איך רופאים מתמודדים עם מוות של מטופל או חולה אשר הם לא יכולים או לא מצליחים לעזור לו?
העיתונים מדווחים שבימים הקרובים סגן שר הבריאות יחתום סוף סוף על צו המורה על ביצוע רפורמה בבריאות הנפש, פעולה קטנה שתביא סוף לסאגה מיותרת שנמשכת כבר 17 שנה ולכאורה תגרום למהפכה בשירותי בריאות הנפש במדינת ישראל. אבל המציאות כמובן הרבה יותר מורכבת ובתוך הרפורמה מסתתר לו גול עצמי קטן.
הרבה אנשים אוהבים את החגים. החגים מהווים עבור רוב האנשים אירוע חגיגי בעל אופי משפחתי. ובכל זאת, יש רבים שלא נהנים מהחגים ואפילו סובלים מהם.
יש אנשים שלא כל כך מסתדרים עם חג הפסח, חלקם מרגישים בדידות, חלקם מרגישים מועקה שנובעת ממטלות החג וחלק מסיימים את החג עם עייפות מכל המשפחתיות המגוזמת שמרגישה להם לא טבעית. בניגוד למה שחושבים, רבים מרגישים דווקא מדוכאים או חרדים בזמן הפסח. אבל מה אפשר לעשות?
חיכיתי בכוונה לפני שישבתי לכתוב על "פרשת האח הגדול והכדורים הפסיכיאטרים". הסיבה לכך היא שכולנו צריכים לזכור שיש כאן מגוון שלם של אינטרסים שמתנהלים מאחורי הפרשה הזו ואין לרובנו את כל המידע הרלוונטי לגבי השאלה מי צודק ומי לא בויכוח. אבל יש כמה דברים שאפשר לומר גם בלי לדעת את כל הפרטים.
ב 22.3 הייתי בסמינר שארגנה חברת התרופות לונדבק למובילי דעה רפואית ברשת (בכינוס היו פסיכיאטרים). הסמינר עסק בעיקר בעולם הפורומים הרפואיים שבו קיימים היום מאות פורומים ספציפיים שעוסקים במחלות שונות ומשונות, נפוצות ופחות נפוצות. המטרה עבורי היתה לנסות ולהבין את הרקע של הפעילות שלי בפורומים השונים שבהם אני נמצא ברשת, וביחסים המתהווים למול קהל הגולשים.
מאניה דפרסיה, אשר מוכרת גם כהפרעה דו קוטבית או הפרעה בי פולארית, היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים משמעותיים ולפעמים גם קיצוניים במצב הרוח. אדם הסובל ממאניה דפרסיה נע בין קטבים של מצב רוח מרומם ופעילות יתר – הנקראים מאניה או היפומניה בשפה הרפואית – ובין תקופות של דיכאון המתבטא בירידה במצב הרוח, חוסר עניין והנאה מפעילויות והפרעה תפקודית ניכרת. משך תקופות הללו נע מכמה ימים ועד כמה חודשים. לעיתים תקופות אלו קצרות ומשתלבות בחייו של האדם והוא לא מודע שיש לו מאניה דפרסיה.