטומים הדיכאוניים שמופיעים פעמים רבות בגיל צעיר, ונמשכים בעצמה נמוכה למשך שנים. אנשים אלו מתפקדים לרוב בצורה סבירה אך מרגישים תחושות של 'חוסר' או דיכאון קל. במקרים שונים הם יכולים לחוות לפעמים גם דיכאון מאג'ורי, ואז התופעה נקראת דיכאון כפול.
הקריטריונים כאן דומים לדיכאון מאג'ורי אבל מתונים בעצמתם וממושכים בזמן. הסימפטומים יכללו הערכה עצמית נמוכה ותחושת חוסר יכולת, תחושות פסימיות, נסיגה חברתית, עייפות, תחושות אשמה וחיטוט בעבר, כעס, רוגזנות וקושי בריכוז עם הססנות. כמובן שמצב הרוח יהיה ירוד אך לא בעצמה שמפריעה בצורה משמעותית לתפקוד היומיומי.
סוג נוסף של מחלה שיכולה להתבטא גם בדיכאון היא הפרעה דו קוטבית (מאניה-דפרסיה). הפרעה זו כוללת תקופות של דיכאון ושל מצב רוח מרומם (מאניה). בתקופה הדיכאונית יהיו סמפטומים של דכאון מאג'ורי ובתקופה המאנית סימפטומים המאפיינים מאניה. מאניה היא בעצם מצב של מצב רוח מרומם בצורה קיצונית ולא תואמת, הכוללת פעילות יתר, חוסר צורך בשינה, דיבור בשטף עד כדי חוסר יכולת לעקוב אחרי השיחה, הפרעות בריכוז, פעילות יתר מוכוונת מטרה כמו עיסוק רב בבזבוז כספים חסר שיפוט או בסקס חסר אבחנה, לעיתים גם מצטרפים לכך סימפטומים פסיכוטים של מחשבות של גדלות, השפעה ויחס, שבהם אדם יכול לחשוב לדוגמא שהוא המשיח.
דיכאון בשלבי החיים השונים.
הפרעות מצב רוח מופיעות פעמים רבות במהלך גיל ההתבגרות ולכן יש לשים לב לשינויים בהתנהגותם של בני נוער, מהסתגרות ועד תוקפנות. דיכאון לעומת זאת מופיע לרוב בגיל מעט יותר מאוחר, סביב גילאי השלושים. נשים סובלות יותר מגברים מדיכאון ויש תאוריות שטוענות שמדובר בהבדלים ההורמונילים בין הגברים לנשים. אפשר לראות ירידה במצב הרוח סביב המחזור החודשי, לאחר הלידה וכמובן לאחר הפלות.אצל גברים לעומת זאת, שיעור ההתאבדויות שהצליחו גבוה בצורה משמעותית, ובעיקר בגילאי הבגרות המאוחרת ואצל קשישים.
דיכאון הוא לא חלק ממהלך חיים תקין, לא אצל צעירים ולא אצל קשישים. לכן אם מופיעים סימפטומים של דיכאון אצל קשישים צריך לפנות לפסיכיאטר לצורך הערכה, כיוון שלא מדובר בחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי. בנוסף, תרופות שונות (כמו תרופות ללחץ דם) יכולות בעצמן לגרום לסימפטומים של דיכאון ויש צורך לבחון זאת בהקשר הכולל של מצבו של האדם. רק פסיכיאטר מומחה יכול לבצע הערכה מסודרת כזו.
לפני הסוף, מי בעצם צריך טיפול?
צריך לזכור שפגישה עם איש מקצוע, בין אם מדובר בפסיכיאטר או פסיכולוג איננה מהווה טיפול. אבל אם אדם סובל מתחושות קשות, מתחושות שגורמות לו סבל אפשר לפנות לפגישת אבחון או יעוץ אצל פסיכיאטר שתבהיר במה מדובר. הפגישה הזו אינה מחייבת אבל פותחת פתח לחוות דעת של איש מקצוע. רצוי במיוחד לקבל עזרה מקצועית כאשר הדיכאון מופיע ללא סיבה ברורה, כשהפגיעה התפקודית קשה או ממושכת ובמיוחד אם מופיעות מחשבות אבדניות. לרוב, ללא עזרה של פסיכיאטר הסבל רק יתארך.
ועל טיפול בדיכאון – בחלק ב'
[המאמר מבוסס על תוכן מויקיפדיה, מאתר פסיכולוגיה וממקורות נוספים. לקריאה נרחבת יותר מומלץ לפנות לסקירה על דיכאון באתר פסיכולוגיה, כמו כן בויקיפדיה או באתרים באנגלית]
לקבלת דואר אלקטרוני על עדכונים חשובים יש להרשם לרשימת התפוצה.
ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל את מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים. לפרטים נוספים או קביעת פגישה אפשר לשלוח דואר אל info@resolution.co.il או להתקשר עכשיו 03-6919961
לקבלת עדכונים אפשר להרשם לרשימת התפוצה או לעקוב אחריי בטוויטר.
