בחינה של ההשפעות של הטכנולוגיה על עולם הפסיכותרפיה.
אם אנחנו באמת חוזים הצלחה לרשתות חברתיות ולמדיה חברתית, ולוקחים כנקודת הנחה שרופאים ואנשי מקצועות הבריאות (וגם פסיכיאטרים) הם בני אדם ככל האדם בדפוסי השימוש שלהם באותם כלים, מה יקרה כאשר כולם יפעלו במדיה החברתית?
מתוך הסתכלות ברזולוציה אחרת לגמרי, אני אומר שהתרופות עובדות ועוד איך, אבל הטיפול צריך לכלול התייחסות לשאר המרכיבים שמשפיעים על הביוכימיה שלנו.
OCD (ר"ת של Obsessive Compulsive Disorder או "הפרעה טורדנית כפייתית") היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות המרתקות ביותר. ראשית, מאד מעניין לעבוד עם אנשים שסובלים מ-OCD בגלל המוטיבציה של רבים מהם להיפטר מהאובססיות.
שנית, יש הצלחות לא רעות בטיפול ב-OCD בשילוב של טיפול פסיכיאטרי באמצעות תרופות יחד עם טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית. אבל הדבר המרתק ביותר בהפרעה הזו היא המגוון של הצורות בה היא מופיעה.
הטיפול התרופתי חשוב, אבל הוא לא הדבר היחיד שעליו כדאי להקפיד – התנהלות נכונה תעזור לכם להרגיש טוב יותר ולהשיג שליטה טובה יותר במצב.
עוד פוסטים בנושא:
פגשתי בחיים המקצועיים שלי אנשים רבים שסובלים מהפרעה דו-קוטבית (ביפולרית, הקרויה בשפת העם מאניה דפרסיה). ברוב המקרים, גם אצל חולים שאובחנו לאחרונה וגם אנשים שאובחנו לפני שנים רבות, הם קיבלו מפסיכיאטר בשלב כלשהו הסברים מלאים על המחלה ועל הטיפולים התרופתיים.
אבל רוב הסיכויים שבשום שלב הם לא קיבלו הדרכה מה הם יכולים לעשות כדי להשפיע על על דפוס המחלה שלהם וכדי לתרום להצלחת הטיפול.
רבים מכירים את המונח הפסיכולוגי 'האם הטובה דיה' (good enough mother). המונח כמובן מתייחס לכך שעם כל הרצון הטוב, אף אמא לא יכולה להיות אמא מושלמת, כיוון שאם היא תהיה מושלמת היא לא תגרום לתינוק דבר חשוב מאד בהתפתחות שבלעדיו אי אפשר להסתדר במציאות. תסכולים. התסכול צריך להיות במידה כזו שהתינוק מצליח להתמודד איתו ולהתגבר עליו.