ההשקעה המטורפת בחקר המוח הביאה לנו עושר של ידע לגבי המוח וכיצד הוא פועל. איך התרופות עובדות ולמה אנחנו לא מצליחים למצוא תרופות שעובדות טוב יותר למרות כל המליארדים שהושקעו בחקר המוח?
מה עושה מישהו שסובל מהפרעה ביפולרית? איך אתם מתמודדים עם קרוב או בן משפחה שנע בין שמחה עילאית לבין דכאון ממוטט? למה לצפות ואיך להתנהג? איך יודעים לאן לפנות ועם מי להתייעץ? איך אפשר לעזור לחולה שסובל ממאניה ומה עושים בזמן דיפרסיה? מה ההבדל בין סוגי הטיפול ומקומות הטיפול?
מאניה דפרסיה, אשר מוכרת גם כהפרעה דו קוטבית או הפרעה בי פולארית, היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים משמעותיים ולפעמים גם קיצוניים במצב הרוח. אדם הסובל ממאניה דפרסיה נע בין קטבים של מצב רוח מרומם ופעילות יתר – הנקראים מאניה או היפומניה בשפה הרפואית – ובין תקופות של דיכאון המתבטא בירידה במצב הרוח, חוסר עניין והנאה מפעילויות והפרעה תפקודית ניכרת. משך תקופות הללו נע מכמה ימים ועד כמה חודשים. לעיתים תקופות אלו קצרות ומשתלבות בחייו של האדם והוא לא מודע שיש לו מאניה דפרסיה.
התקשורת בימים האחרונים מלאה בדיווחים חלקיים על זוג התאומים שנפגע לכאורה מטלטול. אני כמובן לא יודע את האמת במקרה הספציפי, אבל הרעיון שמבוגר גורם לנזק כל כך משמעותי לילד מעורר אצל כל הורה כעס ופחד. נשאלת השאלה איך מגיעים למצב שהורה יטלטל את הילד שלו?
הייתי היום בכינוס Mood של החברה לפסיכיאטריה ביולוגית. מטרת הכינוס היתה להעשיר את הפסיכיאטרים בידע האחרון שהצטבר בשנים האחרונות בנושאים שונים בתחום הפרעות במצב הרוח והתמקד היום בתחום של הפרעה ביפולרית.
הפרעה דו-קוטבית (הפרעה ביפולרית או מאניה-דיפרסיה) היא בעיה משמעותית . הריון הוא אירוע משמעותי בחייה של כל אישה, ולכן אם אשה סובלת מהפרעה ביפולרית היא צריכה להערך מראש לאפשרות של כניסה להריון על מנת לשמור על יציבות המצב הנפשי שלה ועל העובר.