18 תגובות לרשימה ”על הדיכאון, חלק א'“, בסדר כרונולוגי. ניתן להוסיף תגובות בהמשך העמוד.
יום שישי, 18 בינואר 2008 בשעה 1:01
תודה על הפוסט המפורט. אשמח להבהרה: האם מחלות דכאוניות מתפתחות כתוצאה מהסביבה ו/או חוויות שהאדם עובר בחייו, או שמא הן מולדות גנטית?
התנדבתי בעבר באנו"ש ואכן ראיתי אנשים עם תסימינים כמו שפירטת, אבל אף פעם לא ידעתי האם באמת יש דרך לרפא אותם מזה.
תודה, טל
נ.ב – פלאג-אין שמודיע באימייל על תגובות יהיה אחלה
יום שישי, 18 בינואר 2008 בשעה 12:27
תודה, החכמתי.
מישהו אמר לי פעם שהתפרצות התקף היפוכונודריה פתאומי יכול להיות סימן לדכאון. האם זה נכון?
יום שישי, 18 בינואר 2008 בשעה 15:51
מעניין עם בדקתם מה התורה יכולה לעזור לכם הפסיכיאטרים בעבודה שלכם – שווה בדיקה – נראה לי שיהיה אפשר לקדם משהוא…נראה מי ירים את הכפפה
יום שלישי, 22 בינואר 2008 בשעה 1:15
שרית, תלונות גופניות רבות או מחשבות על כך שאתה חולה במחלה סופנית או מחלה קשה הן אכן תלונות נפוצות אצל הסובלים מדכאון.
יום חמישי, 14 בפברואר 2008 בשעה 16:25
מרתק.
שבת, 16 בפברואר 2008 בשעה 16:49
[…] הקודמת התמקדנו בהגדרות ותיאורים, ועכשיו נדון בביולוגיה ובאפשרויות טיפול (שגם בהן יש […]
יום שני, 25 בפברואר 2008 בשעה 18:25
לא כדאי לפנות לטיפול במרפאות ציבוריות. מניסיון- מתייחסים שם לאנשים כמו לזבל, והרבה פעמים הרופאים שמטפלים שם הם רופאים מתמחים. הייתי מטופל במרפאה שכזאת, ואני ממש לא ממליץ. כל שנה התחלף שם הרופא המתמחה והייתי צריך להסביר את כל ההסטוריה הארוכה מחדש. כמו כן, המתמחים שטיפלו בי עשו המון טעויות שגרמו לי סבל. לא שכל הפסיכיאטרים הפרטיים טובים, גם שם אפשר ליפול על פסיכיאטרים לא טובים. אבל שם לפחות יש לך את האפשרות לבחור את הרופא. כמו תמיד במדינתנו האהובה, החולים העניים ילכו למרפאות ציבוריות, יטופלו אצל רופאים מתמחים ויקבלו יחס מזלזל וטיפול פחות טוב, ואילו החולים האמידים יותר יזכו בטיפול פרטי יקר אך לעתים טוב יותר.
יום ראשון, 06 באפריל 2008 בשעה 11:23
אני אציין שהשם שבחרתי לי הוא בדוי מתוך פחד שהוא עלול להיתפרסם אבל אפשר להבין ששמי די ברור בכותבת האי מייל .
לצערי אין לי גישה יומיומית לאינטרנט אז אשמח מאוד מאוד אם אקבל תשובה על שאלתי הפשוטה לכותבת האי מייל שלי.
רקע כללי על עצמי:
קודם כל אני אציין שאני אפליפטי.
אין לי את זה מילדות,מגיל 20 והיום אני בן 28.
ליפניי חצי שנה בערך חטפתי התקף דיקאון,איך אני יודע?..
מעבר לזה שאף פעם לא הצלחתי ליישם משמעת תרופתית וזה גרם לי להמון צרות חברתיות והמון צרות בתחום הרומנטי והתעסוקתי.
פיתאום משום מקום לא הצלחתי לצאת מהמיטה שלי,ואם,אפילו הבוהן שלי היתה יוצאת ההיתי בוכה,החום עלה לי למרות שחברי בדקו אותי ואמרו לי שאין לי חום,חטפתי חרדות עד אין קץ,אולם החרדות האלה הם עיניין שבשיגרה.הפחד ליפול ברחוב,הפחד לחטוף התקף בבית בלי שאף אחד אדע וכך בעצם אמות,זה קרה ומצאתי את עצמי בתוך שלולית דם ענקית ועמוקה.
בתוקפת הדיכאון הזאת חברי לדירה אמרו שאני צורח מתוך שינה,ממש צורח!.לא הלכתי לעבודה וגם לא עניתי לטלפונים,חברה טובה טיפלה בכל זה.
התחושה ההאישית שלי היתה כאילו העולם ניכנס לי בבטן עם כל הדברים הרעים שבו,הרגשתי רע,רע מאוד,זה היה חדש לי,אני בן אדם שתחושת העצב זרה לו.כל התחושה הזאת,המרירות,חוסר היתמצאות קטלני(פעם אחת הלכת לתחנה המרכזית ומצאת את עצמי ביכלל בכיוון ההפוך !!,יום אחד אחי בא לבקר וההינו בדרך לאותה תחנה מרכזית,פיתאום גילינו שהוא שכח משהו,לא הצלחתי להיזכר איך מגיעים לבית שלי!!!!)
