כבר כתבתי פעם על נושא חוות דעת פסיכיאטריות וכל מני הבטים שלהן, אבל מכיוון שכל הזמן אנשים מפנים אליי שאלות בנושא, אני חושב שיש דברים שכדאי לחדד לגבי כתיבת חוות דעת רפואיות בכלל, וחוות דעת פסיכיאטריות בפרט.
ככל שהזמן עובר אפשר לקרוא יותר על בעיות שנוצרות עבור אנשי מקצוע בתחום הטיפול אשר מקיימים נוכחות אינטרנטית. האם אנשי מקצוע צריכים לברוח מהמדיה החברתית?
ההשקעה המטורפת בחקר המוח הביאה לנו עושר של ידע לגבי המוח וכיצד הוא פועל. איך התרופות עובדות ולמה אנחנו לא מצליחים למצוא תרופות שעובדות טוב יותר למרות כל המליארדים שהושקעו בחקר המוח?
מה עושה מישהו שסובל מהפרעה ביפולרית? איך אתם מתמודדים עם קרוב או בן משפחה שנע בין שמחה עילאית לבין דכאון ממוטט? למה לצפות ואיך להתנהג? איך יודעים לאן לפנות ועם מי להתייעץ? איך אפשר לעזור לחולה שסובל ממאניה ומה עושים בזמן דיפרסיה? מה ההבדל בין סוגי הטיפול ומקומות הטיפול?
מאניה דפרסיה, אשר מוכרת גם כהפרעה דו קוטבית או הפרעה בי פולארית, היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים משמעותיים ולפעמים גם קיצוניים במצב הרוח. אדם הסובל ממאניה דפרסיה נע בין קטבים של מצב רוח מרומם ופעילות יתר – הנקראים מאניה או היפומניה בשפה הרפואית – ובין תקופות של דיכאון המתבטא בירידה במצב הרוח, חוסר עניין והנאה מפעילויות והפרעה תפקודית ניכרת. משך תקופות הללו נע מכמה ימים ועד כמה חודשים. לעיתים תקופות אלו קצרות ומשתלבות בחייו של האדם והוא לא מודע שיש לו מאניה דפרסיה.
אחת השאלות הנפוצות בפורומים הפסיכיאטרים ואפילו בבלוג הזה היא של בני משפחה מודאגים שמנסים בדרכים שונות להביא את בן משפחתם לראות פסיכיאטר כדי שיקבל טיפול מתאים, ולא מצליחים.
הבעיה מתחילה כשבן המשפחה (או החבר) מסרב מסיבות שונות לראות בכלל איש מקצוע. בני המשפחה המודאגים לרוב לא יודעים כיצד לסייע והם נאלצים לראותו איך מצבו נשאר גרוע או אפילו מתדרדר.