יש משהו שהאינטרנט עשה לסודיות בכלל, ולא רק לסודיות הרפואית: האינטרנט שינה את הדרך בה בעלי מקצוע חולקים מידע אחד עם השני ומתייעצים. בין היתר,מטופלים הגיעו למצב בו הם מבקשים ייעוץ אנונימי למחצה ממומחים בפורומים; כך, למשל, בפורום "תמיכה נפשית למבוגרים" באתר תפוז חולקים מבוגרים רבים את תסכוליהם, תוך ששם המשתמש שלהם מופיע לצדם. פעמים רבות עושים הם זאת כיוון שהם מוותרים מראש על הפרטיות, אך השאלה היא האם בכלל במצב כזה ראוי שהתשובה תהיה פומבית.
על google, גבולות, פרטיות, ועל איך אפשר להפוך את גוגל פלוס לרשת חברתית בעלת משמעות אמיתית עבורנו.
חברת המחקר הבינלאומית גרטנר פרסמה לא מזמן דו"ח על דפוסי אימוץ של טכנולוגיה בעולם. הם קראו לזה מעגל ההייפ הטכנולוגי. לא מדובר במודל מדעי ולמעשה גם לא מדובר במעגל (אם תסתכלו על האיור תבינו במה מדובר). אבל האיור הזה מסביר בצורה די ברורה על התהליכים החברתיים שמתרחשים וקורים סביב טכנולוגיות חדשות.
על הסיבות לכך שאנשים לא שומרים על עצמם בתקשורת עם אחרים באינטרנט.
מהומת אלוהים בשטח האימון למוח. אתם יודעים בוודאי שהדבר שהכי מפחיד אנשים זה אבדן זיכרון או ירידה בכושר הקוגניטיבי. מי מאיתנו לא מפחד להתחיל לשכוח שמות חשובים או אירועים מהותיים. יש שיטות רבות שמבטיחות לשפר לנו את הכישורים הקוגניטיביים והכי פופולרית או הכי משווקת בהצלחה היא תעשיית האימונים הממוחשבים למוח האנושי.
בשבועיים האחרונים אפשר כל יום לקרוא כתבות בנושא פייסבוק, שמירה על הפרטיות ואבדן הפרטיות. רוב האנשים לא יודעים בכלל על מה המהומה ומדלגים על הכתבות כי זה רק עניין של מובילי טכנולוגיה מול עורכי דין למיניהם. והאמת, אולי יש בזה משהו. פרטיות היא עניינם של אנשים שיש להם משהו להסתיר.