הכבדות הזאת,הכעס הזה,ממש זעם,היה בעוצמות אדירות…
אני,שלעולם לא חולק רגשות מהסוג הזה עם אמא שלי חלקתי!
זה זר לי,לחרדות היתרגלתי אחרי הכל אני אפילפטי.
כל מי שמכיר אותי טוב לא באמת יודע על הזיעה הקרה והפחד והדופק.
למה בעצם אני עכשיו כאן?
היו לי שתי היתמוטטויות עצבים,אני שלא בוכה אף פעם אבל נורא רוצה,בכיתי בצורה לא נישלטת,היו לי הזיות של חום גבוהה בלי חום גבוהה!!
החלטתי לברר את העיניין,על החרדות הבנתי שזה לא חלק נומאלי מהחיים,לא ההיתי ביכלל מודע שזה בעצם חרדות!.
ןאז קראתי על התרופה -למיקטל- שאותה אני לוכח מאז גיל 20
וניחרדתי!! האם זה התרופה או אני?
אני יודע שאני אדם מיוחד מהרגיל(ליפעמים זה ממש מצער אותי)
האם אני סתם מנסה להיזדהות עם הדברים שכתובים למעלה?
אני יודע שיש הרבה אנשים ש"נהנים"להגדיר עצמם עם מאניה-דיפרסיה..
הכי קרוב אליי זה "דיסתימיה"..כך ניראה לי..מי אני שיבין בדברים האלה…
כמו כל אדם אני יכול לקשר חוויות מהחיים למה שכתוב למעלה,אני מפחד שההיזדהות הזאת נכונה.
אתם לא פסיכולוג,אני מבין,אולי תתנו לי את הכלים לדעת אם יש לי או אין לי את הדבר הזה. אתרים,אנשים שיש להם 5 דקות להבהיר לי מה מצבי,את השאר כבר אדע מה לעשות.
סליחה שזה כזה ארוך.
יום שישי, 07 במאי 2010 בשעה 1:41
יש לי דודה שניכנסה לדיקאון כבר 3 שנים בזה והיא בקושי אוכלת ובכלל לא מתקלחת והתחילה לעשות את צרכיה במיטה המצב ניראה לי מחמיר אבל בשכל היא חכמה זוכרת הכל מה עלי לעשות כדי שתתקלח כי אני לא רוצה שהיא תגיע לגהה או למקום אחר מה עלי לעשות אני ישמח אם תעזור לי .
יום שני, 16 באוגוסט 2010 בשעה 10:37
[…] הפגישה ומרגיש שהבעיה נפתרה, או שהחרדה עברה לחלוטין או שהדכאון נגמר. לטיפול פסיכולוגי טוב לוקח זמן עד שמרגישים 'שקורה […]
יום שישי, 27 באוגוסט 2010 בשעה 16:54
[…] היא שיש טעם לבחון אומגה 3 לטיפול בדיכאון מאג'ורי, יתכן שההבדלים נובעים מהשוני בין קבוצות המחקר […]
יום חמישי, 13 בינואר 2011 בשעה 10:51
[…] בבריאות הנפש. ארגון הבריאות העולמי מגדיר את מחלת הדיכאון כאחד הגורמים המרכזיים בעולם לתחלואה ומוגבלות. תוסיפו […]
יום ראשון, 13 בפברואר 2011 בשעה 11:45
[…] שסטטיסטית אותו אדם יכול בהחלט לסבול מדיכאון ולכן הומלץ לו על טיפול בנוגד-דיכאון, האבחנה המבדלת של […]
יום חמישי, 21 באפריל 2011 בשעה 19:13
[…] הרבה מחקרים שמראים את ההשפעה השלילית שיש לדיכאון שלאחר לידה על התינוק, שלא לדבר על ההשפעות הארוכות טווח […]
יום רביעי, 04 במאי 2011 בשעה 9:25
[…] הרבה מחקרים שמראים את ההשפעה השלילית שיש לדיכאון שלאחר לידה על התינוק. אבל גם אם הורה מוגבל בתפקודו בגלל […]
שבת, 23 ביולי 2011 בשעה 23:59
תודה על הפוסאט המפורט,אני אשאל שאלה שהיא קצת כוללנית אבל בכל זאת ,האם אדם שחווה אירוע טראומתי אשר גרם לחרדות ודכאון קל במשך שנתיים וחצי ,יכול לחזור לתפקוד רגיל ללא עזרת חומרים כימיים
יום ראשון, 24 ביולי 2011 בשעה 16:57
@אשדוד, התשובה הכללית היא כן, תלוי במצב של אותו אדם
שבת, 06 באוגוסט 2011 בשעה 16:16
[…] ועל התקפי פאניקה, על חרדה מוכללת וחרדה חברתית, על דיכאון מאג'ורי ועל מאניה דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית). יש מידע על […]