אנשים שרוצים להתחיל טיפול פסיכולוגי בדרך כלל יודעים לשאול את השאלות הנכונות, ואם הם לא יודעים אז הם קוראים באינטרנט ולאחר מכן שואלים את השאלות הנכונות. מכיוון שטיפול פסיכולוגי במהותו כולל מערכת יחסים בין המטפל למטופל כך גם סיום מערכת יחסים היא תהליך מורכב ובעל משמעות. אנשי מקצוע לומדים לזהות מתי הזמן הנכון לסיים טיפול אבל גם הפסיכולוג הכי מוכשר יכול לפעמים להתקשות בזיהוי המועד הנכון לסיום הטיפול הפסיכולוגי. מטרת הרשימה הזו היא לתת לכם כלים לזהות את המועד הנכון.
נתחיל בשאלה: האם אפשר להתמכר לטיפול פסיכולוגי? תשובה: כמו כל דבר שעושה טוב לאנשים, יש אנשים שיכולים להתמכר לטיפול פסיכולוגי. ישנן פעילויות רבות בחיים כמו אכילה, צפייה בטלויזיה, פעילות מינית, ניתוחים פלסטיים ועוד שעושים לנו טוב ולכן אנחנו ממשיכים לעשות אותם. לפעמים אנחנו ממשיכים לעשות גם דברים שעושים לנו רע.
איך אפשר להשתמש באתר של האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה כדי למצוא את הטיפול הפסיכולוגי המתאים ביותר עבורכם.
כולנו יודעים שהמדיה החברתית משפיעה על התקשורת שלנו עם הסביבה מצד אחד, ומצד שני משפיעה על הדרך שאנו מגדירים יחסים בין אנשים. המדיה החברתית נמצאת בכל מקום ולא תעלם. לכן, אין ספק שהיא גם תשפיע על פסיכיאטרים, על פסיכולוגים ועל עולם הטיפול הנפשי. למרבית אנשי המקצוע יש בעיה עם המדיה החברתית. אנחנו רואים את הסיכונים המקצועיים, המשפטיים והחברתיים שהמדיה החברתית מביאה לעולם הטיפול ואנחנו חוששים. אבל אני יכול לראות גם דברים טובים שיקרו לעולם הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה כתוצאה מעליית המדיה החברתית.
בעיה נפשית כמעט אף פעם לא נשארת רק בעיה רק של מי שסובל ממנה. אם למישהו יש חרדה גם בני המשפחה שלו מרגישים בחרדה ושותפים להתמודדות איתה. אם למישהי יש דיכאון גם בעלה והילדים יושפעו מהדיכאון. בעיות כמו הפרעה אובססיבית טורדנית (OCD) משפיעות באופן ישיר על היחסים במשפחה ועל הרגלי החיים.
בתחילת החודש התפרסמה בניו יורק טיימס כתבה המתארת את חייו של פסיכיאטר אמריקאי מבוגר, אשר מתלונן על כך שהעבודה שלו כוללת בעיקר מעקב תרופתי ופגישות קצרות של 15 דקות עם מטופלים לצורך כתיבת מרשמים.
הפסיכיאטר מתלונן על כך שהוא נהנה פחות ופחות מהמקצוע שלו. אותי זה לא מפתיע בהתחשב בכך שמדובר במגמה כלל עולמית.